אבינסק

Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אבינסק
Абинск
סמל
סמל אבינסק
Flag of Abinsk (Krasnodar krai).png
דגל אבינסק
תחנת הרכבת אבינסק
תחנת הרכבת אבינסק
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קראי מחוז קרסנודארמחוז קרסנודאר קרסנודאר
ראש העיר אלקסיי סבלייב (ראש היחידה העירונית)
תאריך ייסוד 1863 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 22 קילומטר רבוע
גובה 35 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 38,547 (נכון ל־2019)
 ‑ צפיפות 1568 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 38°10′00″N 44°52′00″E / 38.16667°N 44.86667°E / 38.16667; 44.86667
אזור זמן UTC+3
http://abinskcity.ru/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבינסקרוסית: Аби́нск) היא בירת נפת אבינסק של חבל קרסנודאר במחוז הפדרלי הדרומי של רוסיה. היא שוכנת על גדות הנחל אבין, יובל של הנהר אדגום, שבאגן ההידרוגרפי קובאן. העיר נמצאת במרחק 75 ק"מ דרומית־מערבית לקרסנודאר. אוכלוסיית אבינסק מונה 36,018 תושבים (2016). עד שנת 1963 נקראה העיר אבינסקאיה. העיר הקרובה לה ביותר היא קרימסק הנמצאת במרחק 15 ק"מ מערבית לה. נמל נובורוסיסק על חוף הים השחור נמצא 35 ק"מ דרומית־מערבית לאבינסק. העיר מתפרשת על 22 קמ"ר.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העיר נגזר משם הנחל (הידרונים) אבין אשר מקורו באתנונים צ'רקסי קדום. סברה אחרת מיחסת את שם העיר למילה האבחזית абна (אְֲבּנָה) שמשמעותה "יער".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השנייה לספירה הגאוגרף תלמי הזכיר את העיר אבון שמוקמה באמצע התווי, על גדות הנהר אבון. ייתכן כי תושביה היו מאיוטים (מאוטים). שרידי יישוב מאיוטי נתגלו באתר מפעל הלבנים באבינסק.

בשנת 1834 הקים הגנרל הרוסי אלקסיי וליאמינוב מבצר רוסי בשם אבינסקויה במקום יישוב כפרי (אאול) קודם של שבט הצ'רקסי, הנטוחאיים. צ'רקסים אלה גורשו לאסיה הקטנה בשטח טורקיה העות'מאנית. המבצר הרוסי הוקם במסגרת "קו התקשורת גלנג'יק".[1] הוא היה אחד ממבצריה של האימפריה הרוסית בצפון קווקז. המקום נודע גם כמקום הגליה אליו הוגלו הדקבריסטים אלכסנדר בסטוז'ב, אלכסנדר אודוייבסקי ופבל קטנין.

בסוף החודש מאי 1862 השתקעו במחוז נטוחאי מתיישבים קוזקים מאזורי אזוב וקובאן במעורבות הגדוד אדאגום שבפיקוד פ.ד. בביץ'. בשנת 1863 הם הקימו 8 כפרים קוזקיים ("סטניצה") חדשים בין הנחלים אבין ואיל. אחד מאותם כפרים היה אבינסקאיה, שנוסד על ידי הקוזקים מאזוב. הכפר היה חלק מהמגזר טמריוק של אזור קובאן.[2]

בעת הרדיפות באימפריה העות'מאנית בשלהי המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 הגיעו לאזור פליטים יוונים פונטים.

בשנת 1913 פעלו ביישוב מספר בתי חרושת ובהם בית חרושת לרהיטים, בית חרושת לייצור קמח ושמן של משפחת קורגוזוב, ובית חרושת לטבק. בשנים 1914–1919 פעלה באבינסקאיה מערכת רכבות רתומות לסוסים - "קונקה".

בימי המשטר הקומוניסטי הסובייטי בשנת 1935 הוקמה נפת אבינסק ואבינסקאיה הייתה לבירתה.

