המשביר לצרכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "המשביר" מפנה לכאן. לערך העוסק בגוף כלכלי של ההסתדרות הכללית, ראו המשביר המרכזי.
המשביר לצרכן
Mashbir.jpg
שנת הקמה: 1947
מייסדים: ההסתדרות הכללית
אנשי מפתח: מנכ"ל - אסף בן דב
יו"ר - דבורה יצחקי
הכנסות: 1.78 מיליארד שקל (2008)
רווח: 23.4 מליון שקל
www.mashbir.co.il

"המשביר 365 החזקות בע"מ" (לשעבר המשביר החדש לצרכן בע"מ), או בקיצור הנפוץ, "המשביר לצרכן", היא רשת בתי כלבו המספקת מגוון מוצרים רחב לבית ולמשפחה ונחשבת לגדולה בישראל בתחומה. במשך שנים רבות נקראה הרשת "המשביר לצרכן" והייתה שייכת לאגודות הקואופ. לאחר שקרסה והועברה לבעלות קבוצת שביט ב-2003, היא מתנהלת תחת המותג "המשביר החדש לצרכן".

לרשת יש כ-39 חנויות, רובן בקניונים פתוחים, האחרות בקניונים סגורים או ממוקמות כיחידות בפני עצמן. כמו כן החברה פעילה בתחומי הפארם, התיירות, ציוד משרדי וריהוט משרדי. החברה מעסיקה כ-4800 עובדים, מתוכם כ-1,600 בבתי הכלבו ועוד כ-1,900 דיילי מכירה של זכיינים וספקים העובדים בחנויות הכלבו של המשביר. על פי דו"חותיה הכספיים ל-2011 עמדו הכנסותיה מבתי הכלבו על כ-761 מיליון שקל, הקוסמטיקה והדראגסטור כ-1.1 מיליארד שקל, הייזום העסקי 40 מיליון שקל, התיירות 509 מיליון שקל, אלקטרוניקה, ציוד משרדי וריהוט כ-602 מליון שקל‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניף המשביר בראשון לציון
בניין המשביר לצרכן, ירושלים. הכלבו שכן בבניין בשנים 1978–2011.

המשביר לצרכן הוקם בשנת 1944 על ידי המשביר המרכזי (אשר הייתה שייכת להסתדרות), כזרוע קמעונאות לצורך מכירה ישירות לצרכנים‏[2]. בראשיתה היו לה שתי חנויות נעליים, בתל אביב ברחוב הרצל ובירושלים בצומת האיקסים[3]. הקמת החנויות הרגיזה את הסוחרים הפרטיים שהרגישו שהמשביר לצרכן נכנס לתחומם ובנוסף העלתה דרישות לשותפות מצד האגודות הצרכניות המקומיות‏[4]. במהרה הוחלט על הקמת חנויות כלבו בשיתוף עם האגודות הצרכניות‏[5]. ביוני 1947, כשהוחלט לסגור את חנות "חפציבה" בירושלים, החליטה המשביר לצרכן להתרחב ולהקים כלבו על ידי רכישת הסניף‏[6] וב-1 בספטמבר 1947 נפתחה חנות הכלבו הראשונה של המשביר לצרכן, בשותפות עם האגודה הצרכנית (התאגדות הקואופ) של ירושלים‏[7].

המטרה הייתה ליצור חנויות כלבו נוחות ומודרניות עבור קהל השותפים באגודות הצרכניות שהיו מאוגדות כבעלות מניות במשביר המרכזי. אולם כבר מראשית הדרך הוסכם שהמשביר לצרכן ימכור לכל הציבור ולא רק לחברים המאוגדים באגודות הצרכניות, אף שאלה יזכו להטבות תמורת "בולים"‏[8].

עד שנות ה-90 היו לרשת למעלה מ-40 סניפים בכל רחבי הארץ.

