קו-אופ צפון
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | אגודה שיתופית |
| תקופת הפעילות | 1939–2002 (כ־63 שנים) |
| משרד ראשי | חיפה |
| בעלות | 35,769 חברי האגודה |
| ענפי תעשייה | קמעונאות |
  | |
קו-אופ צפון הייתה אגודה שיתופית צרכנית שהפעילה רשת קמעונאות מזון, בעיקר באזור הצפון. לאחר מספר רכישות ומיזוגים הפכה האגודה לבעלת השליטה ב"קלאבמרקט", מי שהייתה רשת הקמעונאות השלישית בגודלה בישראל. כמו כן החזיקה קו-אופ צפון ברשת חנויות הדראגסטור "ניו פארם" ו-20% מרשת המשביר לצרכן.
בנובמבר 2001 רכשו אנשי העסקים דדי בורוביץ ויוסי רוזן (רג'ואן) את השליטה ברשת הקלאבמרקט וברשת "ניו פארם" מידי האגודה השיתופית קו-אופ צפון ומחברת מטרו הדרום אפריקאית תמורת 72 מיליון דולר[1]. לאחר שמימשה את רוב נכסיה, בשנת 2002 החל תהליך של פירוק האגודה וחלוקת תקבולי נכסי האגודה בין חבריה ויורשי החברים שמתו[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קו-אופ צפון נוסדה בשנת 1939 בחיפה בשם "צרכן"- אגודה צרכנית שיתופית בחיפה בע"מ, בשנת 1987 התמזגה עם רשת "קו-אופ זבולון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ" שפעלה באזור הקריות ושמה שונה לקו-אופ צפון[3]. אחר כך החלה הרשת בהתרחבות לכל אזור הצפון ופתחה סניפים בעפולה, גבעת המורה, טירת כרמל, קצרין ובמקומות נוספים[4].
בשנת 1995 התמזגה רשת קו-אופ צפון עם רשת "היפרשוק" והפכה לרשת הקמעונאות השלישית בגודלה בישראל בשם "קו-אופ היפר-שוק". רשת היפרשוק נוסדה על ידי חברת תנובה בשנת 1976, לאחר שהפכה מחסן בראשון לציון למרכול ענק וסיפקה את תוצרת תנובה במחירים מוזלים[5]. המקום זכה להצלחה ובהמשך גדלה הרשת תוך שהיא מכניסה לתוכה יצרנים נוספים מלבד תנובה, עד שכללה 40 חנויות ברחבי הארץ. מאחר שברבות השנים גברה הביקורת מצד רשתות שיווק אחרות שטענו שתנובה לא יכולה להיות גם ספקית וגם מתחרה שלהם, מכרה תנובה 50% מרשת ההיפרשוק לחברת "כלל סחר" של קונצרן "כלל", בשנת 1993[6].
בתחילת שנת 1997 ביקשה "כלל סחר" למכור את חלקה ברשת הממוזגת[7]. אך בהמשך נרכשה "כלל סחר" על ידי איש העסקים גד זאבי, והוא ביקש לרכוש גם את חלקה של תנובה כך שיחזיק 50% מ"קו-אופ היפר-שוק". "קו-אופ צפון" מצידה הפעילה זכות סירוב שהייתה לה ורכשה את מלוא הבעלות על הרשת[8]. באותה שנה גם יישמה תוכנית התרחבות בכל רחבי הארץ, שכללה פתיחת סניפים חדשים של תת-הרשת הזולה שהקימה, תחת השם "קלאבמרקט"[9], כפרזנטורית הרשת נבחרה אורנה בנאי בתפקיד הדמות לימור[10]. בנוסף החלה הרשת בפתיחת סניפים למגזר החרדי[11]. בשנת 1998 נמשכה התרחבות הרשת, נפתחו סניפים נוספים והיא רכשה את רשת "היפרזול" שלה היו 5 סניפים, ומספר הסניפים הכולל הגיעה ל-96[12][13].
