אברהם ברוך ארטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם ברוך ארטן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1889
קרקוב, פולין פוליןפולין
פטירה 1977 (בגיל 88 בערך)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל ישראלישראל
מקצוע איש עסקים
בת זוג זיווג ראשון צרלינא אונא-ארטן, זיווג שני ממנה ילדיו חיה רבקה רוזנווסר-ארטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם ברוך אָרָטֶן (1889, תר"ן, קרקוב, פולין1977, תשל"ח, ירושלים, ישראל) היה עסקן ציבור חרדי, וקודם לכן איש עסקים, בנקאי ופעיל ציוני-דתי. מייסדה של חברת הביטוח "ציון".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרקוב לאמסטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקרקוב למשפחה מבוססת שהשתייכה לחסידות גור. הוריו, אביו, ישראל יעקב ארטן, היה ממקורביו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, אמו, דבורה צביה ארטין (בת רבי משה וייס). בילדותו (שנת 1900) עזבה אחותו הבכורה מיכלינה את הבית והתנצרה, בפרשה שנודעה בשם פרשת ארטן.

עם התבגרותו הפסיק להקפיד על שמירת מצוות, עבר למינכן והחל עוסק במסחר. באחת מחופשותיו במעיינות החמים בבאדן-באדן יצר קשרים אישיים עם המשורר הלאומי ביאליק. לימים, ארטן הקים וטיפח את גינתו בבית ביאליק בתל אביב.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לאמסטרדם, שם סחר בבורסה המקומית ועסק בפעילות במועדון הכדורגל "היהודי" אייאקס אמסטרדם. בשנת 1924 החליט לעלות לארץ ישראל. בעת עלייתו היה מזוהה עם תנועת המזרחי הדתית-לאומית.

ארץ ישראל - התקופה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות הזרעים של ארטן ברחוב העצמאות בחיפה

עם עלייתו לארץ התיישב ארטן בתל אביב. בשנת 1924 הקים את "חברת הזרעים הארץ-ישראלית" ופתח את בית המסחר הראשון לזרעים בארץ ישראל ברחוב אלנבי בתל אביב. במהלך השנים פתחה החברה סניפים בחיפה, אנטוורפן, ביירות ואלג'יר. בשנת 1930 הקים את "בנק בלגיה-פלשתינה" ששכן גם הוא ברחוב אלנבי ומאוחר יותר פתח סניפים בירושלים ובחיפה[1]. הבנק נסגר עם פרוץ מלחמת העולם השנייה[2]. בשנת 1935 הקים ארטן את חברת הביטוח "ציון" ושימש כמנכ"ל שלה. החברה נמכרה בשנת 1940 ולימים התמזגה לחברת הביטוח "הראל".

ארטן פעל גם במישור הציבורי. בשנת 1925 היה ממקימי בית הספר הדתי-יסודי לבנות "תלפיות" (שבו למדו בנותיו), ובשנת 1929 סייע להקמת גימנסיה תלפיות לצידו.

בשנת 1932 הגיע להסכם עם קבוצת רודגס (לימים מקימי קבוצת יבנה) על נטיעת פרדס על שטח של 300 דונם שהיו בבעלותו באזור פתח-תקוה (כיום שכונת כפר אברהם). נטיעת הפרדס יצרה סכסוך אודות תחומי סמכות בין ההסתדרות הכללית לתנועת ה'פועל המזרחי'[3][4][5].

ארטן תרם לעיריית תל אביב קרקעות בבעלותו לצורך הקמת "החווה החקלאית" הקיימת עד היום במתחם ראש ציפור בגני יהושע.[דרוש מקור]

ארץ ישראל - התקופה החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1940 עלה ארטן לירושלים והחל מתקרב לחוגי אגודת ישראל. הוא התיישב בשכונת בית וגן. לימים תרם ארטן חלק מקרקעותיו בשכונה לטובת הקמת ישיבת קול תורה, ועצי הברוש שבחצר הישיבה ניטעו על ידו. באותה תקופה רכש הרב יצחק אייזיק שר מידי ארטן שלושה דונם וחצי בפסגת שכונת גבעת רוקח בבני ברק והקים עליהם את ישיבת סלבודקה.

בתחילת שנות החמישים היה ארטן ממובילי המאבק בחילון העולים החדשים ובמיסיון הנוצרי. היה ממקימי "חבר הפעילים - יד לאחים". בשנת 1952 עמד בעידודם של החזון איש והרב יצחק זאב סולובייצ'יק בראש הוועד נגד גיוס בנות לצבא ולשירות לאומי, שארגן בין היתר את הפגנת הנשים הגדולה שנערכה מול הכנסת באותה עת.

לקראת סוף שנות החמישים הקצין ארטן את עמדותיו ביחס למדינת ישראל. היה מקורב לרב יצחק זאב סולובייצ'יק. בשנת 1959 התמנה ליו"ר ארגון "אתרא קדישא" ועמד בראשו עד תחילת שנות ה-70, לאחר מכן נוהלה על ידי הרב נחום יואל הלפרין כיום מנוהלת על ידי רבי דוד מיכאל שמידל ועוזרו חזקי קלמנוביץ. בשנת 1960 היה מעורב בפרשת חטיפתו של הילד יוסל'ה שוחמכר מהוריו החילוניים. ביוזמתו של ארטן הועבר הילד בחשאי משכונת מאה שערים לידי חברו הרב בנימין מנדלזון, רב המושב קוממיות ומשם לחו"ל[דרוש מקור].

