שלמה חראזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב שלמה בן סעדיה בירב מימון בירב אפרים אלחראזי היה מגדולי חכמי תימן בסוף המאה ה-17. שימש ברבנות באחת מהקהילות בדרום תימן. על פי הסברה, אליו נשלחה איגרת בשנת התנ"א (1691) מרבני ירושלים ובראשם הרב משה בן חביב לבקשת סיוע כספי לחיזוק קהילת יהודי ירושלים. בפתיחת האיגרת נכתב בין היתר: "מלאים מצוות כרימון... ששים ושמחים לעשות רצון קונם באונם... בתוכם אנשים הדורים נדיבים ושועים גבירים כבירים ה"ה הנשיא המפורסם עוואץ'... עואץ' מעוצ'ה וכה"ר מסאלם היבה ועל ראשיהם [כה"ר] שלמה בן סעדיא אתה ה' [תשמרם]...".

נולד בטוילה, ולמד תורה אצל תלמידי חכמים בני מקומו, ובפרט לפני הרב נתן בירב אברהם.

הרב חראזי חיבר שירים וספרים. לו מיוחס השיר המפורסם "שמע האל ענני בתפילה". ספרו המפורסם ביותר הוא "בית תפילה". כמו כן, חראזי נודע כמעתיק ספרים טוב והעתיק חיבורים כמו ספר "היכלות", "תולעת יעקב" ו"רכב אלדים".

בית תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות שנת 1670 חיבר חראזי את הספר "בית תפילה", שהוא מבוא ופירוש לתפילה ובעיקר לתפילת העמידה. מלבד נושא התפילה, דן הספר במהות הנפש ובהבדל שבין נפש היהודי לנפש הגוי. הוא נוגע בנושאים אחרים ביהדות כמו חשיבות קיום המצוות, מידת הביטחון, יצר הטוב ויצר הרע, תפקיד ישראל בעולם, תחיית המתים, חישובי קץ, זהות המשיח וקיבוץ גלויות. מכל הנושאים הנזכרים, זוכים נושא הגלות ונושא הגאולה להעדפה. חראזי מרבה לחזק את קוראיו כי הגאולה תבוא מן הגלות ואין להתייאש מהמצב הקשה בו הם שרויים. בין היתר, כותב חראזי "דיין לישראל צער גלות, ואפילו בלא תשובה נגאלין". אווירת המצוקה והסבל זועקים מכל חלקי הספר, עקב ההתנכלויות השונות מצד השלטונות כלפי יהדות תימן בתקופה זו. הספר גדוש במובאות מהמקרא, מהתלמוד, מהמדרש ומספרי הקבלה והפילוסופיה. חלק ממקורות הספר לא ידועים, ורובם פרי חכמי תימן הראשונים. פעמים רבות חראזי מציג שאלות לפני ביאוריו. הספר יצא לאור מחדש בשנת 1992 על ידי ציון בר מעוז.