באוקטובר 1998 מכרה קו-אופ צפון לרשת "מטרו" מדרום אפריקה 49.9% ממניות רשת "קו-אופ היפר-שוק"[14].
במרץ 1999 רכשה "קואופ צפון-היפרשוק" את חברת "המשביר מזון", שפעלה בעיקר בהפצת מזון לשוק המוסדי[15]. באוגוסט 1999 רכשה את השליטה ברשת חנויות הדראגסטור "ניו פארם" ו"אפריל", ואחר כך את מלוא הבעלות[16].
בסוף 1999 התמזגה קבוצת "קו-אופ היפר-שוק" עם רשתות "סופרשוק" ו"גרינברג" שהיו בבעלות איש העסקים אליעזר פישמן[17]. מיזוג שיצר רשת בעלת 140 סניפים, רוב הסניפים מותגו מחדש תחת המותג "קלאבמרקט"[18]. פישמן החזיק 30% ממניות הרשת הממוזגת[19].
בשנת 2000 הפסידה הרשת 92 מיליון שקל ואיבדה נתחי שוק לטובת שתי המתחרות הגדולות של "שופרסל" ו"קו אופ הריבוע הכחול" ורשתות זולות שהחלו לפעול באותה העת[20]. בתחילת 2001 החליטה מינהלת אגודת קו-אופ צפון למכור את חלקה ברשת, והחל משא ומתן עם מספר קונים פוטנציאלים, בהם חברת ההשקעות גרנית הכרמל[21]. בספטמבר 2001 סוכמה מכירת החזקותיה לשותפה "מטרו" תמורת 38 מיליון דולר[22], ומיד אחר כך חברת "אלרן השקעות" הסכימה לרכוש את מניות החזקותיה של מטרו[23]. לבסוף, בנובמבר רכשו אנשי העסקים דדי בורוביץ ויוסי רוזן את כל בעלי המניות האחרים[24]
בשנת 2005 עם כניסתה של רשת קלאבמרקט לחדלות פרעון[25], רכשה רשת שופרסל את קלאבמרקט[26], וחיזקה את מעמדה בשוק כרשת המרכולים הגדולה בישראל[27].
פירוק האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1999 הגיש עורך דין אליעזר לויט תובענה ייצוגית בשם מספר בעלי מניות באגודה השיתופית לאפשר להם לפדות את מניותיהם בערכן הריאלי. לויט הגיש קודם תובענות ייצוגיות דומות נגד "קו אופ הרבוע הכחול" ו"קו-אופ ירושלים" (שהפכה אחר כך לקואופ ישראל)[28]. רוב חברי האגודה רכשו את המניות בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, במחיר סמלי של, בדרך כלל 15 ל"י, בכדי לקבל הנחה בחנויות הרשת כחברי האגודה. רבים מהם רכשו את המניות כחלק מרכישת דירות מחברות הבנייה שיכון עובדים וסולל בונה, שתי חברות בנייה הסתדרותיות באותה עת, שמסגרת הרכישה נדרשו הקונים להעביר גם סכומים שונים, עבור "מניה לצרכנייה", עובר עלות הקמת צרכנייה שכונתית[29]. בפברואר 2000 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נוספת, בהיקף של 140 מיליון שקל, נגד קו-אופ צפון, על ידי בעלי מניה אחת בסכום נקוב של 100 ל"י, שהוציאה האגודה. הם טענו כי לא זכו לקבל את הריבית השנתית על המניה בשיעור של 6%[30].
