אלמור ג'יימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלמור ג'יימס
Elmore James
לידה 27 בינואר 1918
מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה 24 במאי 1963 (בגיל 45)
שיקגו, אילינוי
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, זמר-יוצר
סוגה בלוז
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, זמרה
חברת תקליטים צ'ס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלמור ג'יימס (באנגלית: Elmore James;‏ 27 בינואר 1918 - 24 במאי 1963) היה גיטריסט בלוז אמריקאי, זמר, כותב שירים ומוביל הרכב. הוא נודע כ"מלך גיטרת הסלייד" ובסגנונו המוזיקלי בולטת ההגברה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס נולד בשם אלמור ברוקס במחוז הולמס שבמדינת מיסיסיפי. הוא נולד מחוץ למסגרת נישואים לאם בת 15, לאולה ברוקס, שהייתה פועלת חקלאית. אביו היה ככל הנראה וילי "פרוסט" ג'יימס, אשר עבר להתגורר עם אימו ואלמור אימץ לו את שם משפחתו.

אלמור החל יוצר מוזיקה בגיל 12 על כלי פריטה בעל מיתר בודד שהיה מחובר לקיר צריף. בנערותו ניגן באירועי הרקדה מקומיים והופיע בשם קלינהאד (Cleanhead) וג'ו וילי ג'יימס (Joe Willie James). בשנת 1942 לערך התחתן לראשונה עם מיני מאי. מאוחר יותר בחייו התחתן פעמיים נוספות, בשנים 1947 ו-1954.

ג'יימס שאף להיות למוזיקאי ידוע ולהנות מן היוקרה המלווה מקצוע זה, כמו גם הזדמנות למוצא מגורל של פועל חקלאי קשה-יום. הוא ניגן בשנות ה-30 עם רוברט ג'ונסון והושפע מאוד מסגנונו, כמו גם מסגנונם של קוקומו ארנולד (Kokomo Arnold) וטמפה רד (Tampa Red). הוא הקליט כמה משיריו של טמפה רד ושניים מתזמורתו של טמפה הצטרפו לתזמורתו של ג'יימס. קיימת מחלוקת בשאלה האם היה זה רוברט ג'ונסון או אלמור ג'יימס שכתב את סטנדרט הבלוז Dust My Broom.

החל מגיל צעיר, עוד בתקופת היובש, ג'יימס הרבה לשתות ויסקי אשר יוצר באופן מחתרתי, מנהג שפגע בבריאותו, כמו גם בבריאותם של מוזיקאים אפרו-אמריקאים אחרים מאותו אזור. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייס לצי האמריקני, היה הגאי והשתתף בפלישה לגואם. עם שחרורו משרות צבאי שב למרכז מיסיסיפי והתיישב בעיר קנטון, שם התגורר עם אחיו המאומץ רוברט יוסטון. בתקופה זו בחייו אף התברר לו כי לקה במחלת לב קשה. בעת שעבד בסדנת החשמל של אחיו הוא פיתח צליל אלקטרוני ייחודי באמצעות חלקים שמצא שם. בינואר 1951 החל להקליט מיצירתו בחברת Trumpet Records בעיר ג'קסון, תחילה כנגן בהרכבים של סאני בוי ויליאמסון ואחרים, ובחודש אוגוסט הקליט את Dust My Broom. השיר הפך ללהיט רית'ם אנד בלוז בשנת 1952 ועשה את ג'יימס לכוכב. לאחריו הפר את חוזה ההקלטות שלו עם חברת Trumpet Records וחתם בחברת Bihari Brothers בעזרתו של המוזיקאי אייק טרנר (Ike Turner). שירו I Believe הפך ללהיט בשנת 1953. בשנות ה-50 הוא הקליט במספר חברות תקליטים נוספות ולהקת הליווי שלו נודעה בשם The Broomdusters.

