איגן ברנל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אגן ברנאל)
איגן ברנל
Egan Bernal
לידה 13 בינואר 1997 (בן 27)
סיפקירה (אנ'), קולומביה קולומביהקולומביה
גובה 175 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 60 ק"ג (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
התמחות טיפוס
קבוצה נוכחית קבוצת אינאוס
קבוצות עבר אנדרוני
הישגי שיא
גרנד טורס
טור דה פראנס
הדירוג הכללי (2019)
קטגוריית הרוכב הצעיר (2019)
ג'ירו ד'איטליה
הדירוג הכללי (2021)
2 קטעים (2021)
קטגוריית הרוכב הצעיר (2021)
מרוצי קטעים:
טור דה סוויס (2019)
פריז - ניס (2018)
הטור של קליפורניה (2018)
טור סיביו (2017)
רוט ד'אוקסיטניה (2020)
חד-יומיים
אליפות קולומביה בנגד שעון (2018)
גראן פיימונטה (2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגן ארליי ברנל גומסספרדית: Egan Arley Bernal Gómez; נולד ב-13 בינואר 1997) הוא רוכב אופני כביש קולומביאני מקצועי בקבוצת אינאוס. הוא מנצח הטור דה פראנס 2019 - המנצח הראשון של מרוץ זה מאמריקה הלטינית ומנצח הג'ירו ד'איטליה ב-2021.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנל נולד בסיפקירה (אנ'). והחל להתחרות תחילה באופני הרים, הישגו הבולט היה הזכייה במדליית כסף באליפות העולם לג'וניור בקרוס קאנטרי.

אנדרוני ג'יאקטולי (2016-2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנל הצטרף לקבוצה האיטלקית מדרג הפרו קונטיננטל, אנדרוני ג'יאקטולי (אנ'). הוא ניצח את דירוג הצעירים במרוץ סטימאנה אינטרנאזיונאל קופי אה בארטאלי (אנ') [1] וגם בג'ירו דל טרנטינו (כיום הטור של האלפים)[2]. הוא ניצח את הטור של ביחור ברומניה[3]. וסיים רביעי כללי בטור של סלובניה[4]. בטור ד'לאווניר, הנחשב ל"טור דה פראנס" של הרוכבים הצעירים, סיים במקום ה-4 הכללי[5].

בשנת 2017 שמה של קבוצתו שונה לאנדרוני סידרמק - בוטקיה. הוא פתח את העונה במירוץ הוואלטה סאן חואן בארגנטינה, וסיים במקום ה-9 הכללי[6]. במירוץ הטירנו - אדריאטיקו, סיים 2 בדירוג הצעירים[7]. וסיים 3 בסטימאנה אינטרנאזיונאל קופי אה בארטאלי ו-9 בטור אוף דה אלפס. הוא ניצח את הדירוג הכללי בטור דה סאבויי מונט בלאנק[8] ובטור סיביו[9]. ברנאל ניצח את המרוץ הכי נחשב לרוכבים צעירים, טור דה ל'אווניר כשהוא מראה דומיננטיות לאורך כל המרוץ[10] ברנאל סיים במקום ה-13 במונומנט האיטלקי ג'ירו די לומברדיה[11].

סקיי (2018-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנל (במרכז התמונה, בצהוב) במהלך טור קליפורניה 2018

אחרי עונה מוצלחת ותוצאות מרשימות של ברנל, ב-2018 הוא חתם בקבוצת סקיי (כיום קבוצת אינאוס)[12]. את העונה הוא פתח עם מקום 6 בדירוג הכללי ומקום 1 בדירוג הצעירים[13] בטור דאון אנדר. וניצח את אליפות קולומביה בנגד השעון[14]. וניצח את הדירוג הכללי, דירוג המטפסים ודירוג הצעירים בטור של קולומביה[15]. הוא ניצח את דירוג הצעירים וסיים 2 כללי בטור רומנדי[16]. אבל אחד מהישגיו הבולטים באותה שנה היה ניצחונו בהטור של קליפורניה[17]. בטור דה פראנס (שגם היה הגראנד טור הראשון בו השתתף), סיים במקום ה-15 הכללי ובמקום ה-2 בדירוג הצעירים[18]. הוא שימש פועל של גריינט תומאס ושל כריסטופר פרום, הראשון גם ניצח את המרוץ[19] והשני סיים שלישי.

2019: הניצחון בטור דה פראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגן ברנל רוכב בשאנז אליזה, במהלך הקטע האחרון של טור דה פראנס 2019.