בעקבות התביעה מינה רשם האגודות השיתופיות חוקרים לשם עדכון פנקס החברים של האגודה, שבאפריל 2001 דיווחו על כ-23.6 אלף חברים חיים ועדו 12 אלף יורשים של בעלי מניות[31]. באפריל 2002, לאחר שמימשה את רוב נכסיה, ביקשו מספר בעלי מניות מרשם האגודות השיתופיות להורות לאגודה להתפרק, מאחר ששווי הנכסים שבבעלות האגודות הגיע ל-350 מיליון שקל אך היא הייתה ללא פעילות עסקית, כמו כן הועלה חשש שאנשי ההנהלה פועלים לטובת עצמם ולא לטובת 35,769 חברי האגודה בעלי המניות[32]. ביולי 2002 הורה רשם האגודות השיתופיות לשנות את סיווגה של קו-אופ צפון מ"אגודה לצרכנות" ל"אגודה לשירותים"[33]. כך שחברי האגודה יוכלו לפדות את מניותיהם תמורת סכום שוויין הריאלי, שהוערך ב-10,000 שקל. עד אותה עת האגודה הסכימה לשלם רק את שוויין הנומינלי שבין שקל לכ-500 שקל[34]. באוגוסט 2002 רשם האגודות מינה את רואה חשבון יחיאל בורוכוף לפקח על תהליך פידיון מניות החברים; שבתגובה עורך דין אליעזר לויט דרש מהרשם לבטל המינוי עד לדיון בתביעות הייצוגיות שהוגשו בפרשה[35]. שבועיים אחר כך מינה בית המשפט המחוזי בחיפה כונסי נכסים במסגרת התובענה הייצוגית[36].
במקביל החל מימוש הנכנסים האחרונים שנותרו לאגודה, בעיקר נדל"ן - מגרשים, חנויות ומחסנים במקומות שונים, בעיקר באזור חיפה והקריות[37].
במרץ 2003 מינה בית המשפט את יחיאל בורוכוב גם ככונס נכסים נוסף[38]. ובמהלך קיץ 2003 החל פדיון מניות החברים[39]. עד ספטמבר 2003 כבר כ-3,000 חברים ויורשים פדו 110 מיליון שקל, שכל אחד קיבל כ-40 אלף שקל[40].
עורך דין אליעזר לויט מצידו דרש שכר טרחה בגובה 36 מיליון שקל, 15% משווי המניות שנפדו וכן שכר בגין פיצוי מיוחד לתובעים בגובה 10%-1.4%[42]. בספטמבר 2005 בית המשפט המחוזי פסק שיקבל 1.2 מיליון שקל, אך הוא הגיש ערעור[43]. עקב כך, 55 מיליון שקל שנותרו בקופת האגודה הוקפאו למקרה וינצח בתביעה[44]. לאחר שהערעור על גובה שכר הטרחה הגיע לדיון עד בית המשפט העליון, נפסק לכונסי הנכסים עורכי הדין הרצל כספי, ואליעזר לויט, ורו"ח יחיאל בורוכוב שכר טרחה של 5.6 מיליון שקל, באפריל 2008[45].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלי דניאל, קבוצת בורוביץ'-רוזן השלימה רכישת קלאב מרקט וניו פארם תמורת 430-440 מיליון שקל, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2001
- ^ בן ציון ציטרין, בית המשפט מינה 4 כונסים שישלימו חלוקת נכסי קו-אופ צפון בין החברים והיורשים, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2002
- ^ סוף סוף,משהו קורה באגודות הצרכניות, מעריב, 29 בדצמבר 1987
- ^ רונית מורגנשטרן, רשת קו-אופ צפון מתרחבת, חדשות, 20 בדצמבר 1992
רונית מורגנשטרן, קו-אופ צפון פתח סניף בקצרין, חדשות, 13 בדצמבר 1992 - ^ תנובה פותחת ההיפרמרקט הראשון, דבר, 15 בנובמבר 1976
- ^ רוני סחר, כלל סחר תרכוש מחצית מהיפרשוק, חדשות, 16 באפריל 1993
גיא תרוץ, כלל רכשה 50% ממניות ההיפרשוק ב-16 מ' שקל, חדשות, 7 ביולי 1993 - ^ זהבה דברת, כלל סחר מתכוונת למכור את חלקה ברשת הסופרמרקטים קו-אופ צפון/היפרשוק, באתר גלובס, 3 בפברואר 1997