בזמן מלחמת העולם השנייה והמלחמה הפטריוטית הגדולה, בשנת 1942, ארגן המשטר של סטלין את גירושם של היוונים מהנפות אבינסק וסוורסק לסיביר, לצפון קזחבסטן ולמזרח הרחוק הרוסי. שורדי הגירושים האלה הורשו לחזור אחרי שנת 1956. [3]

ב־7 בדצמבר 1962, בימי השלטון הסובייטי, זכתה אבינסקויה במעמד יישוב פועלים בשם "אבינסקי" ושנה לאחר מכן, ב־23 באוקטובר 1963 שונה שמה לאבינסק והיא הוגדרה כעיר. [4]

אחרי שנת 1989 מצאו מקלט באבינסק טורקים מסחתים שנמלטו מפרעות באוזבקיסטן.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדה גאוגרפית ונוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נמצאת במישור פריאזובו–קובאן, על גדות הנהר אבין. היא נחצית על ידי הכביש קרסנודאר-נובורוסיסק. יש לה תחנת רכבת על מסילת הברזל של צפון קווקז.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים באביסנק הוא ממוזג יבשתי. הקיץ מתחיל בה בעשרת הימים הראשונים של חודש מאי. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ עולה על 25°С ובחדשים החמים ביותר היא אף עולה על 35°С. החורף מתאפיין בהפשרות חוזרות של השלג ותחילתו בחמשת הימים האחרונים של חודש דצמבר. חודשי הסתיו לעיתים קרובות הם חמים, והטמפרטורה בהם אף עולה על 30°С מה שמאפשר את קיומה של עונת תיירות שאורכת עד שמונה חדשים בשנה. כמות המשקעים השנתיים היא בערך 650 מ"מ.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות הדמוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מספר תושבים
1939 14,378
1959 14,750
1970 21,222
1979 25,251
1989 29,182
2002 33,734
2010 34,928

הערה: נתוני מפקדים בשנת 1908 היו באבינסקאיה 1369 בתים, שבהם חיו 13,345 תושבים.[5] ההרכב האתני של האוכלוסייה בשנת 2010 לפי נתוני המפקד הכלל-רוסי משנת 2010 [6] [7]

קבוצה אתנית מספר תושבים,
.
חלק
אחוזים מכלל התושבים, %
רוסים 28,747 82,30 %
ארמנים 1,864 5,34 %
אוקראינים 715 2,05 %
יוונים 492 1,41 %
טטרים 396 1,13 %
אחרים 892 2,55 %
ללא מוצא מוצהר 1,822 5,22 %
כלל האוכלוסייה 34,928 100,0 %

בנפת אבינסק מאורגנים הקוזקים ב־11 קהילות ובראשם אטאמנים, אחת מהן בעיר אבינסק עצמה.

מעמד מנהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבינסק משמשת כבירת נפת אבינסק. המוניקיפיום הנקרא "אבינסקויה" כולל גם ארבעה יישובים כפריים: ברז'נון, קורובקין, פרולטרי ושפסוגסקאיה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבינסק והסביבה עוסקים גם בענפי חקלאות: גידול תבואה, ובעיקר אורז; גידול בקר; גידול עופות, ובכוללן יענים. מלבד זאת קיימת בעיר גם תעשיית הפקת נפט ועופרת.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכביש העיקרי החוצה את העיר הוא A146 המחבר בין נובורוסיסק ואנאפה (M25) לקרסנודאר. אבינסק היא צומת של מסילת הברזל של צפון קווקז ויש בה תחנת רכבת ("אבינסקאיה")

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבינסק פועלים 10 גני ילדים, 6 בתי ספר מקיפים, בית ספר מקצועי, תיכון מקצועי (שלוחה של התיכון המקצועי באנאפה), 3 בתי ספר לספורט, "בית יצירה לילדים", בית ספר למוזיקה, בית ספר לאמנויות, המרכז ללימודים אקסטרניים "פטריוט"

אתרים חשובים ואטרקציות תיירותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבת העיר ישנם מעיינות בוץ, מתחם למטפסים ודולמנים. כמו כן יש במקום אתר ארכאולוגי, מאיוטי, ובו מקומות קבורה עתירי תכשיטים, כלי חרס, כלי נשק וכו'.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבינסק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ס.סולדטוב
  2. ^ В. П. Пономарёв «Из истории основания станицы Абинской» (ו.פ.פונומריוב - מתולדות הקמת הסטניצה אבינסקאיה)
  3. ^ היוונים הפונטים אנטון פופוב
  4. ^ Азаренкова А.С Бондарь И.Ю., Вёртышева Н.Сoсновные административно-территориальные преобразования на Кубани (1793—1985 гг.) ., Краснодарское книжное издательство 1986
  5. ^ [Кубанский календарь на 1908 г. לוח השנה של קובאן 1908
  6. ^ [ http://krsdstat.gks.ru/wps/wcm/connect/rosstat_ts/krsdstat/resources/e105100040b4a742a3f5e7367ccd0f13/pub-04-04.pdf האוכלוסייה לפי מוצא אתני ולפי השליטה בשפה הרוסית 28 ביוני 2017]
  7. ^ נתוני ארכיון