אגרובנק
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חולון |
| תאריך ייסוד | 1934 |
| שטח | 590 דונם |
| אוכלוסייה | 12,970 (2013) |
| קואורדינטות | 32°01′22″N 34°46′52″E / 32.022663347828°N 34.781027103495°E |
| שכונות נוספות בחולון | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אגרובנק   מצפון: __ תל אביב-יפו, __ פארק אריאל שרון ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח ומדרום: __ ראשון לציון ממערב: __ בת ים | |
  | |
שכונת אגרובנק היא שכונה בצפון-מרכז חולון, ממוקמת בין הרחובות מקוה ישראל, יוסף סרלין, סוקולוב ושדרות קוגל. אגברובנק היא אחת מתוך חמש השכונות הראשונות שנבנו כאשר חולון הפכה למועצה מקומית.
השכונה נהנית מהקרבה לצירים הראשיים של העיר כגון: רחוב סוקולוב שמהווה רחוב מסחרי ראשי בחולון ושדרות לוי אשכול שבסופן צומת חולון. השכונה מוקפת באוטובוסים רבים ברחובות הראשיים וברחובות מרכזיים בתוך השכונה.
חלק מן השכונה מאופיין בשיכונים של חברת שיכון עממי בעלי חצרות וסימטאות רבות.
השכונה גובלת בכפר הנוער "מקוה ישראל" ורבים מן ילדי השכונה מגיעים ללמוד בו. בנוסף בשכונה נמצאים שלושה בתי ספר: בית ספר יסודי ממלכתי "רביבים", בית הספר יסודי ממלכתי דתי "ישורון" ובית ספר על יסודי מקצועי 3 שנתי אורט "מיטרני". קיימת בשכונה גם ספרייה ומרכז צעירים על שם אליעזר בן יהודה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה נקראת על שם "הבנק לחקלאות ולבניין לארץ ישראל בע"מ". הבנק נוסד בשנת 1931 בתל אביב על ידי שני זוגות של אחים בני משפחות מירנבורג ויעבץ אשר החלו לרכוש את קרקעות האזור כבר בשנת 1932. האדריכל יוסף רינגס הכין תוכנית של שכונה עירונית. בתוכנית שורטטו הרחובות בצורת שתי וערב, כאשר במרכז התוכנית נקבעו שתי כיכרות. הכיכר הצפונית נקראה לימים "כיכר השבעה", הכיכר הדרומית נקראה "כיכר השלושה".
בשונה משכונות אחרות באזור, אנשי הבנק מימנו את סלילת הדרכים, הנחת תשתיות הביוב והמים ואפילו נטעו עצים ברחובות. אבני השפה במספר רחובות עליהן חקוק השם "אגרובנק" מסמלות עדות לעוצמתו של הבנק, יזם ובונה השכונה. רק לאחר השלמת העבודות החלו לשווק את המגרשים שיועדו לבנייה לציבור הרחב. בכך קיוו מנהלי הבנק כי תקום שכונה בעלת אופי שונה מהשכונות שהוקמו עד לאותם הימים.
כדי לעודד התיישבות בשכונה החדשה ולמשוך אליה תושבים, הוקצה בקצה השכונה שטח ללא תמורה לצורך העברת מפעל הטקסטיל "לודז'יה" (במיקומו של כיכר צמרת כיום, בצומת שדרות קוגל ורחוב סוקולוב). את המפעל החדש הקים אריה שנקר, מחלוצי התעשייה בארץ ישראל, והוא הפך למוקד תעסוקה מרכזי שסיפק מקומות עבודה רבים לתושבי השכונות המתפתחות באזור. הקמת המפעל, לצד שיפור מערך התשתיות והתחבורה מתל אביב, תרמו לעליית ערך הקרקעות בסביבה. תהליך זה אמנם האט במידת מה את קצב התפתחותה של השכונה, אך במקביל משך אליה משפחות רבות ממעמד הביניים, שביקשו ליהנות מסביבת מגורים איכותית ומרווחת.[1]
תכנון השכונה התבסס על עקרונות עירוניים בסגנון אירופי, תוך יצירת רשת רחובות מסודרת ומדורגת. שדרות ירושלים נסללו לאורך גבולה הצפוני של השכונה, ואילו הרחובות הראשיים – ז'בוטינסקי וסוקולוב בכיוון מזרח–מערב, ושנקר וחנקין בכיוון צפון–דרום – יצרו מערכת דרכים מרכזית שחילקה את המרחב העירוני לריבועים בני כ-250 מטר על 250 מטר. בתוך מערכת זו נפרשה רשת רחובות משנית, אשר הגדירה את חלוקת המגרשים ואפשרה תכנון מרווח המתאים לבנייה של בתים חד-משפחתיים.
המגרשים תוכננו ברוחב חזית של 20–30 מטרים ובעומק שהגיע עד כ-35 מטרים. שטחם נע בין 600 ל-900 מ"ר, ועליהם נבנו בתים חד-משפחתיים בני קומה אחת או שתיים, אשר העניקו לשכונה אופי פרברי ונעים.
עם השנים השתנה אופייה הבנוי של השכונה. רבים מהבתים המקוריים נהרסו, ובמקומם נבנו בתי דירות בני שלוש וארבע קומות, ולעיתים אף בני חמש קומות. גודל המגרשים אפשר את הגדלת הצפיפות העירונית ואת הרחבת היקף הבנייה, כך שבכל חלקה ניתן היה להקים שש עד שמונה יחידות דיור, בהתאם לגובה המבנים. זכויות הבנייה הנרחבות שנקבעו במסגרת תוכנית המתאר ח1/ השפיעו במידה רבה על עיצוב דמותו של מרכז העיר הוותיק כפי שהיא מוכרת כיום.
