אבולוציה כתאוריה וכעובדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדענים ופילוסופים רבים של המדע תיארו את האבולוציה כעובדה וכתאוריה, ביטוי ששימש ככותרת למאמר של הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד ב-1981. הוא מתאר עובדה במדע כנתונים שאינם ידועים בוודאות מוחלטת אך "מאוששים עד כדי כך שיהיה זה מעוות לא להסכים, ולו באופן זמני", עם משמעותם ותיאורם כעובדה.[1] תאוריה מדעית היא הסבר מבוסס היטב של עובדות כאלה.

עובדת קיומה של האבולוציה מוכחת ממספר ראיות, ביניהן:

תאוריית האבולוציה ותאוריות המשנה שלה מספקות הסבר לעובדות אלו.[1]

לכל אחת מהמילים "אבולוציה", "עובדה" ו"תאוריה" יש מספר משמעויות בהקשרים שונים. בביולוגיה, אבולוציה היא שינויים שנצפו באורגניזמים לאורך דורות עוקבים, שינויים והבדלים המעידים על מוצאם מאב קדמון משותף, וברמה הטכנית – שינוי בתדירות האללים (וריאציות של גנים) באוכלוסייה נתונה לאורך זמן; הכוונה בביטוי "אבולוציה" היא גם לתאוריות (כגון תאוריית הברירה הטבעית של צ'ארלס דרווין, ואלפרד ראסל וולאס) שמסבירות את מנגנוני האבולוציה. עבור מדען, עובדה מתארת תצפית שניתן לחזור עליה ושכל המדענים יכולים להסכים עליה; עובדה מתארת מידע שמבוסס עד כדי כך שאף אחד בקהילה המדעית לא יכול לחלוק עליו עקב מידת הביסוס שלו; המונח "עובדה" יכול גם להתייחס לאמיתותה או לשקריותה של טענה או קביעה. עבור הציבור, תאוריה עשויה להיתפס בטעות כדעה או השערה (למשל בביטוי, "זו רק תאוריה"), אבל בקרב בעולם המדע תאוריה פירושה "הסבר מבוסס היטב". עם משמעויות כה רבות למילים "עובדה" ו"תאוריה", משמעויות שונות זו מזו באופן כה ניכר, אנשים יכולים לעיתים קרובות לא להבין זה את זה, להחמיץ זה את המשמעות שאליה מתכוון זה, ומשמעויות הופכות לנושא של ניתוח לשוני-לינגוויסטי ולמקור לאי-הבנה ואי-הסכמה בפני עצמו.

עדויות לאבולוציה ממשיכות להצטבר ולעבור בחינה בתצפיות ובניסויים. הספרות המדעית כוללת הצהרות של ביולוגים אבולוציוניים ופילוסופים של המדע המדגימים כמה מהפרספקטיבות השונות של האבולוציה כעובדה וכתאוריה.

אבולוציה, עובדה ותאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבולוציה תוארה כ"עובדה ותאוריה"; כ"עובדה, לא תאוריה"; כ"רק תאוריה, לא עובדה"; כ"ריבוי תאוריות, לא עובדה"; וכ"לא עובדה ולא תאוריה".[5] עם זאת, חילוקי הדעות בין ההצהרות הללו קשורים יותר למשמעות של מילים, לסמנטיקה ולפילולוגיה, מאשר לסוגיות המהותיות שבבסיס האבולוציה.

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביולוג ג'רי קוין מסכם את האבולוציה הביולוגית בתמציתיות:

החיים על פני כדור הארץ התפתחו בהדרגה, החל ממין פרימיטיבי אחד – אולי מולקולה המשכפלת את עצמה – שחי לפני יותר מ-3.5 מיליארד שנים; זו הסתעפה עם הזמן, וממנה נבעו מינים חדשים ומגוונים רבים; והמנגנון של רוב השינויים האבולוציוניים (אך לא כולם) הוא הברירה הטבעית.[6]

ציטוט זה מראה את רוחבו והיקפו של הנושא, המשלב את התחומים המדעיים זואולוגיה, בוטניקה, גנטיקה, גאולוגיה ופלאונטולוגיה, בין מדעים רבים אחרים.

הליבה של האבולוציה מוגדרת בדרך כלל כשינויים בתכונה או בשכיחות אללים באוכלוסיית אורגניזמים מדור לדור.[7] הגדרה זו כונתה "ההגדרה הגנטית הסטנדרטית של אבולוציה". הברירה הטבעית היא רק אחת מכמה מנגנונים בתאוריית השינוי האבולוציוני שמסבירים כיצד אורגניזמים מסתגלים לסביבות משתנות. עקרונות התורשה התגלו מחדש בשנת 1900, לאחר מותו של דרווין, במחקרו של גרגור מנדל על ההורשה של וריאציות של תכונות פשוטות באפונה.[8] מחקר נוסף ומאוחר בנושא גנטיקה, מוטציה, פלאונטולוגיה וביולוגיה התפתחותית הרחיב את הישימות וההיקף של התאוריה המקורית של דרווין.

