יוסל בירשטיין – הבדלי גרסאות
שורה 75: | שורה 75: | ||
* {{ynet||סיפורים מאזור השלווה, שני סיפורים קצרים|2897449}} |
* {{ynet||סיפורים מאזור השלווה, שני סיפורים קצרים|2897449}} |
||
* {{הארץ||לא אוכל כמוהו. לא חיים כאלה|1050037|26/12/08}} |
* {{הארץ||לא אוכל כמוהו. לא חיים כאלה|1050037|26/12/08}} |
||
* {{מעבורת||המכתב|5080}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
גרסה מ־00:38, 20 במרץ 2016
יוסל בירשטיין (24 בספטמבר 1920 – 28 בדצמבר 2003) היה סופר ומשורר ישראלי יליד פולין, כתב ביידיש ובעברית.
ביוגרפיה
יוסל בירשטיין נולד ב-1920 בעיירה הפולנית ביאלא פודולסק (שאותה הוא מרבה להזכיר בספריו). למד ב"חדר" והיה חניך של "השומר הצעיר". בשנת 1937, כשהיה בגיל 17, היגר לבדו לאוסטרליה. במלחמת העולם השנייה שירת במשך ארבע שנים בצבא האוסטרלי, יחד עם חברו הצייר יוסל ברגנר, שאותו פגש במשרדי ההגירה של "היאס" בוורשה, ואתו עשה את הדרך לאוסטרליה. משפחתו נספתה בשואה.
לאחר המלחמה עסק בעריכת ירחון לנוער יהודי, שהופיע בעברית, אנגלית ויידיש. התחתן בשנת 1941 עם מרגרט וייסברג, שנקראה בישראל בשם מרגנית. לזוג נולדו שתי בנות.
ב-1950 עלו בירשטיין ואשתו לישראל והתיישבו בקיבוץ גבת, שם היה בירשטיין רועה צאן במשך 11 שנה. בראיון לציפי גון-גרוס סיפר כיצד התגלגל לעיסוק זה:
באתי לגבת, ובגבת חי אז איש בשם חיים גבתי, לימים שר החקלאות. כבר אז, כרכז המשק, היה לו מבט אגריקולטורי מאוד. אמר לי, 'יוסל, באת מאוסטרליה, ארץ הכבשים? הנה עדר, וכאן אתה תהיה רועה צאן'. האמת, 14 שנה במלבורן ולא ראיתי אפילו זנב של כבשה, וכך הייתי לרועה צאן.
לאחר מכן עבר להתגורר בקריית טבעון ואחר כך בנצרת עילית. עבד כפקיד בבנק הפועלים, והגיע לתפקיד של מנהל מחלקת השקעות (על רקע עבודתו זו נולד ספרו "המוטבים"). ב-1982 עבר להתגורר בירושלים.
ב-1949 פרסם קובץ שירה ראשון ביידיש, "אונטער פֿרעמדע הימלען", שיצא לאור במלבורן, ולווה ברישומים של יוסל ברגנר. לאחר שפרסם עוד כמה קובצי שירה, התמקד בירשטיין בפרוזה. סיפוריו מתאפיינים בהסתכלות אירונית על מצבו של האדם.
ספרו הראשון, "במדרכות צרות", פורסם ביידיש ב-1958, ובעברית ב-1959. היה זה הספר הראשון שיצא ביידיש על חיי הקיבוץ. בירשטיין כתב את רוב ספריו ביידיש, ובתרגומם לעברית הסתייע בנסים אלוני ובמנחם פרי. בנוסף עסק בתרגום מיידיש לעברית ומעברית ליידיש, וכן עבד בספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם ניהל, בין השאר, את עזבונו של משורר היידיש מלך ראוויטש. בירשטיין עשה שימוש בכתביו של ראוויטש בספר "פנים בענן". מרבית ספריו יצאו לאור במסגרת "הספריה החדשה".
הרומן האחרון שלו, "אל תקרא לי איוב", יצא בשנת 1995. הספר מגולל את סיפוריהם של אנשים הנודדים בין פולין, אוסטרליה וישראל - התחנות בחייו של בירשטיין.
יוסל בירשטיין נפטר בירושלים ב-28 בדצמבר 2003, בגיל 83, ונטמן בבית הקברות נס הרים שבהרי ירושלים.
לאחר מותו יצא לאור ספרו "סיפורים מאזור השלווה", על-פי כתב יד שנמצא בעזבונו. בחלק מהסיפורים בקובץ זה ניכרת התמודדות עם המוות הקרב.