מעריב, פישמן יממן רכישת חלקה של כלל סחר בקו-אופ צפון-היפרשוק, באתר גלובס, 23 ביוני 1997 - ^ יואב יצחק, קו-אופ צפון סיכלה את ניסיונו של גד זאבי לרכוש 50% מרשת ההיפרשוק - הפעילה היום זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות כלל ותנובה ברשת הקמעונאות השלישית בגודלה בארץ, באתר גלובס, 20 במאי 1998
- ^ זהבה דברת, קו-אופ היפרשוק: כ-18 מיליון שקל לסניפים חדשים, באתר גלובס, 10 בפברואר 1997
- ^ מיכל גרשון, אורנה בנאי בקמפיין פסח לרשת קלאב-מרקט, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
- ^ זהבה דברת, קו-אופ צפון/היפרשוק תפתח סניפים למיגזר החרדי, באתר גלובס, 24 ביולי 1997
- ^ זהבה דברת, קו אופ צפון/היפרשוק רכשה את היפרזול תמורת 2.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 באפריל 1998
- ^ קו-אופ צפון קנתה ושכרה 13,700 מ"ר בחמש עיסקאות במרכז הארץ, באתר גלובס, 18 במאי 1998
- ^ זהבה דברת, מטרו הדרום-אפריקנית תרכוש I.9 מקו-אופ היפרשוק, באתר גלובס, 28 באוקטובר 1998
- ^ זהבה דברת, קו-אופ צפון/היפרשוק מנהלת מו"מ לרכישת משביר מזון, באתר גלובס, 25 בינואר 1999
קרן צוריאל, תדמור אישר לקו-אופ צפון להשלים את רכישת המשביר מזון, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2000 - ^ שי שלו, קואופ צפון-היפרשוק רכשה יתרת מניות חבס השקעות בניו-פארם, באתר גלובס, 2 בינואר 2000
- ^ איי אונליין, קו אופ צפון רוכשת % 22 מגרינברג תמורת 15 מ' ד', באתר TheMarker, 22 בדצמבר 1999
- ^ שי שלו, המיזוג קו-אופ צפון עם גרינברג לקראת סיכום: פישמן יקבל כשליש ברשת המאוחדת ומזומן, באתר גלובס, 14 בנובמבר 1999
- ^ הארץ, פישמן: קו-אופ צפון תונפק לפי שווי של 300 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1999
- ^ ורד שרון-ריבלין, קלאב מארקט נפלה ברשת, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2001
- ^ TheMarker digital, גרנית: רכישת קו-אופ צפון מטרו עדיין נבחנת, באתר TheMarker, 15 במאי 2001
- ^ אופק גבאי, קו-אופ צפון החליטה לאשר את מכירת אחזקותיה בקו-אופ מטרו תמורת 38 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2001
ענת ביין, מינהלת אגודת קו-אופ צפון אישרה את מכירת החזקותיה בקו-אופ מטרו לחברת מטרו הדרום אפריקאית תמורת 38 מ' ד', באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2001 - ^ TheMarker digital, אלרן השקעות רוכשת את קו-אופ צפון-מטרו בתמורה ל-72 מיליון דולר, באתר TheMarker, 13 בספטמבר 2001
- ^ שלומי גולובינסקי, פישמן יוצא מרשתות השיווק: מוכר את מניותיו בקלאבמרקט ב-25 מיליון דולר, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2001
- ^ הארץ, חשש בקרב הספקים: קלאבמרקט חייבת להם 867 מיליון שקל, באתר TheMarker, 13 ביולי 2005
- ^ TheMarker digital, שופרסל חתמה על הסכם לרכישת קלאבמרקט עם נאמני הרשת, באתר TheMarker, 24 באוגוסט 2005
- ^ ואדים סבידרסקי, 5 שנים לאחר רכישת קלאבמרקט: שופרסל צמחה ב-20%, באתר TheMarker, 22 ביוני 2011