לפי דגלס פוטוימה (Douglas J. Futuyma):

אבולוציה ביולוגית עשויה להיות קלה או משמעותית; היא חובקת הכול, משינויים קלים בשכיחות של אללים שונים בתוך אוכלוסייה (כמו אלו הקובעים את סוג הדם) ועד השינויים הרצופים שהובילו מהפרוטו-אורגניזם הקדום ביותר לחלזונות, דבורים, ג'ירפות וצמחים ממשפחת המורכבים.[9] 

המילה אבולוציה במובן הרחב מתייחסת לתהליכי שינוי, מאבולוציה של כוכבים ועד שינויים בשפה. בביולוגיה, המשמעות היא יותר ספציפית: שינויים תורשתיים המצטברים לאורך דורות של אוכלוסייה. אורגניזמים בודדים אינם עוברים אבולוציה במהלך חייהם, אך וריאציות בגנים שהם יורשים יכולות להפוך לנפוצות יותר או פחות באוכלוסיית האורגניזמים. שינויים במהלך חייהם של אורגניזמים שאינם עוברים בתורשה לצאצאיהם אינם חלק מהאבולוציה הביולוגית.[10] זאת להוציא שינויים אפיגנטיים שעשויים לעבור בתורשה לצאצאים – תחום מחקר שנמצא בראשיתו.

בעיני קית' סטיוארט תומסון, למילה אבולוציה יש לפחות שלוש משמעויות נבדלות:[11]

  1. המובן הכללי של שינוי לאורך זמן.
  2. כל צורות החיים נגזרו תוך שינויים מאבות אבותיהן, בתהליך של נביעה ממוצא משותף.
  3. הגורם או המנגנונים של תהליך ההשתנות הזה, שנבדקים ומוסברים על ידי תאוריות אבולוציוניות.

תומסון מעיר: "שינוי לאורך זמן הוא עובדה, ומוצא מאבות קדמונים משותפים מבוסס על היגיון כל כך בלתי מעורער עד שאנו מתנהגים כאילו הוא עובדה. הברירה הטבעית מספקת את המתווה לתאוריה בעלת תוקף הסברי."[11]

ביולוגים רואים כעובדה מדעית את הקביעה שהאבולוציה התרחשה ועדיין מתרחשת, ומעגנים קביעה זאת בכך שאורגניזמים מודרניים שונים מצורות העבר, ובכך שהאבולוציה עדיין מתרחשת מכיוון שניכרים הבדלים ניכרים בין אורגניזמים וצאצאיהם. ישנה תמיכה מחקרית כמותית כל כך חזקה בעובדה זו, עד שמדענים מתייחסים למוצא משותף כעובדה כמו להבנה שבמערכת השמש כדור הארץ מקיף את השמש, למרות שבחינת היסודות של תהליכים אלה עדיין בעיצומה. ישנן מספר תאוריות לגבי מנגנוני האבולוציה, ועדיין יש ויכוחים פעילים לגבי מנגנונים ספציפיים בה.[12]

ישנה משמעות רביעית למילה "אבולוציה" שאינה בשימוש על ידי ביולוגים כיום. בשנת 1857, הפילוסוף הרברט ספנסר הגדיר זאת כ"שינוי מהומוגני להטרוגני". הוא טען (לפני דרווין) שהדבר "נקבע מעבר לכל מחלוקת" עבור אבולוציה אורגנית ויישם אותה על האבולוציה של מערכות כוכבים, גאולוגיה והחברה האנושית.[13] ב-1865 הודה ספנסר שהגדרתו אינה מושלמת,[14] אך היא נשארה פופולרית לאורך המאה התשע-עשרה עד שדעכה כתוצאה מהביקורת של ויליאם ג'יימס ואחרים.[15]

עובדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים משתמשים לעיתים קרובות במילה "עובדה" כדי להתייחס לנתונים ניסיוניים או אמפיריים או תצפיות אובייקטיביות הניתנות לאימות.[16][17] המילה "עובדה" משמשת גם במובן רחב יותר, במשמעות של "כל תאוריה שיש לה הוכחות מוחצות".[18] לפי דאגלס ג'יי פוטוימה:[9]

עובדה היא השערה שנתמכת בצורה כה חזקה בראיות עד שאנו מניחים שהיא נכונה, ומתנהגים כאילו היא נכונה.

במובן זה שהאבולוציה מקבלת תוקף מוחץ מהראיות, האבולוציה היא עובדה. לעיתים קרובות אומרים שהיא עובדה באותו האופן שבו סיבוב כדור הארץ סביב השמש הוא עובדה.[9][19] הציטוט הבא ממאמרו של הרמן מולר, "מאה שנים ללא דרוויניזם הן די והותר", מסביר את הנקודה:

אין קו חד בין ספקולציה, השערה, תאוריה, עיקרון, ועובדה, אלא רק הבדל לאורך סולם גולש, במידת ההסתברות של הרעיון. כאשר אנו אומרים שדבר הוא עובדה, אם כן, אנו מתכוונים רק לכך שההסתברות שלו היא גבוהה ביותר: כל כך גבוהה עד שאיננו מוטרדים מהספק לגביו ומוכנים לפעול בהתאם. כעת, בשימוש הזה במונח "עובדה", שהוא היחיד הראוי, האבולוציה היא עובדה.[20]

האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית מעלה נקודה דומה:

מדענים משתמשים לרוב במילה "עובדה" כדי לתאר תצפית. אבל מדענים יכולים להשתמש במילה עובדה גם לגבי משהו שנבדק או נצפה כל כך הרבה פעמים עד שאין עוד סיבה משכנעת להמשיך לבדוק או לחפש דוגמאות. התרחשות האבולוציה במובן זה היא עובדה. מדענים כבר לא מטילים ספק אם התרחשה תורשה עם שינוי מכיוון שהראיות התומכות ברעיון הן כל כך חזקות.[21]

סטיבן ג'יי גולד מציין גם ש"דרווין הדגיש ללא הרף את ההבדל בין שני הישגיו הגדולים והנפרדים: ביסוס עובדת האבולוציה, והצעת תאוריה – ברירה טבעית – שתסביר את מנגנון האבולוציה".[22] הציבור הרחב מבלבל לעיתים קרובות בין שני היבטים אלה. מדענים ממשיכים להתווכח על הסברים או מנגנונים מסוימים שפועלים במקרים ספציפיים של אבולוציה – אבל העובדה שהאבולוציה התרחשה, ועדיין מתרחשת, אינה שנויה במחלוקת.

קיימת תפיסה שגויה נפוצה שלא ניתן לצפות באבולוציה בצורה מהימנה מכיוון שהכול התרחש לפני מיליוני שנים. עם זאת, גם דרווין וגם אלפרד ראסל וולאס, מייסדי התאוריה, וכל הביולוגים שבאו אחריהם, מסתמכים בעיקר על תצפיות באורגניזמים חיים; דרווין התרכז בעיקר בגידול בעלי חיים מבויתים, ואילו וולאס התחיל מהתפוצה הביוגאוגרפית של מינים באמזונאס ובארכיפלג המלאי. בתחילת המאה העשרים, גנטיקה של אוכלוסיות מילאה תפקיד מרכזי בחקר ובהוכחת האבולוציה, ולאחרונה המוקד העיקרי של תצפית וניסויים הוא ה-DNA.

פילוסופים של המדע טוענים שאיננו יודעים אמיתות אמפיריות בלתי-תלויות-בתודעה (mind-independent) בוודאות מוחלטת: אפילו תצפיות ישירות עלולות להיות "עמוסות תאוריות" ותלויות בהנחות לגבי החושים שלנו ולגבי מכשירי המדידה שבהם אנו משתמשים. במובן זה כל העובדות הן זמניות.[12][23]

תאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה המדעית של המילה "תאוריה" שונה מההגדרה המילולית היומיומית של המילה. בשפת העם, המילה תאוריה יכולה להתייחס לניחוש, להשערה פשוטה, לדעה, או לספקולציה שאינה חייבת להתבסס על עובדות, ואינה צריכה להיות מנוסחת באופן שיאפשר להפיק ממנה חיזויים שניתנים לבדיקה.

במדע, לעומת זאת, משמעות המילה תאוריה היא קפדנית בהרבה. תאוריה מדעית היא "הסבר מבוסס היטב של היבט כלשהו של עולם הטבע שמשלב עובדות, חוקים, מסקנות, והשערות שנבדקו."[24] תאוריות נוצרות מהשערות שעברו שוב ושוב מבחני ראיות שנערכו בניסיון להפריכן. במקרה של אבולוציה באמצעות ברירה טבעית, דרווין הגה את ההשערה בסביבות 1839, והכין טיוטה ראשונה של הרעיון כעבור שלוש שנים, ב-1842. הוא דן בכך רבות עם רבים מחבריו האינטלקטואלים, וערך מחקרים נוספים כהכנה לכתביו ולעבודותיו האחרים. לאחר שנים של פיתוח, הוא בסופו של דבר פרסם את העדויות והתאוריה שלו בספרו "מוצא המינים" בשנת 1859.[25]

"תורת האבולוציה" היא למעשה רשת של תאוריות שיצרה את תוכנית המחקר של הביולוגיה. דרווין, למשל, הציע חמש תאוריות נפרדות בניסוח המקורי שלו, שכללו הסברים מכניסטיים ל:

  1. אוכלוסיות שמשתנות לאורך דורות
  2. שינוי הדרגתי
  3. היווצרות המינים (ספציאציה)
  4. ברירה טבעית
  5. מוצא משותף[26]

מאז דרווין, האבולוציה הפכה לגוף נתמך היטב של קביעות קשורות זו בזו שמסביר תצפיות אמפיריות רבות בעולם הטבע. תאוריות אבולוציוניות ממשיכות לייצר תחזיות והסברים שניתנים לבדיקה, לגבי אורגניזמים חיים, אורגניזמים מאובנים[27][28] ומאובנים שמהווים ראיות למעבר בין מינים שנכחדו לבין מינים אחרים על פני הרצף הפלאונטולוגי ועל פני שכבות המאובנים.

