אבראהים חאמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבראהים חאמדערבית: إبراهيم حامد; נולד ב-1965 בסילואד) הוא מחבל פלסטיני פעיל חמאס, שהיה מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם ביהודה ושומרון בימי האינתיפאדה השנייה. במסגרת תפקידו, תכנן וארגן עשרות פיגועים נגד ישראלים, בהם פיגועי התאבדות קשים.

הוא נחשב למבוקש על ידי מערכת הביטחון הישראלית כבר משנת 1998. חאמד הפעיל את חוליית סילואן, ופעל להוצאת פיגועים נגד יעדי תשתית אסטרטגיים, כגון מסילות רכבת, בניינים מרכזיים ומאגרי דלק.

בין הפיגועים עליהם היה אחראי:

כדי להקשות על לכידתו ועל סיכול פיגועיו, הקפיד חאמד על מידור ברמה גבוהה, ועמד בקשר רק עם פעילים מעטים למדי. הוא הוציא לפועל פיגוע כל כמה חודשים, ולאחר מכן היה נעלם.

חאמד נעצר ב-23 במאי 2006 בשכונת אל-באלוע ברמאללה במבצע משותף של השב"כ, הימ"מ וחיל ההנדסה הקרבית של צה"ל.

ב-27 ביוני 2012 הורשע חאמד ברציחתם של 46 ישראלים ובפציעתם של יותר מ-400 אנשים, וב-1 ביולי גזר עליו שופט בית הדין הצבאי בעופר 54 מאסרי עולם.

ישראל סרבה לשחרר אותו בעסקת שליט.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]