אורה קורן, פרת מזומנים ושמה שופרסל: כמיליארד שקל בדיווידנדים בשנתיים וחצי, באתר TheMarker, 14 באוקטובר 2011 - ^ אמיר הלמר, חילקו לבעלי המניות, לחברי הוועד הממונה - ולמי לא נשאר?, באתר הארץ, 17 בינואר 2004
- ^ סטלה קורין-ליבר, דו"ח: אלפים מבעלי המניות באגודת קו-אופ צפון אינם מודעים לעובדה זו, באתר גלובס, 24 באפריל 2001
- ^ יצחק דנון, בקשה לתביעה ייצוגית ב-140 מיליון שקל נגד קו-אופ צפון, באתר גלובס, 27 בפברואר 2000
- ^ אמיר הלמר, גם החוקרים המיוחדים של קו-אופ צפון סיימו את מניין החברים: כ-23.6 אלף חברים בחיים, באתר TheMarker, 24 באפריל 2001
- ^ יורם גביזון, בעלי מניות בקו-אופ צפון וקו-אופ זבולון תובעים פירוק האגודות, באתר הארץ, 23 באפריל 2002
- ^ הדס מגן, זליגמן שינה את סיווג קו-אופ צפון וקו-אופ זבולון מאגודה צרכנית לאגודת שירותים, באתר גלובס, 22 ביולי 2002
- ^ אליסה אודנהיימר, חברי קו-אופ צפון יוכלו לפדות את מניותיהם בשוויין הריאלי, באתר הארץ, 23 ביולי 2002
- ^ אמיר הלמר, אגודת קו-אופ צפון תפנה בקרוב לחברים ותציע להם לפדות מניותיהם באגודה, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2002
יצחק דנון, רשם האגודות אישר הסדר לפדיון מניות החברים באגודת קו-אופ צפון, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2002 - ^ סטלה קורין-ליבר, בית המשפט מינה כונסי נכסים לחלוקת כספי אגודת קו-אופ צפון בין החברים, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2002
- ^ אלעזר לוין, אדרי-אל תקנה את נכסי אגודת קו-אופ צפון ב-20.5-16.7 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 ביולי 2002
קו-אופ צפון הוציאה מכרז, באתר גלובס, 9 בינואר 2003 - ^ אמיר הלמר, ביהמ"ש מינה את רו"ח יחיאל בורוכוב ככונס נכסים נוסף לחלוקת הכספים לחברי קו-אופ צפון, באתר TheMarker, 20 במרץ 2003
- ^ אמיר הלמר, החלה חלוקת הכספים לחברי קו-אופ צפון: יוכלו לפדות את המניה תמורת דיווידנד ראשוני של 3,000 שקל, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2003
סטלה קורין-ליבר, דיווידנד ראשון יחולק בחודש אוגוסט לחברי קו-אופ צפון, באתר גלובס, 7 ביולי 2003 - ^ בן-ציון ציטרין, 3,000 חברים ויורשים פדו 110 מיליון שקל ממניות קו-אופ, באתר TheMarker, 1 בספטמבר 2003
- ^ הדס מגן ואורלי פלג-מזרחי, קו-אופ צפון וזבולון: אין כל הצדקה לשכר האסטרונומי שדורש עו"ד אליעזר לויט, באתר גלובס, 15 במרץ 2004
- ^ הדס מגן, לויט דורש 20-30 מיליון ש' שכ"ט, באתר גלובס, 23 בפברואר 2004
[41] - ^ הארץ, לויט לא מוותר: מערער על שכר הטרחה שנפסק לו בפרשת הקו אופ בסך 1.2 מ' ש', באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2005
- ^ ענת רואה, 55 מיליון שקל של בעלי מניות קו אופ צפון ממתינים לעו"ד אליעזר לויט, באתר TheMarker, 17 באפריל 2007
- ^ אורלי פלג מזרחי, כונסי קו-אופ צפון וזבולון דרשו 24 מ' ש'; ביהמ"ש אישר להם רק 5.6 מ' ש', באתר גלובס, 2 באפריל 2008
 רשתות מרכולים בישראל
| |
|---|---|
|