תאוריה פילוגנטית היא דוגמה לתאוריה אבולוציונית. היא מבוססת על הנחת היסוד האבולוציונית שקיימת שושלת יוחסין של גנים, אוכלוסיות או מינים. פרטים שמתפתחים מקושרים זה לזה בקשרים היסטוריים וגנאלוגיים. עצים אבולוציוניים הם השערות שנובעות מהתאוריה הפילוגנטית. הם מתארים יחסים בין פרטים שיכולים להתפצל למינים נפרדים ולהתרחק זה מזה. התהליך האבולוציוני של ספציאציה (התמיינות מינים זה מזה) יוצר קבוצות המקושרות על ידי אב קדמון משותף וכל צאצאיו. המינים יורשים תכונות שמועברות לצאצאים. ביולוגים אבולוציוניים משתמשים בשיטות של תורת המיון ובוחנים תאוריה פילוגנטית כדי לצפות בשינויים לאורך זמן בתוך כל מין ובין מינים שונים ולהסבירם. שיטות אלו כוללות איסוף, מדידה, תצפית ומיפוי של תכונות לעצים אבולוציוניים. התאוריה הפילוגנטית משמשת לבדיקת ההתפלגויות הבלתי תלויות של תכונות ומגוון צורותיהן כדי לספק הסברים לדפוסים הנצפים ביחס להיסטוריה ולביולוגיה האבולוציונית שלהם.[29][30] תאוריית האבולוציה המולקולרית הנייטרלית (אנ') משמשת עבור חקר האבולוציה כמודל אפס שבהשוואה אליו ניתן ליצור מבדקים לנוכחותה ולעוצמתה של ברירה טבעית.

אבולוציה כתאוריה ועובדה בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולוגים אבולוציוניים ופילוסופים של המדע מדגימים פרספקטיבות שונות של האבולוציה כעובדה ותאוריה.

אבולוציה כעובדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הזואולוג והפלאונטולוג האמריקאי ג'ורג' גיילורד סימפסון קבע כי "דרווין... סוף סוף ובהחלט קבע את האבולוציה כעובדה".[31]
  • הרמן ג'וזף מולר כתב: "כל כך עצומות, מסתעפות ועקביות הפכו הראיות לאבולוציה, שאם מישהו יכול עכשיו להפריך אותה, עלי לזעזע את התפיסה שלי לגבי סדר היקום עד כדי כך שתוביל אותי לפקפק אפילו בקיום שלי. ... אם תרצה, אסכים שבמובן מוחלט האבולוציה אינה עובדה, או ליתר דיוק, שהיא אינה עובדה יותר מאשר העובדה שאתה שומע או קורא את המילים הללו."[20]
  • קן מילר כתב: "אבולוציה היא עובדה באותה מידה כמו כל דבר אחר שידוע לנו במדע."[32]
  • ארנסט מאייר ציין: "התאוריה הבסיסית של האבולוציה אושרה בצורה כה מלאה עד שרוב הביולוגים המודרניים רואים באבולוציה פשוט עובדה. איך נוכל, מלבד במילה "אבולוציה", לציין את סדר ההופעה של החי והצומח בשכבות גאולוגיות מתוארכות באופן מדויק? ושינוי אבולוציוני הוא גם פשוט עובדה בגלל השינויים בתכולת מאגרי הגנים מדור לדור".[33]

אבולוציה כעובדה ותאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "עובדה" משמשת בדרך כלל כדי להתייחס לשינויים הניתנים לצפייה בתכונות האורגניזמים לאורך דורות בעוד שהמילה "תאוריה" שמורה למנגנונים הגורמים לשינויים אלה:

