מ.ק. 22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ.ק. 22
MK22.png
סוגה הנפשה, סאטירה, קומדיית מצבים
חברת הפקה שורטקאט פילמס
יוצרים ירון ניסקי, דורון צור, אוהד אלימלך, אסף הראל
כותבים ירון ניסקי, דורון צור, אסף הראל
בימוי אסף הראל
מדבבים בעברית דני שטג, חיים יפים ברבלט, אלברט אילוז, ענבל לורי, אדיב ג'האשאן, דוד כהן, דני סירקין, הדר שחף, נדב אבקסיס
פסקול "תמיד עולה המנגינה" בביצוע האחיות פיק (שיר נושא)
ארץ מקור Flag of Israel.svg ישראל
שפות עברית
מספר עונות 1
מספר פרקים 10
הפקה
אורך פרק 22 דקות
שידור
רשת שידור ביפ, ערוץ 2 (קשת)
תקופת שידור
מקורית
2004
קישורים חיצוניים
דף הסדרה ב-IMDb

מ.ק. 22 היא סדרת טלוויזיה מונפשת סאטירית ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה. הסדרה עוסקת בסאטירה על החברה הישראלית, תוך הצגת הרפתקאותיהם של חיילי אפסנאות בבסיס צה"ל בדיוני בו מאוחסן "נשק יום הדין הישראלי". עונתה הראשונה והיחידה של הסדרה עד כה שודרה לראשונה בערוץ ביפ החל מ-21 במרץ 2004. הסדרה היא סדרת הפריים טיים המונפשת הראשונה שהופקה בישראל, והיא נחשבת לאבן דרך בהתפתחותה של ההנפשה הישראלית.

משמעותו של השם "מ.ק. 22" היא "מחנה קבע 22". השם נבחר משום שהוא מזכיר בהגייתו את הביטוי "מלכוד 22".

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נוצרה בהשראת חוויותיהם המשותפות של שניים מיוצריה, ירון ניסקי ודורון צור, במהלך שירותם הצבאי באגף האפסנאות.‏[1] עוד לפני שהשתתפו ביצירתה של "מ.ק. 22", שיתפו ניסקי וצור פעולה בכתיבתו ועריכתו של עיתון הקומיקס "סטיות של פינגווינים". דמויותיה של הסדרה נוצרו תוך שימוש בהנפשת דו-מימד, בסגנון דומה לזה של הסדרה האמריקאית "סאות' פארק", אם כי הסדרה עושה שימוש גם בהנפשת תלת-מימד. הסדרה כולה מאויירת תוך הימנעות כמעט מוחלטת משימוש בקווים מעוגלים: כל עצם שבאופן טבעי אמור היה להיות מעוגל, מלבד קסדותיהם של החיילים וגלגליו של כיסא הגלגלים של מיכל לוינשטיין, מופיע בסדרה כמצולע. כך למשל מאויירת השמש כמרובע צהוב בשמים.

מטרתם הראשונית של יוצרי הסדרה הייתה יצירת סאטירה על ההווי הישראלי והצה"לי בסגנונו של הסרט "גבעת חלפון אינה עונה", תוך אימוץ סגנונה הסאטירי המוקצן של "סאות' פארק".‏[2] בדומה ל"סאות' פארק", הסדרה שודרה בערוץ כבלים, דבר שאיפשר את שידורם של תכנים בוטים מן הרגיל.‏[3] הסדרה אף אימצה לעצמה תניית פטור הומוריסטית הדומה לזו של "סאות' פארק". עם זאת, הסדרה הושפעה גם מסדרות אמריקאיות מונפשות נוספות, ביניהן "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה".

הסדרה מתוארת לעתים כסדרה המונפשת הישראלית או העברית הראשונה, אולם תיאור זה אינו נכון מכיוון שקדמו לה הסדרות "משלים שועליים" ו"אגדות המלך שלמה" שעשו שימוש בהנפשת סטופ מושן בפלסטלינה.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסדרה מתמקדת בעלילותיהם של הרב"טים איתי שולמן ושלומי חנוכה, שני אפסנאים במ.ק. 22 – בסיס טילים גרעיניים סודי בידיוני בדרום ישראל. הסדרה מתאפיינת בהומור שחור, בוטה ומוקצן ונחשבת לבלתי תקינה פוליטית. בין השאר עוסקת הסדרה בהתבדחויות על חשבונם של נכים וערבים. כמו כן מבוטאים בסדרה מספר סטריאוטיפים שליליים ישראליים וצה"ליים, ביניהם "המזרחי הערס", "האשכנזי החנון", "נגד המשמעת הטיפש", "הש"ג האתיופי", ו"הערבי הישראלי המהווה גיס חמישי".

הנושאים בהם עסקה הסדרה כוללים בין השאר את יחסה של התקשורת הישראלית כלפי אילן רמון ערב שיגורו לחלל (הפרק "מים כבדים"), קליטת יהודי אתיופיה בישראל ("שבת בבסיס"), פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה ("יזכור"), העמימות הגרעינית של ישראל (הסדרה כולה ובמפורש ב"אחת משלנו"), הקמת גדר ההפרדה ("הגדר הטובה"), ההתנגדות הדתית ל"מצעד הגאווה" ("רובו רבי"), ופרשת המסך המפוצל ("אחת משלנו"). כמו כן יצרה הסדרה פרודיות על מספר סרטי קולנוע (ביניהם "אחד משלנו", "יוסי וג'אגר", "הסנדק", "ממנטו", "מבצע יונתן" ו"השעה ה-25") ותוכניות טלוויזיה ("יאיר לפיד", "רובוטריקים") ועל פוליטיקאים וידוענים ישראלים (שמעון פרס, טומי לפיד, שרי אריסון, סאבלימינל והצל, מוחמד בכרי ויעקב אילון). בתפקידי אורח השתתפו מנשה נוי בתפקיד הרמטכ"ל וארז טל ודליה שימקו בתפקיד עצמם.

