זיקה (קדשים)
תלמוד בבלי | מסכת מנחות, דף מ"ו, עמוד ב' |
---|---|
בהלכות קדשים, זיקה היא קשר בין שני חלקי קרבנות המוקרבים יחד, התולה את דיניהם של שני חלקי הקרבנות וכשרותם למזבח או לאכילה זה בזה.
מהות הזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוגי הקרבנות, נחלקים לשניים: ישנם קרבנות המוקרבים כולם על גבי המזבח, כמו למשל קורבן עולה, וישנם קרבנות שונים שחלקיהם השונים אינם שווים בדינם, ורק חלק מהם מוקרב על גבי המזבח, כך למשל קורבן חטאת, רק חלק מבשר הקורבן נאכל על ידי הכוהנים. במקרה כזה, יש זיקה בין שני חלקי הקורבן, והחלק שעל המזבח הוא זה שמתיר ומרצה את החלק השני, נאכל על ידי הכוהנים, ואם התרחש בו פסול, גם החלק השני אינו כשר לאכילה על ידי הכוהנים.
כך גם בקורבן מנחה, בעוד שחלק קטן מהסולת והשמן המובאים לקורבן, נקמצים על ידי הכוהן, הרי שהנשאר (קרוי בתלמוד "שיריים") נאכל על ידי הכוהנים. במקרה שהקומץ לא הוקטר על המזבח, השיריים אינם מותרים לאכילה על ידי הכוהנים, והם במצב הראשוני - חלה עליהם קדושת המזבח.
שחיטה ותנופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים מקרים, בהם שני חלקי הקרבן אינם מעכבים זה את זה, אם הקריבו כל חלק מהקורבן בנפרד, ורק אם מקריבים את שניהם יחד החלק האחד מעכב את ריצוי השני. כך למשל, בקרבן העצרת בן מובאים שבעה כבשים לעולה, שני כבשים לשלמים ושתי הלחם, שכבשי החטאת אינם קשורים לשתי הלחם. לפי חכמי המשנה, למרות שכבשי העולה מתירים את שתי הלחם, אם הביאו כל אחד מהם לקורבן בנפרד, הוא נחשב לקורבן נפרד והוא כשר.
לפי חידוש הלכתי אותו חידש רבי יוחנן, מראשוני אמוראי ארץ ישראל, הרי שגם לפי הדעה האומרת שהכבשים אינם מעכבים את שתי הלחם, הרי שאם הכבשים נשחטו כבר לצורך ההקרבה, הם נקשרים הלכתית בשתי הלחם - שהם למעשה חלק מהקורבן, וחלה זיקה ביניהם, כך שאם הכבשים יפסלו לאחר השחיטה, יהיה אסור להקריב את שתי הלחם,
חכמי ארץ ישראל הסתפקו, מה דינה של התנופה, בהם מרימים את שני הלחם צמוד לשני הכבשים, שגם היא חלק ממהלך ההקרבה; האם הסיבה לכך שרבי יוחנן פסק כי שחיטה עושה זיקה ולא הזכיר את התנופה היא מכיוון שתנופה איננה עושה זיקה, או שמא מסופק היה בכך.
הקורבנות ביהדות | ||
---|---|---|
סוגי הקורבנות | ||
סוגי הקורבנות היסודיים | עולה • מנחה • שלמים • חטאת • אשם • בכור • מעשר | |
קורבנות ציבור | קורבן התמיד • קורבן מוסף • לחם הפנים • מנחת העומר • שתי הלחם • קורבנות יום הכיפורים • קיץ המזבח • פר העלם דבר של ציבור | |
קורבנות יחיד במועדים | עולת ראייה • שלמי חגיגה • שלמי שמחה • קורבן פסח • חגיגת ארבעה עשר • פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים | |
קורבנות יחיד נוספים | קורבן עולה ויורד • קורבן תודה • קורבן יולדת • קורבן גר • קורבן עוף • מנחת חינוך • קורבנות נזיר • קרבן מצורע • מחוסר כיפורים | |
הקרבת הקורבנות | ||
תהליך ההקרבה | לבישת בגדי כהונה • קידוש ידיים ורגליים • סמיכה • שחיטה • מליקה • קבלה • הולכה • זריקה • מליחה • הגשה • קמיצה • תנופה • הקטרה • נסכים | |
איסורים ופסולים | פיגול • נותר • טומאה • תמורה • מעילה • בעל מום • טרפה • ממשקה ישראל • בעבודת חבירו | |
מקום ההקרבה | במות • בית המקדש • מזבח העולה • המערכה הגדולה • חידוש עבודת הקורבנות בימינו • ריכוז הפולחן |