  • הביולוג ג'וליאן האקסלי פרסם ב-1930 את הספר השלישי בסדרה רחבת ההיקף "מדע החיים", שעסק בתיעוד המאובנים ובעדויות למבנים של צמחים ובעלי חיים, ונתן לו את הכותרת "אבולוציה – העובדה הבלתי מעורערת". הוא כתב: "ברירה טבעית ... היא לא תאוריה, אלא עובדה. אבל האם זה ... מספיק כדי להסביר את כל המחזה של האבולוציה? ... שם אנחנו מגיעים לעניין ספקולטיבי, לתאוריות". אבל הוא מסיים את דבריו באמירה ש"העמדות הרחבות של הדרוויניזם מופיעות מחדש, לאחר בדיקה קפדנית מהסוג המדויק ביותר, ללא שינוי מהותי".[34] ב-1932, חלק מהספר פורסם מחדש תחת הכותרת "אבולוציה, עובדה ותאוריה".
  • סטיבן ג'יי גולד כתב: "אבולוציה היא תאוריה. היא גם עובדה. ועובדות ותאוריות הן דברים שונים, לא שלבים בהיררכיה של ודאות גוברת. עובדות הן הנתונים של העולם. תאוריות הן מבנים של רעיונות שמסבירים ומפרשים עובדות. עובדות אינן נעלמות כאשר מדענים מתווכחים על תאוריות יריבות כדי להסביר אותן. תורת הכבידה של איינשטיין החליפה את זו של ניוטון, אבל תפוחים לא החלו לעמוד באוויר בהמתנה לתוצאת הדיון בדבר התאוריה הנכונה. ובני האדם התפתחו מאבות קדמונים דמויי קוף, בין אם הם עשו זאת על ידי המנגנון שהציע דרווין או על ידי מנגנון אחר, שטרם התגלה."[35]
  • באופן דומה, הביולוג ריצ'רד לנסקי (ממבצעי ניסוי האבולוציה של אי קולי) אמר: "הבנה מדעית דורשת הן עובדות והן תאוריות שיכולות להסביר את העובדות הללו בצורה קוהרנטית. האבולוציה, בהקשר הזה, היא עובדה ותאוריה כאחת. זוהי עובדה שאין עליה עוררין שאורגניזמים השתנו, או התפתחו, במהלך ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ. וביולוגים זיהו וחקרו מנגנונים שיכולים להסביר את דפוסי השינוי העיקריים."[36]
  • הביולוג ט' ריאן גרגורי ציין: "ביולוגים ממעטים להתייחס ל'תאוריית האבולוציה', ומתייחסים פשוט ל'אבולוציה' (כלומר, לעובדה שקיימת תורשה בשינויים) או ל'תאוריה האבולוציונית' (כלומר, למכלול ההסברים שניתנו לעובדת קיומה של האבולוציה, הסברים שנעשים מתוחכמים יותר ויותר). זה שהאבולוציה היא תאוריה במובן המדעי, פירושו שיש גם עובדה של אבולוציה שצריך להסביר אותה, וגם מסגרת מכניסטית נתמכת היטב שמסבירה אותה."[37]

אבולוציה כעובדה ולא כתאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנים אחרים – המתמקדים בשינויים במינים לאורך דורות ובמקרים מסוימים במוצא משותף – הדגישו, כדי להדגיש את משקלן של הראיות התומכות, שהאבולוציה היא עובדה, בטענה שהשימוש במונח "תאוריה" אינו שימושי.

  • ריצ'רד לוונטין כתב: "הגיע הזמן שתלמידי התהליך האבולוציוני, במיוחד אלה שהבריאתנים ציטטו את דבריהם באופן שגוי והשתמשו בהם, יגידו בבירור שהאבולוציה היא עובדה, לא תאוריה."[38]
  • דאגלס פוטויאמה כתב ב-Evolutionary Biology (1998), "הקביעה שאורגניזמים צמחו עם שינויים מאבות קדמונים משותפים – המציאות ההיסטורית של אבולוציה – אינה תאוריה. זוהי עובדה במלוא מובן המילה, ממש כמו עובדת סיבובו של כדור הארץ סביב השמש."[9]
  • ריצ'רד דוקינס אמר: "דבר אחד שכל המדענים האמיתיים מסכימים עליו הוא עובדת האבולוציה עצמה. זוהי עובדה שאנחנו בני דודים של גורילות, קנגורו, כוכבי ים וחיידקים. האבולוציה היא עובדה בדיוק כמו חום השמש. זו לא תאוריה, ואנא, הבה נפסיק לבלבל את הנאיבים מבחינה פילוסופית בכך שנקרא לה תאוריה. האבולוציה היא עובדה."[39]
  • ניל קמפבל כתב בספר הלימוד לביולוגיה שחיבר בשנת 1990, "כיום, כמעט כל הביולוגים מכירים בכך שהאבולוציה היא עובדה. המונח תאוריה כבר אינו מתאים, פרט למקרה שמתייחסים למודלים השונים שמנסים להסביר כיצד חיים מתפתחים ... חשוב להבין שהשאלות הנוכחיות לגבי איך החיים מתפתחים לא מרמזות בשום אופן על אי הסכמה כלשהי על עובדת האבולוציה."[40]

אבולוציה כאוסף של תאוריות, לא כעובדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוצֵר במוזיאון להיסטוריה של הטבע של מחוז לוס אנג'לס, קירק ג' פיציו (Fitzhugh),[41] כתב שמדענים חייבים להקפיד לתאר "בזהירות ובצורה נכונה" את אופי החקירה המדעית בתקופה שבה הביולוגיה האבולוציונית מותקפת מצד בריאתנים ותומכים של תכנון תבוני. פיציו כותב שבעוד שעובדות הן מצבי הוויה בטבע, תאוריות מייצגות מאמצים לחבר את מצבי ההוויה הללו על ידי קשרים סיבתיים:

"אבולוציה" אינה יכולה להיות גם תאוריה וגם עובדה. תאוריות הן מושגים הקובעים יחסי סיבה ותוצאה. ללא קשר למידת הוודאות שלנו בנוגע לתועלת מכך שתאוריה מספקת הבנה, יהיה זה שגוי מבחינה אפיסטמית לטעון שתאוריה כלשהי היא גם עובדה, בהתחשב בכך שתאוריות אינן אובייקטים שניתן להבחין בהם לפי מצב הווייתם.