ב-2019 ברנל ניצח את המרוץ הצרפתי פריז - ניס[20] לאחר שהקדים את נאירו קינטנה ומיכל קוויאטקובסקי. בטור דה סוויס, ניצח את המרוץ לאחר שהגיע בזמן של 27:43:10, 19 שניות טוב יותר מזמנו של רוהאן דניס, שהגיע שני. ובהמשך השנה השיג את ההישג הגדול ביותר בקריירה שלו עד כה, הניצחון בטור דה פראנס. בעקבות היעדרותו של כריסטופר פרום הרוכב המוביל של קבוצת אינאוס שגם ניצח בטור בשנת 2013, ו-2015-2017 לא השתתף בטור בשל פציעה. האסטרטגיה של קבוצת אינאוס הייתה לשלוח את ברנל ואת גריינט תומאס (מנצח הטור ב-2018) ביחד כמובילים, וככל שהטור יימשך, הקבוצה תעבוד עבור מי שיהיה ממוקם טוב יותר. ברוב הטור הוביל ז'וליאן אלאפיליפ בדירוג הכללי והחזיק בחולצה הצהובה כשתומאס וברנל שומרים על פער זמנים קטן ממנו. אך בקטע ה-19 בטור, תקף ברנל על מעבר איסראן בעוד שז'וליאן אלאפיליפ נחלש. לנקודת הפסגה הגיע ברנל ראשון והקדים את אלאפיליפ. המשך הקטע בוטל באותו יום בשל תנאי מזג אוויר קשים, סיומו נקבע למעבר איסראן, ובכך תפס ברנל את ההובלה במרוץ. הוא שמר על החולצה הצהובה גם בקטע 20 שאף הוא קוצר בשל מזג האוויר ואף הגדיל את פער מאלאפיליפ בשלוש דקות נוספות. בקטע האחרון בשאנז אליזה סיים ברנל את המרוץ כמנצח, כשאת הקטע מנצח קיילב יואן. ואז היה לרוכב היחיד עד כה שהיה גם הצעיר ביותר מבין המשתתפים שמסיים את הטור וגם מנצח בו. ברנל גם ניצח את קטגוריית הרוכב הצעיר. ברנל המשיך בכושר הגבוה גם לאחר הטור, הוא התחרה בסדרת מרוצים באיטליה וסיים שני בג'ירו דלה טוסקנה, תשיעי בג'ירו דל'אמיליה ושישי במילאנו–טורינו. הוא ניצח את מרוץ גראן פיימונטה שהתקיים יומיים לפני מונומנט ג'ירו די לומברדיה, בו סיים שלישי. 16 שניות אחרי המנצח באוקה מולמה, ברנל למעשה הפסיד לאלחנדרו ולוורדה במאוץ אל המקום השני.

ב-2020, פתח את העונה בטור של קולומביה וסיים רביעי. לאחר תום פגרת הקורונה ערך את הכנותיו על הגנת תוארו כאלוף הטור דה פראנס בצרפת, הוא ניצח את הלה רוט ד'אוקסיטניה, לאחר ניצחון בקטע השלישי והמכריע במרוץ, מקדים את ב-19 שניות את אלכסנדר ולאסוב וב-23 שניות את בן קבוצתו פאוול סיבאקוב. לאחר מכן סיים שני לפרימוש רוגליץ' בטור ד'לאן, אך בטור דה פראנס, מרוץ המטרה, נטש ברנל את המרוץ לפני תחילת קטע 17. בשבוע הראשון של הטור היה ברנל מעורב בקרבות הדירוג הכללי, אך בשבוע השני והשלישי החל לאבד זמן בהדרגה, בקטעים 13 ו-15 ההרריים, ויצא מתמונת הדירוג הכללי. לבסוף פרש כאמור בשל פציעות גב, איתן אמר ברנל שהוא מתמודד מאז ומתמיד.[21]

