מסעב חסן יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסעב חסן יוסף
אין תמונה חופשית
לידה 1978 (בן 40 בערך)
רמאללה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אוטוביוגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסעב חסן יוסף ח'לילערבית: مصعب بن حسن بن يوسف بن خليل, בתעתיק עברי: מצעב בן חסן בן יוסף בן ח'ליל; שמו נהגה "מוסעב") הוא בנו של השייח' חסן יוסף ח'ליל, ממנהיגי תנועת החמאס ביהודה ושומרון; מסוכני השב"כ החשובים בתולדות מדינת ישראל[1]. בשב"כ כינו אותו "הנסיך הירוק", "נסיך" – עקב היותו בנו של בכיר חמאס, ו"ירוק" - בשל צבע הדגל של חמאס. יוסף המיר את דתו לנצרות.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעב נולד בשנת 1978, כבן בכור למשפחה מוסלמית מתונה, בכפר אל ג'ניה ליד רמאללה. בשנות האינתיפאדה הראשונה השתתף בזריקת אבנים ובקבוקי תבערה על חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים. בשנת 1996 נעצר על ידי צה"ל בחשד להחזקת נשק, והוכנס לכלא בישראל. במהלך שהותו בכלא הוצע לו לשמש כמשתף פעולה של השב"כ ביהודה ושומרון.

גיוסו ועבודתו בשב"כ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מהכלא החל מסעב להתעניין בנצרות, ובעקבות חשיפתו לעקרונות האהבה והחמלה של הברית החדשה, החל לסלוד מהאלימות והטרור ששררו סביבו. הוא שייך את האלימות לאסלאם ולשחיתות של אנשי החמאס. לדבריו, הוא התחיל לשנוא את חמאס היות שראה כיצד הוא מנצל את סבלם של אזרחים וילדים בשביל להשיג את מטרותיו. לראשונה נחשף לכך במסגרת הכלא, שם ראה כיצד פעילי החמאס מענים פעילים אחרים שטענו שהם משתפים פעולה עם ישראל. בעקבות כך החליט לשתף פעולה עם השב"כ, ממניעים אידאולוגיים, כדי לנסות למנוע הרג של חפים מפשע.

עבודתו בשב"כ החלה בשנת 1999 ונמשכה עד 2007. במהלך השנים הללו הוא היה צמוד כמעט כל הזמן לאביו, שנפגש לעיתים קרובות עם יאסר ערפאת, מרואן ברגותי ועוד בכירים רבים מחמאס ומפת"ח. עבודתו הייתה חשובה ומועילה ביותר למדינת ישראל והובילה לחשיפת מספר רב של חוליות טרור, לכידתם של מבוקשים רבים (בהם עבדאללה ברגותי, איבראהים חאמד, מרואן ברגותי ואף אביו שלו), ולמניעת פיגועים ופעולות טרור רבות, בהם עשרות פיגועי התאבדות ואף ניסיונות התנקשות בבכירים ישראליים. המודיעין שסיפק נחשב לאמין ואיכותי ביותר, ומסעב זכה להערכה רבה ממפעיליו בשב"כ. מפעילו "קפטן לואי" (גונן בן יצחק) אמר ל"הארץ" בכתבה על "הנסיך הירוק":

"הכרתי אותו במשך שש שנים, כרכז וכאחראי על אזור. ואני אומר לך, אם היו לנו X רכזי מודיעין בגזרה, בזכותו היו לנו 1+X. הוא היה הרכז הנוסף. אתה יודע מה, הוא היה יותר טוב מרובנו, בלי להעליב אף אחד. תובנה אחת של מסעב הייתה שווה לי אלף שעות מחשבה של טובי המומחים".

התנצרותו ועזיבתו לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 פגש מיסיונר בריטי, שהזמין אותו לקבוצת למידה של הברית החדשה. בשנת 2005 הוטבל מסעב לנצרות, ובשנת 2007 ביקש ממפעיליו בשב"כ להפסיק את עבודתו ולעזוב את הארץ. בשב"כ לא רצו לוותר עליו בקלות, והתעקשו שהוא יטוס לאירופה לתקופה קצרה שלאחריה יחזור לארץ. אך לאחר דין ודברים ניתן לו אישור לטוס לארצות הברית ללא הבטחה שיחזור לישראל. בארצות הברית ביקש מקלט מדיני אך בקשתו נדחתה ב־2009. הרשויות בארצות הברית ראו בו טרוריסט משום שהוא נכלא על ידי השב"כ מספר רב של פעמים. בפועל, סיבת הכליאה הייתה למנוע התפתחות חשד על עבודתו כסוכן, בקרב אנשי חמאס. דחיית הבקשה הייתה אמורה לגרום לגירושו בחזרה לגדה המערבית, שם היה מוצא להורג בידי אנשי חמאס, אך בקשתו השנייה למקלט מדיני בארצות הברית התקבלה ב־30 ביוני 2010,[3] לאחר שגם מפעילו לשעבר בשב"כ הגיע לארצות הברית על מנת לתמוך בעמדתו, ולאחר שהמחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית טענה במשפט ש"התגלו עדויות חדשות".

פרסום הספר "בן החמאס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 פורסם ספרו של מסעב, "בן החמאס", בשפה האנגלית, בו הוא מגולל את סיפור חייו. בשנת 2010 הוצא לאור תרגום הספר לעברית על ידי מודן[4]. הספר תורגם גם לשפות אחרות, ונמכר בעיקר בישראל ובארצות הברית. פרסום הספר עורר התעניינות רבה במדיה ברחבי העולם. החל בילדותו בגדה כבן בכור למשפחה מוסלמית רבת השפעה, שהפך באופן טבעי לפעיל מרכזי בזרוע הצבאית של החמאס, דרך התהליכים הנפשיים שחוללו מהפך בהשקפת עולמו ובדתו וגרמו לו לפנות לשב“כ, וכלה בסיפור המבצעים שבהם נטל חלק ואותם הוא מגולל בפני הקורא מזווית שונה לגמרי. מעבר לסיפור האישי נחשפות בספר בן החמאס שיטות פעולה של החמאס והשב"כ. מאז פרסום הספר, נאלץ מסעב להסתובב עם שומרי ראש צמודים ובנוסף נהג להסתובב עם נשק אישי.

ב־2014 יצא לקולנוע סרט התעודה "הנסיך הירוק", המספר על קורות חייו של מסעב חסן יוסף ועל הפעלתו בידי השב"כ למניעת פיגועי טרור.[5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]