("Evolution" cannot be both a theory and a fact. Theories are concepts stating cause–effect relations. Regardless of one's certainty as to the utility of a theory to provide understanding, it would be epistemically incorrect to assert any theory as also being a fact, given that theories are not objects to be discerned by their state of being.)

פיציו מכיר בכך שהוויכוח "תאוריה" מול "עובדה" הוא ויכוח על משמעותן של מילים. למרות זאת הוא טוען שהתייחסות לאבולוציה כ"עובדה" אינה נכונה מבחינה טכנית ומסיחה את הדעת מ"המטרה העיקרית של המדע, שהיא לרכוש ללא הרף הבנה סיבתית באמצעות הערכה ביקורתית של התאוריות וההשערות שלנו". פיציו מסכם ש"הוודאות" של האבולוציה "אינה מספקת שום בסיס להעלאת תאוריה או השערה אבולוציונית כלשהי לרמה של עובדה".[42]

ויליאם ק' רוברטסון כתב עבור איגוד המורים הלאומי למדעים, "שמעתי יותר מדי מדענים טוענים שהאבולוציה היא עובדה, לעיתים קרובות כתשובה לטענה שהיא רק תאוריה. אבולוציה היא לא עובדה. במקום לטעון כך, אני חושב שמוטב שהמדענים יסכימו שאבולוציה היא תאוריה ואז ימשיכו ויסבירו מהי תאוריה – הסבר קוהרנטי שעובר בדיקות בלתי פוסקות ולעיתים קרובות עדכון על פני תקופה של זמן."[43]

מושגים קשורים ומינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרה העיקרית של הביולוגיה האבולוציונית היא לספק הסבר רציונלי לארגון המורכב והמסובך במידה בלתי רגילה של היצורים החיים. "להסביר" פירושו לזהות מנגנון שגורם לאבולוציה ולהדגים את ההשלכות של פעולתו. ההשלכות הללו הן החוקים הכלליים של האבולוציה, שכל מערכת או אורגניזם נתון הם תוצאה ספציפית שלהם.

Graham Bell, Selection: The Mechanism of Evolution (2008)
  • ל"הוכחה" לתאוריה יש משמעויות שונות במדע. הוכחה קיימת במדעים פורמליים, כמו הוכחה מתמטית שבה ביטויים סמליים יכולים לייצג טיעונים מדויקים, וחוקים מדעיים בעלי הגדרות מדויקות של המונחים והתוצאות. למילה הוכחה באנגלית (proof) יש גם משמעויות אחרות, מכיוון שהיא נגזרת מהשורש הלטיני "probare", שיש לו גם משמעות של "לבדוק".[44][45] במובן זה הוכחה היא היסק שמוביל להסבר הטוב ביותר או החסכוני ביותר, באמצעות הדגמה שניתנת לאימות פומבי (מבחן) של הראיות העובדתיות (כלומר, הנצפות) והסיבתיות, שהתקבלו בניסויים מבוקרים בקפידה. סטיבן ג'יי גולד טען שמחקרו של דרווין, למשל, הצביע על שילוב והתאמה הדדית של עדויות רבות כל כך, ששום תצורה אחרת מלבד התאוריה שלו לא יכולה להציע הסבר סיבתי מתקבל על הדעת של העובדות. בדרך זו הוכחו ברירה טבעית ומוצא משותף.[46] "ההוכחה הקלאסית היא השבחת יבולים ובעלי חיים באמצעות ברירה מלאכותית."[47] הברירה הטבעית ותאוריות אבולוציוניות אחרות מיוצגות גם הן בהוכחות מתמטיות שונות, כמו משוואת פרייס (אנ'), על שם ג'ורג' רוברט פרייס. אולם, כדי להישאר עקביים עם הפילוסופיה של המדע, התקדמות התאוריה מושגת רק באמצעות הפרכת השערות.[48]
  • "מודלים" הם חלק מ"ערכת הכלים" המדעית או ההסקתית שנבנית מתוך תאוריה קודמת. מדע מבוסס מודלים משתמש במבנים אידיאליים או בביטויים מתמטיים כדי ליצור באופן אסטרטגי ייצוגים פשוטים יותר של מערכות מורכבות שקיימות במציאות. מודלים נועדו להידמות להיבטים הרלוונטיים של יחסים היפותטיים במערכות היעד הנחקרות.[49][50]
  • "אימות הוא הדגמה של העובדה שיש למודל, בתחום הישימות שלו, טווח-דיוק מְספק התואם את היישום המיועד של המודל."[51] מודלים משמשים במחקרי סימולציה. לדוגמה, פילוגנטיקאים אבולוציוניים מריצים סימולציות כדי למדל את תהליך ההסתעפות דמוי העץ של שושלות לאורך זמן. סימולציה זו, בתורה, משמשת להבנת התאוריה של הפילוגנטיקה ולהבנת השיטות המשמשות לבדיקת יחסים בין גנים, מינים או יחידות אבולוציוניות אחרות.[52]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Branch, Glenn; Mead, Louise (ביולי 2008). "'Theory' in Theory and Practice". Evolution: Education and Outreach. 1 (3): 287–289. doi:10.1007/s12052-008-0056-5. ISSN 1936-6426. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Dobzhansky, Theodosius (במרץ 1973). "Nothing in Biology Makes Sense Except in the Light of Evolution". The American Biology Teacher. 35 (3): 125–129. CiteSeerX 10.1.1.324.2891. doi:10.2307/4444260. ISSN 0002-7685. JSTOR 4444260. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Lewis, Ralph W. (Winter 1987–1988). "Theory and the Fact of Evolution" (PDF). Creation/Evolution Journal. 8 (22): 34–37. ISSN 0738-6001. נבדק ב-2015-01-21.
  • National Academy of Sciences; Institute of Medicine (2008). Science, Evolution, and Creationism. Washington, D.C.: National Academies Press. ISBN 978-0-309-10586-6. LCCN 2007015904. OCLC 123539346. נבדק ב-2015-01-19.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