2021: ניצחון בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2021 פתח ברנל במרוצי האטואל דה בסאז' ובטור דה לה פרובאנס בצרפת. במרוץ השני הגיע ברנאל שלישי כללי, 19 שניות מבן קבוצתו איוואן סוסה שניצח במרוץ. לאחר מכן הוא עבר להתחרות באיטליה כחלק מההכנות שלו לג'ירו ד'איטליה, בו הוא עתיד לערוך הופעת בכורה. הוא סיים שני במרוץ החד יומי טרופאו לאיגווייה, 39 שניות מבאוקה מולמה (טרק-סגפרדו) המנצח, ושלישי בסטראדה ביאנקה, 20 שניות מהמנצח מת'יו ואן דר פול (אלפסין–פניקס) ו-15 שניות מאלוף העולם ז'וליאן אלאפיליפ (דקונינק קוויק-סטפ). בטירנו - אדריאטיקו הגיע ברנל רביעי כללי, כ-4:13 דקות מטאדיי פוגאצ'אר (יו. איי. אי. אמירטס) המנצח. ברנל החליט שלא להתחרות בעוד מרוצי הכנה לקראת הג'ירו, בניגוד ליריביו לדירוג הכללי שהתחרו במרוצי הכנה כמו הטור של האלפים ואחרים, במקום זאת הוא התאמן במחנה גובה בקולומביה וכך יצא שהשלים כמעט חודשיים ללא מרוצים, שהסתיימו עם תחילת הג'ירו. בקטע ה-6 של המרוץ, שהיה הקטע ההררי הראשון בג'ירו, ברנאל סיים שני לג'ינו מיידר (בחריין–ויקטוריוס) שניצח מתוך קבוצת הבריחה. לאחר קטע זה, דורג ברנל במקום ה-3 הכללי, 14 שניות מאטילה ואלטר (Groupama–FDJ) שהוביל את המרוץ. בקטע ה-9, השיג ברנאל את הניצחון הראשון שלו בקריירה בקטע בגרנד טור. זה קרה כאשר חלף על פני שני הרוכבים שהיו בהובלת המרוץ מקבוצת הבריחה מאות מטרים מסיום הקטע, בעליית הגראבל בקאמפו פליצ'ה. זה הספיק עבור ברנל גם להפוך למוביל הכללי החדש של המרוץ, על חשבון ואלטר, וללבוש את החולצה הוורודה. בקטע ה-11 הגדיל ברנל את פערו בפסגה, הקטע אומנם הלך למאורו שמידט (קובקה–אסוס) מקבוצת הבריחה בעוד ברנל סיים במקום ה-11, אך ברנל הצליח לפתוח פערים משאר מתחריו לדירוג הכללי, הבולטים מביניהם היו רמקו אוונפול (דקונינק קוויק–סטפ), ז'ואאו אלמיידה (דקונינק קוויק–סטפ) וג'וליו צ'יקונה (טרק–סגפרדו). קטע 11 היה קטע עם קטעי עפר רבים, ששחזר את מרוץ סטראדה ביאנקה בו ברנל התחרה בשלב מוקדם יותר בעונה, מה שנתן לו יתרון על יריביו. ברנל המשיך את הדומיננטיות שלו בשבוע השני של הג'ירו, בקטע ה-14 הוא שוב הגדיל את פערו ממתחריו לדירוג הכללי לאחר שסיים רביעי ללורנצו פורטונאטו שניצח מתוך קבוצת הבריחה, ובקטע ה-16 השיג ברנל ניצחון ראשון בחולצה הוורודה. הקטע היה אמור להיות "קטע המלכה" של הג'ירו, אך קוצר משמעותית בשל תנאי מזג אוויר. במהלך הקטע, ברנל השאיר את כל מתחריו מאחור במהלך העלייה ל"פאסו ג'יאו" והמשיך כל הדרך עד לניצחון שני בקטע בג'ירו, וראשון בחולצה הוורודה. קטע 16 גם היה האחרון בשבוע השני של המרוץ, וברנל נכנס לשבוע השלישי כשהוא מוביל ב-2:34 דקות על דמיאנו קרוסו (בחריין–ויקטוריוס) ו-3:40 דקות על יו קארת'י (EF Pro Cycling). בקטע ה-17, שפתח את השבוע השלישי, ברנל הראה חולשה ראשונה ליריביו בדירוג הכללי, כאשר הפסיד יותר מ-50 שניות לסיימון ייטס (קבוצת בייקאקסצ'יינג') שעלה למקום השלישי הכלחי, ולמעלה מדקה לז'ואאו אלמיידה, אך המשיך להוביל על שניהם בפער של יותר מ-3 דקות ועל קארוסו במקום השני בפער של יותר מ-2 דקות. בקטע ה-19, ייטס ואלמיידה שוב הרוויחו זמן על ברנל, בעוד ייטס ניצח את הקטע בפער של 28 שניות מברנל במקום, כשאלמיידה שסיים שני חצה את קו הסיום כ-17 שניות לפני ברנאל. בקטע ה-20 והלפני האחרון, זה היה הזמן של דמיאנו קרוסו במקום השני הכללי לנסות ולטלטל את הדירוג הכללי עם התקפה מוקדמת יחסית לצד קבוצת רוכבים נוספת, הוא הצליח לשמור על יתרונו מהשאר גם לתוך עליית ה"אלפה מוטה" בה הסתיים הקטע, וניצח בפער של 24 שניות מברנל, שהבטיח את הניצחון הכללי שלו במרוץ.