פרופ' מנחם פרי, המו"ל והעורך של ספריו, אמר על יוסל בירשטיין:
הוא בעיני אחד משלושת-ארבעת-חמשת הסופרים היהודים הגדולים במאה העשרים, ואני מדבר על סדר גודל של קפקא ועגנון. יש לו יתרונות עליהם כמו שלהם יש יתרונות עליו.
— ידיעות אחרונות, 13.2.04
בשנת 2011 התסריטאית דיתה גרי כתבה את הסרט סיפורים רוקדים על פי סיפור של יוסל.
יוסל בירשטיין זכה להערכה בישראל ובארצות אחרות, במיוחד בסין. ספריו זכו בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש, ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.
ספריו
- במדרכות צרות, רומן מחיי הקיבוץ, עברית - מ’ רביד, תל אביב, התשי"ט 1959.
- המוטבים, רומאן, תרגום חדש מיידיש - מנחם פרי, הספריה החדשה, 2001
- ציפייה ועוד סיפורים , משרד הביטחון, תשכ"ו (1966).
- נסיעתו הראשונה של רולידר , ועוד שני סיפורים, מיידיש - נסים אלוני וי’ בירשטין ; עם שמונה רישומים מאת יוסל ברגנר, ספרית פועלים, תל אביב, תש"ל 1970.
- סיפורים קטנים , ליקט אלכס זהבי, עיבד משה מנור, ירושלים, תשמ"ה 1985.
- כתם של שקט , קצרצרים, איורים - נורית ענבר-שני, הספריה החדשה, 1986 הספר הראשון שכתב בירשטיין בעברית, על-פי סיפורים שכתב לתוכנית "שעתיים משתיים" בגלי צה"ל.
- ציפור כהה בדרך, הספריה החדשה, 1989
- פנים בענן, רומאן, הספריה החדשה, 1991
- אל תקרא לי איוב, הספריה החדשה, 1996
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספריה החדשה
סוג לא תואם [ 3 ] הבורסה, רומאן, מיידיש - מנחם פרי, הספריה החדשה, (1984- סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים, איורים - נורית שני, הספריה החדשה, 2000
- סיפורים מאזור השלווה , עורך - מנחם פרי, הספריה החדשה, 2004
ספריו ביידיש:
- אונטער פֿרעמדע הימלען (1949)
- אויף שמאָלע טראָטואַרן (1958)[1]
- אַ מאַנטל פֿון אַ פּרינץ (1969)
- דער זאַמלער (1985)
- דײַנע געסלעך – ירושלים: קלײנע מעשׂיות (1989)
- אַ פּנים אין די וואָלקנס (2000)
לקריאה נוספת
- מלך ראוויטש לאור מכתבים שבארכיונו, מסה שכתב יוסל בירשטיין, תורגם מיידיש, נדפס בגשרים, בריקן, א', תשמ"ג 1983.
- שחר פינסקר, בית ישן ארץ חדשה, "דווקא" 3, ספטמבר 2007
- דורונה בן דור, " סימנים וקולות : האירוע ההיגוי של יוסל בורשטיין : מחקר השוואתי", הוצאת מזרח התיכון אפריקה- אוניברסיטת תל-אביב , 1993 .
קישורים חיצוניים
- יוסל בירשטיין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אתר אוסטרלי יהודי המוקדש ליוסל בירשטיין ויצירתו (באנגלית)
- רון בן יעקב, ביקורת על הספר "כתם של שקט", באתר "האייל הקורא"
- רון בן יעקב, על ספרו של יוסל בירשטיין, "כתם של שקט", באתר האייל הקורא
- אסף ענברי, סיפורי הקיבוץ של יוסל בירשטיין,
- רשימת הפרסומים של יוסל בירשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יוסל בירשטיין, יעקב מאיר, לא אוכל כמוהו. לא חיים כאלה, באתר הארץ - על מכתב של יוסל בירשטיין על אביו
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יעקב צ. מאיר, על שלושת החלומות הגנוזים של יוסל בירשטיין, באתר הארץ- תבנית:המכון לתרגום 1
- ספרי יוסל בירשטיין באתר הספריה החדשה
- הספרים של יוסל בירשטיין, באתר "סימניה"
- קלייב סינקלייר, הספד, האינדיפנדנט, 12 בפברואר 2004 (באנגלית)
מכּתביו:
- על אמת וחיקוי, סיפור קצר, אתר "דעת"
- סיפורים מאזור השלווה, שני סיפורים קצרים, באתר ynet
לא אוכל כמוהו. לא חיים כאלה, באתר הארץ, 26/12/08
- תבנית:מעבורת
הערות שוליים
- ^ משה גרוסמן, הזהרו מפני סופרים, דבר, 6 בפברואר 1959.