עם זאת, ארטן נקט בעמדות לא שגרתיות ביחס ל"חברת הלומדים" החרדית. הוא התנגד לאי יציאת גברים לעבודה ולכך שנשים יעסקו בהוראה בלבד.

נפטר בשנת 1977 בירושלים בהיותו בן 88. על שמו נקרא גן אברהם בשכונת בית וגן, שכחבר ועד השכונה נלחם ארטן על שמירתו כ"ריאה ירוקה" בשכונה והוא עצמו נטע את עציו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזיווג ראשון הוא נשא לאשה את צרלינה ארטן (1911-1977, בת יוסף ורחל למשפחת אונא), ובזיווג שני נשא לאשה את חיה רבקה ארטן (למשפחת רוזנווסר) ממנה נולדו לו בנותיו הדסה קליגר (אשתו של נפתלי קליגר, נפטרה כ"ד סיון תשנ"ד ומקום מנוחתה בירושלים), ובתו דבורה צביה סויסה.

  • אחיו ואחיותיו;

א. יוכבד מינצר (לבית ארטן) אחותו (נולדה 1901 - 1934). ב. ישעיה, אחיו. ג. יהודה, אחיו (נפטר ב-1890). ד. לואיזה לונקה, אחותו. ה. אסתר מלכה, אחותו. ו. ליאו לייב, אחיו. ז. שמואל לייזר, אחיו. ח. מיכלינה אחותו הבכורה שהלכה בגיל צעיר גיל 14 למנזר נוצרי בקרקוב ואחר כך עברה לבלגיה ונישאה 4 שנים לאחר מכן בשנת 1904 למאהב גוי פולני, מנהל האחוזה בפוזן שבה עבדה כאומנת. רבי ישראל יעקב ארטן אביה פגש פעם אחת את בתו זו בשנת 1905 לאחר שכבר הייתה אמא לבן יהודי שהאבא נוצרי לימים נהיה בן זה רופא פולני (נכדה היה חלוץ השתלות בפולין), מקרה זה עורר צער מירמור וכאב רב ורעש גדול בעולם היהודי ובעיתונות הגוית והיהודית כאחת והתפרסם בשם פרשת ארטן וגרם לפתיחתן של רשת בתי הספר לבנות סמינר בית יעקב בידי שרה שנירר בכדי שתהיה לבנות השכלה ואהבה עם חכמה ומקצוע ולימוד התורה ולא ירעו בשדות זרים. בסוף ימיה עלתה לישראל התגוררה אצל אחיה הקטון אברהם ברוך ארטן וחזרה לחיק יהדותה מרצונה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת המידות - סדרת ספרי ליקוטים העוסקים במידות הנפש השונות מן התורה ועד החסידות. את הספרים הוציא בין השנים 19431950 יחד עם אביו. כמו כן סייע לאביו להוציא לאור את ספר האמרות של הרבי מקוצק אמת ואמונה.
  • הגלות הרביעי בארצנו הקדושה - ספר אנטי-ציוני חריף שהוציא בשנת 1970. בספר תוקף ארטן את המדינה הציונית ואומר שהיא שואפת לבולל את היהודים בתרבות המערבית הקלוקלת.

הנצחתו בשכונת בית וגן ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו גן אברהם-גן הנחש[6] להנצחת אברהם ברוך ארטן (1977-1889) ממוקם בין רחובות עוזיאל לרחוב בית וגן, הגן הוקם בשנת 1977 על שמו כשנה טרם פטירתו ועוד הספיק ליטוע בו עצים, הוא היה פעיל לשימור ראות ירוקות בי-ם, בשנת 2000 עבר הגן שיפוץ כחלק מתוכנית עיריית ירושלים. גן הנחש בהגדרה שלו נחשב גן כיס[7] גן קטן זה מכונה גם גן משחק לילדים, גן כיס, או "מיני פארק". משרת, בדרך כלל, אוכלוסייה קרובה ומוגדרת – בעיקר פעוטות וילדים עם הוריהם, וכן קשישים – הפוקדת אותו בתדירות גבוהה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנקים קטנים, ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"
  2. ^ אך ראו: משפטים, הצופה, 21 בפברואר 1941
  3. ^ חיים פלס, "התפתחות הקיבוץ הדתי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה", שרגאי, כתב עת לחקר הציונות הדתית והעליות לארץ ישראל. ג, 1985. עמ' 163-162
  4. ^ מסביב לסכסוך בהדר, דבר, 16 באוגוסט 1932
    אברהם ארטן, עוד על סכסוך העבודה על יד הדר, דואר היום, 29 באוגוסט 1932
  5. ^ חיים פיקרש, בזכות ראשונים, הצופה, 4 בדצמבר 1959
  6. ^ נקרא כן ב2 שמות להבדיל בינו לבין גן אברהם שהוא גן ציבורי הממוקם משני צדיו של רחוב שרת (בעבר רחוב הקשת) ברמת גן ושוכן על גבעת כורכר והוקם בשנת 1936 ונקרא על שמו של אברהם קריניצי ראש העיר רמת גן
  7. ^ גן פנים-שכונתי