ג'יימס נפטר בשיקגו, לאחר התקף לב שלישי, בשנת 1963, בטרם יצא לסיבוב הופעות מתוכנן באירופה. הוא נקבר במיסיסיפי.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס ניגן במגוון גרסאות של בלוז, אשר לעיתים נגעו סגנונות מוזיקליים אחרים, בדומה למאדי ווטרס, האולין וולף וחלק מיצירתו של בי בי קינג, אולם בעל צליל גיטרה חזק ויחודי שנוצר מגיטרה אקוסטית שאותה התאים לצרכיו, הדומה לצליל גיטרות חשמליות מוצקות שנוצרו שנים אחר כך. הוא ניגן לעיתים קרובות ניגן בשיטת גיטרת סלייד, אף שבחלק מהקלטותיו לא השתמש בטכניקה זו. קולו וסגנון שירתו היו אף הם בולטים בייחודם. ג'יימס ולהקתו היו אהודים במועדוני הבלוז של שיקגו, אף שג'יימס נודע כמוביל הרכב בעייתי, אשר נהג לשתות לשכרה בזמן הופעות, לנטוש הופעות ולקבוע הופעות במועדים חופפים.

כיוון שמת בגיל צעיר, בטרם הפך הבלוז לסוגה מוזיקלית פופולרית בשנות ה-60, מעט יחסית התפרסם על האיש ויצירתו. לא ידוע על תמונות של ג'יימס בזמן הופעות, למעט אלה שצולמו בידי צלם אחד, חובב בלוז בלגי, ולא ידוע על תאורים מפורטים מהופעותיו, או הקלטות מהופעות.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב נגני גיטרת סלייד יודו בהשפעה הרבה של סגנון נגינתו של ג'יימס על אופן הנגינה בגיטרת סלייד. השפעתו של ג'יימס חרגה מעבר לנגינת בלוז, ואף גיטריסטים רבים בתחום הרוק הושפעו ממנה, כך בריאן ג'ונס מלהקת הרולינג סטונז, וג'רמי ספנסר מלהקת פליטווד מק. בשנת 1969 הקליט זמר הבלוז הבריטי ג'ון מאייל (John Mayall) את השיר "מיסטר ג'יימס" המוקדש לאלמור ג'יימס. להקת האחים אולמן, אשר ציינה את השפעתו על נגינתם, ביצעה גרסאות כיסוי ליצירותיו Done Somebody Wrong ו-One Way Out. סטיבי ריי וון הרבה לבצע גרסאות כיסוי ליצירותיו בהופעות חיות.

הגיטריסט הבולט ביותר שהעריץ את סגנון נגינתו של ג'יימס היה ג'ימי הנדריקס. בתחילת הקריירה שלו כינה עצמו הנדריקס בשם "מוריס ג'יימס" ואחר כך "ג'ימי ג'יימס", כאות הוקרה לאלמור ג'יימס. באלבום בלוז של הנדריקס, אשר ראה אור בבריטניה, מופיעה תמונתו כשהוא אוחז באלבום "המיטב של אלמור ג'יימס". בשנת 1969, בעת שהופיע באלברט הול, ביצע הנדריקס את Bleeding Heart של ג'יימס, כך עשה גם בעת הופעות בניו יורק בהמשך אותה שנה. הוא אף הקליט שתי גרסאות ליצירה זו.

ג'יימס מוזכר בשירם של הביטלס For You Blue, משנת 1969, בו מנגן ג'ון לנון בגיטרת סלייד. פרנק זאפה, גרייטפול דד, אריק קלפטון הם בין היוצרים הבולטים הרבים שהושפעו מיצירתו של ג'יימס. בשנת 1968 הקליטו קלפטון וג'ימי פייג' שיר אשר כונה "הוקרה לאלמור" (Tribute to Elmore). אחד השירים האייקונים המבוססים על אחד משיריו הוא " breakonthrogh to the other side" של להקת הדלתות המבוסס על שירו "stranger blues".

ג'יימס אלמור ויצירותיו ממשיכים להשפיע על נגני בלוז אף בתחילת המאה ה-21.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Steve Franz, The Amazing Secret History of Elmore James. Bluesource Publications, 2003. ISBN 0971803811.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלמור_ג%27יימס&oldid=36016192"