אברהם רוזנטל (רופא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם רוזנטל
Avraham Rozental portrait.jpg
לידה 7 באוגוסט 1875
פטירה 14 בספטמבר 1938 (בגיל 63)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ד"ר אברהם רוזנטל ואחות בודקים מטופל ב"ארזה" בשנות ה-30
אדמונד אלנבי משוחח עם ד"ר אברהם רוזנטל וחיים ארלוזורוב במהלך ביקורו ב"ארזה"
המצבה על קברו של ד"ר אברהם רוזנטל בהר הזיתים

ד"ר אברהם רוזנטל (7 באוגוסט 1875, סובאלק, פלך סובאלק, פולין הרוסית (האימפריה הרוסית) – 14 בספטמבר 1938, רמלה) היה רופא, פסיכיאטר ופעיל ציוני, ומאבות הרפואה הממסדית העברית בארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם רוזנטל נולד בשנת 1875 בעיירה סובאלק שבפולין הרוסית, בנם של שרה אסתר לבית וישניַאק וזלמן (סוחר, סופר ועסקן ציבור, שהתייחס לרב צבי הירש אשכנזי). בילדותו למד ב"חדר" ובגימנסיה, ומשם המשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת מוסקבה. לאחר שהוסמך כרופא בשנת 1898, עבד במוסדות לחולי רוח ברוסיה והשתלם בפסיכיאטריה באוניברסיטת ברלין. רוזנטל שירת כרופא צבאי במלחמת רוסיה-יפן, ובשנת 1906 נישא לחנה קרפילוב. לאחר המלחמה ייסד רוזנטל בית חולים פסיכיאטרי פרטי (מעין סנטוריום) במוסקבה, וניהל אותו עד שהולאם ב-1918 בעקבות המהפכה הרוסית. בתקופה זו השתתף גם בייסוד "אגודת הפסיכיאטרים והנוירולוגים הרוסית". ב-1920, בעקבות ההלאמה, עבר לברלין, שם ניהל את חברת "אָזע" ('אוֹזֶה'; החברה לשמירת בריאות היהודים, שעסקה ברפואה מונעת ובטיפוח ההיגיינה בקרב יהודי מזרח אירופה). את פעילותו לטובת "אזע" המשיך רוזנטל גם לאחר עלייתו לארץ, וב-1926 יצא לארצות הברית לגיוס תרומות.[1]

רוזנטל היה ציוני נלהב כבר מנעוריו, חבר אגודות "בני ציון", "חובבי שפת עבר" וחברת מרבי השכלה. ב-1924 עלה רוזנטל לארץ והשתקע בירושלים, ברחוב החבשים, ליד ספריית בני ברית. בארץ היה מ-1924 למנהל בית ההבראה ארזה (עד מותו). מ-1925 כיהן גם כמנהל המחלקות לנוירולוגיה, פסיכיאטריה ופיזיותרפיה בבתי החולים של הדסה בירושלים (כיום, הדסה הר הצופים) ובתל אביב (עד התפטרותו ב-1929[2]) בנוסף, פעל בתל אביב, בסנטוריום שרייבמן ומ-1929 במלון סן רמו),[3] ומשנת 1932 בקליניקה פרטית לנוירולוגיה וריפוי בחשמל שפתח בביתו בירושלים.[4]

רוזנטל תרגם את ספרו של אויגן בלוילר מגרמנית לרוסית, פרסם מאמרים מקצועיים ברוסית ובעברית, היה חבר ההסתדרות הרפואית בישראל ואף עמד בראשה למשך זמן-מה, וכן ערך את ביטאונה, "הרפואה".

למרות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, המשיך רוזנטל לנסוע לתל אביב מדי יום רביעי, לקבל שם חולים. ב-14 בספטמבר 1938 (י"ח באלול תרצ"ח), בעת שעברה מכוניתו בתוככי רמלה, נפתחה עליו אש קטלנית והוא נהרג, בן 63 במותו. רוזנטל הובא לקבורה למחרת בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת הקדושים.

רוזנטל היה אב לשתיים: מרים טל (1910–1981), מבקרת אמנות ידועה, ששימשה בין היתר כמבקרת האמנות של "ידיעות אחרונות";[5] ואינה פומרנץ (1914–2001), ארכאולוגית, המזכירה המדעית והאחראית על יחסי הציבור של אגף העתיקות והמוזיאונים, עורכת כתבי עת ארכאולוגיים.

במלאת מאה שנה להולדתו, קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו ("מבוא רוזנטל") בסמוך למקום מגוריו ברחוב החבשים (כיום רחוב אתיופיה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפעולות "האזה", הצפירה, 15 במרץ 1925.
  2. ^ בהדסה, דואר היום, 18 במרץ 1929.
  3. ^ מודעה, דבר, 16 באוקטובר 1929 (מודעה).
  4. ^ מודעה, דבר, 17 ביוני 1932 (מודעה)
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "מרים טל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3345.