 

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Gould, Stephen Jay (1981) "Evolution as Fact and Theory" Discover 2 (May): 34-37; Reprinted in Hen's Teeth and Horse's Toes New York: W. W. Norton, 1994, pp. 253-262.
  2. ^ ארז גרטי, על ההוכחות לאבולוציה, באתר מכון דוידסון
  3. ^ יונת אשחר, השריר הנעלם, אתר מכון דוידסון
  4. ^ יונת אשחר, החוש השישי של הציפורים הקדומות, אתר מכון דוידסון
  5. ^ See section 2
  6. ^ Coyne 2009, p. 3.
  7. ^ Mayr 1982, p. 400.
  8. ^ Wright 1984.
  9. ^ 1 2 3 4 Futuyma 1998.
  10. ^ Moran, Laurence (1993). "What is Evolution?". TalkOrigins Archive. Houston, TX: The TalkOrigins Foundation, Inc. נבדק ב-2015-01-19.
  11. ^ 1 2 Thomson, Keith Stewart (בספטמבר–באוקטובר 1982). "Marginalia: The meanings of evolution". American Scientist. 70 (5): 529–531. Bibcode:1982AmSci..70..529T. JSTOR 27851662. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Moran, Laurence (1993). "Evolution is a Fact and a Theory". TalkOrigins Archive. Houston, TX: The TalkOrigins Foundation, Inc. נבדק ב-2015-01-19.
  13. ^ Spencer, Herbert (בינואר–באפריל 1857). "Progress: its Law and Cause" (PDF). Westminster Review. New Series. 11: 446. OCLC 26747836. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-01-16. נבדק ב-2015-01-16. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Spencer 1865, p. 176.
  15. ^ James 1911, Chapter 6: "Herbert Spencer's Autobiography".
  16. ^ "scientific fact". WordNet. Princeton, NJ: Princeton University. 2010. נבדק ב-2013-02-21. (an observation that has been confirmed repeatedly and is accepted as true (although its truth is never final))
  17. ^ "Fact". Views of the National Park Service Glossary. Washington, D.C.: National Park Service. אורכב מ-המקור ב-2016-02-23. נבדק ב-2013-02-21. In science, a fact is an observation that has been repeatedly confirmed and for all practical purposes is accepted as 'true.' Truth is science, however, is never final, and what is accepted as a fact today may be modified or even discarded at some point in the future. Source: National Academy of Sciences (1999)
  18. ^ Webster's Encyclopedic Unabridged Dictionary of the English Language (1996) gives a third meaning of the word "fact" as "(3) A truth known by actual experience or observation; something known to be true: ‘Scientists gather facts about plant growth.’"
  19. ^ Dawkins, Richard; Coyne, Jerry (1 בספטמבר 2005). "One side can be wrong". The Guardian. London. נבדק ב-2015-01-16. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Muller, Hermann Joseph (באפריל 1959). "One Hundred Years Without Darwinism Are Enough". School Science and Mathematics. 59 (4): 304–305. doi:10.1111/j.1949-8594.1959.tb08235.x. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2008-08-07. {{cite journal}}: (עזרה) Reprinted in: Zetterberg 1983, p. 33
  21. ^ NAS 1999, p. 28
  22. ^ Gould 1981, citing Darwin, Charles (1871). The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex. pp. 152–153. The book is available from The Complete Work of Charles Darwin Online. Retrieved 2015-01-17.
  23. ^ Wilkins, John S. (1997). "Evolution and Philosophy: Is Evolution Science, and What Does 'Science' Mean?". TalkOrigins Archive. Houston, TX: The TalkOrigins Foundation, Inc. נבדק ב-2009-08-17.
  24. ^ NAS 1999, p. 2
  25. ^ van Wyhe, John (22 במאי 2007). "Mind the gap: Did Darwin avoid publishing his theory for many years?". Notes and Records of the Royal Society. 61 (2): 177–205. doi:10.1098/rsnr.2006.0171. נבדק ב-2015-01-17. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Bock, Walter J. (במאי 2007). "Explanations in evolutionary theory". Journal of Zoological Systematics and Evolutionary Research. 45 (2): 89–103. doi:10.1111/j.1439-0469.2007.00412.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Fitzhugh, Kirk (בינואר 2008). "Fact, theory, test and evolution" (PDF). Zoologica Scripta. 37 (1): 109–113. doi:10.1111/j.1463-6409.2007.00308.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Wilson 1998.