בקטע ה-21, שהיה קטע נגד השעון שסיים את הג'ירו, ברנל סיים במקום ה-24 וכ-1:53 דקות מבן קבוצתו פיליפו גאנה, שניצח את הקטע. ברנל סיים את הג'ירו במקום הראשון, 1:29 דקות מקרוסו ו-4:15 מייטס שסיימו גם הם על הפודיום. עם ניצחונו בג'ירו, הוא הפך לקולומביאני השני לנצח במרוץ, אחרי נאירו קינטנה ב-2014. הוא גם השלים ניצחון שני ברציפות עבור אינאוס גרנדיירס, שניצחה ב-2020 עם טאו גייגן הארט.

המטרה הבאה בעונה של ברנל הייתה הוואלטה אספניה, לשם כך הוא התחרה בקלאסיקה סן סבסטיאן ובוואלטה אה בורגוס, בתור מרוצי הכנה. בעוד שבסן סבסטיאן סיים במקום ה-16, בבורגוס התרסק ברנל בקטע הראשון ואיבד סיכוי להילחם על הדירוג הכללי עקב הזמן הרב שאיבד. בקטע ה-5 והאחרון סיים רביעי וסיים את המרוץ במקום ה-38 הכללי. ברנל פתח את הוואלטה אספניה עם מקום 46 בקטע הפרולוג, בקטע ה-3, שהיה הראשון להסתיים בפסגה של עלייה (ה"פיקון בלנקו"), ברנל סיים במקום ה-11 ועלה למקום השישי הכללי כשהוא מוביל את קטגוריית הרוכב הצעיר. בשאר המרוץ שלט יריבו הבכיר של ברנל ומנצח המרוץ בשנתיים האחרונות, פרימוש רוגליץ', כשברנל התקשה להוריד פערים ממנו והראה חולשה גם לעומת רוכבי דירוג כללי אחרים, כמו אנריק מאס וג'ק הייג. בקטע ה-17 יצא ברנל להתקפה, כשנותרו 60 ק"מ לסיום המרוץ, בעוד רוגליץ' המשיך עד לניצחון בקטע, ברנל סיים שביעי לאחר שלא יכל להמשיך בקצב של רוגליץ' ונתפס על ידי שאר רוכבי הדירוג הכללי. בקטע ה-18 עלה ברנל למקום החמישי הכללי על חשבון גיום מרטן, אך איבד אותו ואת ההובלה בקטגוריית הרוכב הצעיר לג'ינו מיידר. ברנל סיים את הוואלטה במקום ה-6, 13:27 דקות מפרימוש רוגליץ', ו-1:54 דקות ממיידר.[22]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגן ברנל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Settimana Internazionale Coppi e Bartali 2016 | Youth classification | Results, www.procyclingstats.com
  2. ^ Giro del Trentino 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  3. ^ Tour of Bihor - Bellotto 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  4. ^ Tour de Slovénie 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  5. ^ Tour de l'Avenir 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  6. ^ Vuelta Ciclista a la Provincia de San Juan 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  7. ^ Tirreno-Adriatico 2017 | Youth classification | Results, www.procyclingstats.com
  8. ^ Le Tour de Savoie Mont Blanc 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  9. ^ Sibiu Cycling Tour 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  10. ^ Tour de l'Avenir 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  11. ^ Il Lombardia 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  12. ^ Cycling News 2017-08-27T12:28:00Z, Egan Bernal signs for Team Sky, cyclingnews.com (באנגלית)
  13. ^ Santos Tour Down Under 2018 | Youth classification | Results, www.procyclingstats.com
  14. ^ National Championships Colombia - ITT 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  15. ^ Colombia Oro y Paz 2018 | Stage 6 | Results, www.procyclingstats.com
  16. ^ Tour de Romandie 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  17. ^ Amgen Tour of California 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  18. ^ Tour de France 2018 | Youth classification | Results, www.procyclingstats.com
  19. ^ Tour de France 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  20. ^ Paris - Nice 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  21. ^ Egan Bernal says back pain ‘has always been there’, VeloNews.com
  22. ^ 2021»76thLa Vuelta ciclista a España(2.UWT), procyclingstats.com