הדמויות והמדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויותיה הראשיות של "מ.ק. 22". מימין לשמאל: עבד אבו ג'מאל, רב"ט שלומי חנוכה, רס"ב גבריאל שוקרון, רב"ט איתי שולמן ומיכל לוינשטיין.
  • דני שטג בתפקיד רב"ט שלומי חנוכה: חייל ערס ממוצא מזרחי המשרת באפסנאות המחנה, מצליח עם בנות לא רק בזכות המראה שלו, טיפש ובעל רעיונות שבדרך כלל מובילים אותו ואת הסובבים לו לצרות.
  • חיים יפים ברבלט בתפקיד רב"ט איתי שולמן: חייל חנון ממוצא אשכנזי, חברו של חנוכה ומשרת לצידו באפסנאות, חכם לעומת חנוכה, לא אוהב לעבור על החוק או לשקר.
  • אלברט אילוז בתפקיד רס"ב גבריאל שוקרון: מפקד הבסיס, נגד משמעת קשוח ו"קומבינטור", לפעמים מאשים את חיילי הבסיס במעשים רעים שהוא עושה.
  • ענבל לורי בתפקיד מיכל לוינשטיין: מתנדבת נכה, צדקנית השנואה על רוב החיילים בבסיס, חושבת בחכמה לעומת חנוכה ושולמן ולפעמים מצילה אותם מהצרות שנקלעו אליהן.
  • אדיב ג'השאן בתפקיד עבד אבו ג'מאל: לכאורה "הערבי הטוב" המתגורר בקירוב לבסיס, ובסתר טרוריסט המאמן כבשים שאהידיות.

דמויות משניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדיסו - השומר האתיופי של הבסיס, אף אחד לא מתייחס אליו אחרת למרות היותו אתיופי.
  • דודו תפוח - קבלן תחמן שתמיד חושב על עסקים ומנצל עובדים זרים, דוגמה לביטוי "הישראלי המכוער".
  • רופא הבסיס - רופא רוסי שלא ידוע מה שמו, גונב כדורים מהבסיס .
  • הכבשים של עבד - כבשים מאולפות ומשכילות של עבד הבדואי. לרוב עוזרות לעבד בניסיונותיו להביא לשלטון פלסטיני על ישראל או לירות טילים גרעיניים על ערים ישראליות.
  • גילי להב נחמני - כתבת שטח של החדשות, בעלת קול צרוד ורעבה להשיג סנסציות שלשם כך מראיינת בחוסר טאקט מופגן.

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שידורה המקורי של העונה הראשונה בת עשרת הפרקים בערוץ הכבלים ביפ, שודרה "מ.ק. 22" בשידורים חוזרים מצונזרים במקצת בערוץ 2, תוך הימנעות כליל משידורו בערוץ של הפרק השביעי "רובו רבי" העוסק ביחסים בין חרדים והומוסקסואלים בישראל. נטען כי ההחלטה לצנזר את הפרק נבעה מחששה של חברת קשת מהתעמתות עם מועצת הרשות השנייה לקראת מכרז ערוץ 2.‏[4][5] כל פרקיה של העונה הראשונה זמינים לצפיה באתר ערוץ "ביפ" ובספריית הוידאו על פי דרישה של אתר התוכן mako.

בנובמבר 2004 דווח באתר nrg מעריב כי ערוץ ביפ מנהל מגעים עם חברת ההפקה שורטקאט בנוגע להפקתה של עונה שנייה לסדרה. הכוונה הייתה להעלות עונה נוספת ב-2005 בערוץ ביפ ובהמשך גם בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת, אך מאז לא חלה כל התקדמות בנושא.‏[6] צור וניסקי המשיכו לשתף פעולה עם אסף הראל בכתיבה עבור תוכנית האירוח בהנחייתו, "כל לילה עם אסף הראל", שנחשבה אף היא לפרובוקטיבית ושידורה הופסק לאחר כשישה חודשים.

ב-2010 יצרו צור וניסקי גרסה אמריקאית לסדרה, בת 20 פרקים של 4 דקות כל אחד. גרסה זו נמכרה לרשת פוקס ועתידה להיות משודרת באתר האינטרנט של הרשת.‏[7]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה לביקורות משבחות. רענן שקד מ-ynet שיבח את הסדרה וכינה אותה "סידרת האנימציה הסאטירית המושקעת הראשונה [בישראל]".‏[8] באתר המסך המפוצל כונתה הסדרה "סרקאזם במיטבו" תוך ציון לחיוב של הביקורת שמעבירה הסדרה על צה"ל, ושל הצלחתה להפוך לסדרה המונפשת הראשונה המשודרת בפריים טיים בטלוויזיה הישראלית.‏[9] באתר עין הדג הובאה הסדרה כדוגמה להתפתחות ההנפשה בישראל וכונתה "סדרת פולחן".‏[10]

הסדרה זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לסדרה הקומית-דרמטית הטובה ביותר לשנת 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
2003שוטטות
פרס האקדמיה לטלוויזיה – הסדרה הקומית הטובה ביותר
2004 – מ.ק. 22
הבא:
2005ארץ נהדרת