  29. ^ Wiley & Lieberman 2011, p. 300.
  30. ^ Schuh 2000.
  31. ^ Robinson, Bruce A. "Is the theory of evolution merely a 'theory'?". Religioustolerance.org. Kingston, Ontario: Ontario Consultants on Religious Tolerance. נבדק ב-2007-10-18.
  32. ^ Miller 2007.
  33. ^ Mayr 1988.
  34. ^ Wells, Huxley & Wells 1931, pp. 429, 600.
  35. ^ Gould 1981.
  36. ^ Lenski, Richard E. (בספטמבר 2000). "Evolution: Fact and Theory". actionbioscience. Washington, D.C.: American Institute of Biological Sciences. אורכב מ-המקור ב-2007-04-03. נבדק ב-2014-08-27. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Gregory, T. Ryan (בינואר 2008). "Evolution as Fact, Theory, and Path". Evolution: Education and Outreach. 1 (1): 46–52. doi:10.1007/s12052-007-0001-z. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Lewontin, Richard C. (בספטמבר 1981). "Evolution/Creation Debate: A Time for Truth". BioScience. 31 (8): 559. doi:10.1093/bioscience/31.8.559. {{cite journal}}: (עזרה) Reprinted in: Zetterberg 1983, p. 31
  39. ^ Dawkins, Richard (בדצמבר 2005). "The Illusion of Design". Natural History. 114 (9): 35–37. נבדק ב-2015-01-19. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Campbell 1990, p. 434.
  41. ^ "Recent Research by J. Kirk Fitzhugh, Ph.D." Polychaetous Annelids Research Studies. Los Angeles, CA: Natural History Museum of Los Angeles County. אורכב מ-המקור ב-2016-04-01. נבדק ב-2014-02-14.
  42. ^ Fitzhugh, Kirk (2007). "Fact, theory, test and evolution". Letter to the Editor. Zoologica Scripta: 071027215047001––. doi:10.1111/j.1463-6409.2007.00308.x.
  43. ^ Robertson, William C. (2009-01-01). Answers to Science Questions from the Stop Faking It! Guy (באנגלית). NSTA Press. ISBN 9781936137992.
  44. ^ Sundholm, Göran (ביולי 1994). "Proof-Theoretical Semantics and Fregean Identity Criteria for Propositions" (PDF). The Monist. 77 (3): 294–314. doi:10.5840/monist199477315. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ Bissell, Derek (בספטמבר 1996). "Statisticians have a Word for it" (PDF). Teaching Statistics. 18 (3): 87–89. CiteSeerX 10.1.1.385.5823. doi:10.1111/j.1467-9639.1996.tb00300.x. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Gould 2002.
  47. ^ Bell 2008, p. 492.
  48. ^ Platt, John R. (16 באוקטובר 1964). "Strong Inference". Science. 146 (3642): 347–353. Bibcode:1964Sci...146..347P. doi:10.1126/science.146.3642.347. PMID 17739513. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ Gorelick, Root (2011). "What is theory?". Ideas in Ecology and Evolution. 4: 1–10. doi:10.4033/iee.2011.4.1.c.
  50. ^ Godfrey-Smith, Peter (בנובמבר 2006). "The strategy of model-based science" (PDF). Biology and Philosophy. 21 (5): 725–740. doi:10.1007/s10539-006-9054-6. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ Rykiel, Edward J., Jr. (1 בנובמבר 1996). "Testing ecological models: the meaning of validation" (PDF). Ecological Modelling. 90 (3): 229–244. doi:10.1016/0304-3800(95)00152-2. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Rohlf, F. James; Chang, W. S.; Sokal, Robert R.; Kim, Junhyong (בספטמבר 1990). "Accuracy of Estimated Phylogenies: Effects of Tree Topology and Evolutionary Model". Evolution. 44 (6): 1671–1684. doi:10.2307/2409346. JSTOR 2409346. PMID 28564306. {{cite journal}}: (עזרה)


אבולוציה
מנגנונים ותהליכים הסתגלות • סחף גנטי • זרימת גנים • מוטציה • ברירה טבעית • ברירה זוויגית • ברירת שארים • היווצרות המינים
מחקר והיסטוריה התפתחות המחקר • ראיות • היסטוריה של החיים • מאובן מעבר • הסינתזה המודרנית • השפעות חברתיות • תאוריה ועובדה • התנגדויות / מחלוקת
תחומים בביולוגיה אבולוציונית קלדיסטיקה • גנטיקה אקולוגית • ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית • אבולוציה של האדם • אבולוציה של צמחים • אבולוציה מולקולרית • פילוגנטיקה • גנטיקה של אוכלוסיות • אבולוציה של השפה
קטגוריית אבולוציה • פורטל ביולוגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אבולוציה_כתאוריה_וכעובדה&oldid=37496695"