חנויות הרשת היו מבנים בעלי קומות אחדות בהם סיפקו לצרכן הישראלי מגוון מוצרים רחב. תרבות קניות זו תאמה את הצרכנות המודרנית שהתפתחה והציעה לקונה מרכז אחד גדול של מוצרים במקום כיתות רגליים לאורך רחוב עם חנויות. בתי הכל-בו של המשביר לצרכן הקדימו את הקניונים, משכו אליהם את ההמונים, ובשיא פריחתה עד שנות ה-90, היו לרשת למעלה למעלה מ-40 חנויות כל בו וסניפים של חברות בנות. באותם ימים קיבלה המשביר את הזיכיון של מותגים כמו זארה, מרקס אנד ספנסר, ורכשה את רשת שקם גאלרי בעלת 11 סניפים, העסיקה 2,000 עובדים ועוד 1,500 דיילי מכירות, ונמנתה עם חברות המסחר והשירותים הגדולות בארץ.

בתחילת שנות ה-2000 החלה הידרדרות בתוצאות הכספיות של הרשת. תרבות הקניונים התעצמה בתקופה זו והרשת הגדולה כבר לא הייתה מוקד משיכה ייחודי. גם ניהול הרשת לא היה יעיל במיוחד וסדרת החלטות שיווקיות לא תאמו את הטעם הצרכני הישראלי. הבחירה בשיווק מוצרי מרקס אנד ספנסר ורכישת שקם גאלרי התגלו כפעולות לא מוצלחות. כל אלה, על רקע האינתיפאדה השנייה שהקטינה את הפדיון בכל ענפי המסחר והשירותים, גרמו לתפיחת חובותיה של הרשת עד ליום בו עמדו על כ-700 מיליון שקל. הרשת, שהייתה בבעלות משותפת של קואופ הריבוע הכחול (80%) וקואופ צפון (20%), נאלצה לפנות להליכי פירוק ומכירה תחת פיקוח בית המשפט המחוזי בתל אביב. ההליכים נמשכו כשנה וחצי, במהלכם פוטרו כ-600 עובדים, נסגרו סניפים, נבנתה תוכנית הבראה במסגרתה ויתרו הנושים על חלק ניכר מכספם, והרשת יצאה לדרך חדשה.

המשביר לצרכן החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 נרכשה הרשת על ידי רמי שביט וקבוצת משקיעים ועברה לפעול תחת השם "המשביר החדש לצרכן".

בחודש אוקטובר 2007 רכשה קבוצת שביט מ"קמן אחזקות" 68% ממניות רשת ניו-פארם. באוקטובר 2008 נרכשו מחצית מההחזקות ברשתות האופנה "ג'אמפ" ו"אירית". חברת הבת רכשה את חברת "קשרי תעופה", הנסחרת אף היא בבורסה.

מועדון 365[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 הקימה הרשת חברת בת, "מועדון 365", שגייסה בבורסה לניירות ערך בתל אביב כ-71 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ואופציות. הנכס העיקרי של חברת הבת הוא הזכות להשתמש במאגרי המידע של חברת האם, המתהדרת במועדון לקוחות הכולל כמיליון בעלי כרטיס מועדון בכ-588 אלף בתי אב‏[1]. בעבר המועדון פעל בשיתוף פעולה עם לאומי קארד, וכיום פועל בשיתוף פעולה עם חברת כרטיסי אשראי לישראל. כחברה, מועדון 365 מחזיק נתחים מהחברות "קשרי תעופה", ניו פארם, סיבוס, אופיס דיפו ועוד. כ-78% מהרוכשים ברשת המשביר לצרכן ב-2011 היו חברי המועדון‏[1].

קבוצת 365, בניהולה של שירלי פאר, כוללת את "מימון 365", המנפיקה את כרטיס האשראי "מולטי 365", "פיננסים 365", "תקשורת 365" ו-"e365", השולטת ב"סיבוס ארוחות עיסקיות", ב"המכרז החדש של המדינה" ומפעילה את אתר האינטרנט של הקבוצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשביר לצרכן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]