עם זאת, אופיו הספקולטיבי של תהליך רכישת הקרקעות, חלוקתן ושיווקן הוביל להקצאה מצומצמת יחסית של שטחים לצורכי ציבור. אף שבמסגרת תכנון השכונה ניטעו שדרות עצים רחבות ומסודרות, לא הוקצו בה שטחים בהיקף מספק עבור גנים ציבוריים ושטחים פתוחים, מצב שהשפיע על איכות המרחב הציבורי לאורך השנים.
ארוע ירי בעת השלטון הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתקפת חיילים בריטיים על שכונת אגרובנק בחולון בעקבות חדירת גנבי נשק, נהרגו 3 מתושבי השכונה ומספר אנשים וביניהם הנער יובל בנו של עורך הדין שבו, נפצעו.[2][3][4]
אתרים בשכונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיכר השלושה - בעבר הייתה מעגל תנועה אך כיום צומת בין הרחובות סוקולוב וחנקין. הכיכר קיבלה את שמה על שמם של שלושה תושבי השכונה שנרצחו (בן-ציון שנקר, שמואל פרלמן ואליהו יודאיוב) בעת התקפה של חיילים בריטים בשנת 1946, ה-7 בפברואר. כיום באזור הכיכר ישנן חנויות רבות.
כיכר השבעה - כיכר גדולה במרכז השכונה בין הרחובות חנקין וז'בוטינסקי. מקור שמה הוא על שם שישה נוטרים ואיש פלמ"ח אחד שעברו בראש שיירה בשנת 1948 ב-22 בינואר בדרך לכיוון ירושלים מתל אביב (באותם ימים הדרך עברה בחולון, יאזור ורמלה). כאשר הגיעו לאזור הכפר יאזור, נהרגו כל השבעה מירי ערבים. במקום מוצבת אנדרטה לזכרם.
מאפיין יוצא דופן בכיכר הוא שזכות מתן התנועה היא לנהגים הנכנסים לכיכר להפך מכיכרות אחרות.
אבני שפה עם השם "אגרובנק" - על אבני שפת המדרכה הנמצאות ליד הבית המשותף ברחוב ז'בוטינסקי, מסביב לכיכר השבעה ובמקומות נוספים חקוק השם "אגרובנק" בעברית ובאנגלית.
מגדל המים ברחוב אז"ר - מגדל המים אשר נבנה מבטון וסיפק מים לבתי התושבים בשכונת אגרובנק. בימי מלחמת העצמאות מוקמה במגדל עמדה אנטי אווירית. מטוס מצרי ניסה להפציצה אך נכשל. ממרומי המגדל אותתו אנשי ה"הגנה" ליישובי הדרום שהיו נצורים במהלך המלחמה. במקום הוצב קיר אבן המלמד על היסטוריית המקום.
בית גלין – בית משותף גדול ברחוב סוקולוב בן שלוש כניסות ושלוש קומות מגורים שנבנה על ידי אלכסנדר גלין שהיה חבר ועד השכונה. בית גלין היה הבית האחרון אל מול פרדסי הערבים ממזרח. בחזית הבית, על המדרכה ברחוב סוקולוב נמצא ספסל אבן מקורי, שריד לאותם הימים.
בית הוצאת אמנות - מבנה תעשייתי שהוקם ב-1932 בקירוב, כיום ברחוב פרוג 6, ושימש לדפוס ואחסנה להוצאת אמנות. לאחר שנים אחדות נתפס הבניין על ידי הצבא הבריטי כשחלק משטחו שימש לאחסנת נשק. לאחר קום המדינה המשיך הבניין ושימש לצרכים תעשייתיים עד שב-2010 נעזב ונמכר ליזם פרטי. ב-2018 הושלמה בנייתם של שני בנייני מגורים חדשים במגרש, תוך שמירה ושיחזור של חלק ממבנה הייצור שהוסב למבואה למבנים ונפתח באופן חופשי לציבור כמו גם בניין המשרדים הצמוד.
בית כנסת ישורון - בית כנסת ציוני ותיק שמשרת את כלל תושבי השכונה במעגל החיים - ברית, בר מצווה, שבת חתן, ואזכרה, ובמעגל השנה - ימי חול, שבתות, חגים וימים נוראים. קהילת המתפללים גדולה ופתוחה לכולם, ותושבי השכונה נהנים מתפילות ילדים, תקיעות שופר, שיעורי תורה ופעילויות חווייתיות בחגים.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בפרויקט ברחוב פרוג 6 בחולון שמשלב מפעל היסטורי עם מגורים חדשים, בבלוג "חלון אחורי", 10 במרץ 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "תכנית מתאר מקומית חולון 2030" (PDF).
- ↑ הותקף מחנה צבאי באגרובאנק, באתר הארץ, 7 פברואר 1946
- ↑ שלום הפצועים, באתר על המשמר, 13 פברואר 1946
- ↑ חיילים משתוללים בחולון, באתר דבר, 7 פברואר 1946
- ↑ אגודת חברי בית כנסת ישורון חולון (ע"ר), באתר גיידסטאר
