אברהם עץ-הדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם עץ-הדר
אברהם עץ הדר בביתו, 1994
אברהם עץ הדר בביתו, 1994
לידה 9 בינואר 1909
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1996 (בגיל 87) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 בדצמבר 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם אבא עץ-הדר (שֶיינבאום) (19108 בדצמבר[1] 1996) היה ממייסדי הש"י (שירות הידיעות, המודיעין הצבאי של ההגנה), אבי קשר היונים והיונאות בשירות "ההגנה".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינבאום נולד בירושלים. אבי-אבי-סבו, ר' מאיר בן רבי יצחק שיינבאום, צעד ברגל מבוהמיה (צ'כיה) לארץ ישראל.[2] אבי-אם-סבו היה ר' מיכל לייב כץ שייסד מושבות ושכונות רבות בא"י; בתו של ר' מיכל לייב כץ נישאה לר' ישראל חיים שעהנבוים (אבי-סבו של שיינבאום) שהיה ממייסדי מאה שערים ושנרצח בה בשנת 1881, חתנו של רב כולל אונגרין אשר אנשיל ניימאן.

בשנת 1927 הצטרף שיינבאום ל"הגנה", ושנתיים לאחר מכן סיים קורס מפקדים. ב-1930 היה אחראי על מחלקת קשרים בחי"ש ירושלים (נערים ונערות שהעבירו מסרים מוצפנים).

עיסוקו בצפנים הוביל אותו להקמת מחלקת הצופן של הש"י, במקביל היה מפקד העיר העתיקה.

עץ-הדר האמין ביונאות כאמצעי קשר איכותי, למד את הנושא, הדריך בני נוער ופרסם מאמרים בעיתונות החקלאית של היישוב. בשנת 1938 החל לעניין את ראשי ההגנה ביונאות, אך לא זכה לתגובה אוהדת. על מנת לשכנע את ראשי הארגון שילח יחד עם ישראל גלילי ב-7 ביוני 1939 יונה מראש בית ההסתדרות בתל אביב לירושלים.[3]

בעזרת אליעזר לבנה הצליח להגיע לדוד בן-גוריון, שהסכים להקציב לנושא 75 לא"י. עץ-הדר נסע לבלגיה, גייס כספים נוספים מיהודי המקום ורכש 144 יונים מזן משובח. עם שובו הקים את מק"י (מחלקת קשר יונים). את השובך הראשון הקים בשכונת רחביה, בחצר ביתה של רחל ינאית בן-צבי, לאחר מכן הקים שובכים בשכונת תל ארזה, בתל אביב, בגבעת ברנר, בקריית חיים, בכפר מנחם, ביגור, בגדרה ובמקומות נוספים.

על מנת להשיג אישור משלטונות המנדט לגידול יוני דואר, עיסוק בעל השלכות צבאיות אפשריות, סיפק עץ-הדר לבריטים יונים עבור בסיסי הצבא בארץ ישראל ובמצרים.

לאחר קום המדינה עבד במחלקת הקליטה של משרד החינוך והיה יועץ חינוכי בצה"ל.

בשנות ה-70 שב עץ הדר לתודעה הציבורית, כאשר ערך מאבק ציבורי בכת המדיטציה הטרנסצנדנטלית. הוא פרסם ספר בנושא ומכתבים למערכות העיתונים והתעמת עם נציגת הכת בתוכנית הטלוויזיה "עלי כותרת".[4][5]

אשתו, תמר עץ-הדר (1914–2006), הייתה מורה למתמטיקה, מפתחת מתודות להוראת המתמטיקה לתלמידי בית הספר היסודי.[6]

גיסו (בעלה של אחותו דינה) שרגא פייבל קלעי (1901–1964) היה גם הוא מורה למתמטיקה ולפיזיקה, מפקח ומנהל המחלקה לבחינות במשרד החינוך, מחבר ועורך ספרי לימוד ומתרגם ספרי מדע פופולרי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונת הדואר, בהוצאת המחבר, תרצ"ט
  • גדול יונים: חוברת הדרכה, ירושלים: הפקוח על החנוך החקלאי של מחלקת החנוך של הוועד הלאומי, תש"ז
  • הכנרית, בהוצאת המחבר, תש"ה
  • אילנות: לתולדות היישוב בארץ ישראל תק"ץ - תר"ף, בהוצאת המחבר, 1967
  • מסודות המדיטציה הטרדנסטלית: כיצד מרחפין, תשל"ט
  • המדינה על האובניים, 1994

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית המשפט המחוזי בתל אביב: הודעות בדבר קיום צוואות או ירושות או מינוי מנהלי עזבון, ילקוט הפרסומים 4480 (ח' בשבט התשנ"ז, 16 בינואר 1997), 1651.
  2. ^ לפי ספרו "אילנות: לתולדות היישוב בארץ ישראל תק"ץ - תר"ף"
  3. ^ חגי גרי, היונוגרמה עבור תעבור, יוני מירוץ ישראל
  4. ^ ש. ז., נסיון אישי, דבר, 31 באוגוסט 1978
  5. ^ א. עץ-הדר, "אפקט מהרישי", דבר, 10 באוגוסט 1978
  6. ^ ראו: "לזכרה: תמר עץ הדר ז"ל", מספר חזק 2000 (מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי), 13 (תשס"ז, מאי 2007): רינה רייס, "תמר עץ הדר ז"ל: דוגמה ומופת לדמות חינוכית ומורת דרך – מורה לחיים", עמ' 62–64; תלמה גביש, "תמר עץ-הדר, אישה של חזון", עמ' 65; אביקם גזית, תמר עץ-הדר: האישה שהקדישה עשרות שנים לשיפור הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי", עמ' 66.