אדומים (סרט)

אדומים
Reds
	כרזת הסרט באנגלית
בימוי	וורן בייטי
הופק בידי	וורן בייטי
תסריט	וורן בייטי, טרבור גריפיתס
עריכה	דידי אלן
שחקנים ראשיים	וורן בייטי; דיאן קיטון; מורין סטייפלטון; ג'ק ניקולסון
מוזיקה	סטיבן סונדהיים; דייב גרוסין
צילום	ויטוריו סטוררו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פרמאונט
חברה מפיצה	סרטי פרמאונט
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	4 בדצמבר 1981
משך הקרנה	194 דק'
שפת הסרט	רוסית, אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט מלחמה
תקציב	33,000,000$
הכנסות	50,000,000$
הכנסות באתר מוג'ו	reds
פרסים	3 פרסי אוסקר; 9 מועמדויות (כולל לסרט הטוב ביותר)
	דף הסרט ב־IMDb

אדומים (באנגלית: Reds) הוא סרט קולנוע רחב-יריעה משנת 1981 אודות חייהם של זוג העיתונאים הקומוניסטים-אמריקאים לואיז בריאנט, בגילומה של דיאן קיטון וג'ון ריד, בגילומו של וורן בייטי שגם הפיק, ביים וכתב את התסריט (יחד עם טרבור גריפיתס). שני השחקנים הראשיים היו מועמדים לפרס אוסקר. במקביל לסיפור חיי הזוג, מגולל הסרט את סיפור צמיחת הקומוניזם האמריקאי בין השנים 1912 למותו של ריד ב-1920 על רקע מלחמת העולם הראשונה ומהפכת אוקטובר. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, זיכה את בייטי בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ואת מורין סטייפלטון פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על גילום דמותה ההיסטורית של אמה גולדמן, כמו כן מופיע בסרט ג'ק ניקולסון בתפקיד יוג'ין או'ניל, שהיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה. אחת מהנקודות הייחודיות בסרט היא שילובן של עדויות מפי שלושים ממכריהם של בני הזוג, שהיו בעת הפקתו בשנות ה-80 וה-90 לחייהם, בין ה"עדים" המופיעים בסרט נמנים הנרי מילר, רבקה וסט ועוד.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בדמותה של לואיז בריאנט, אשה עצמאית בהתנהלותה ובדעותיה, הכלואה במערכת נישואין מתסכלת. ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה פוגשת בריאנט את ג'ון ("ג'ק") ריד, עיתונאי שוחר-שלום ופציפיסט בעל דעות מתקדמות ומבלה עמו לילה בשיחות אינטלקטואליות. בריאנט עוזבת את בעלה ואת חייה בחברה הגבוהה של פורטלנד, אורגון ועוברת לחיות עם ריד, ללא נישואין, בגריניץ' וילג', ניו יורק. דרך ריד הכריזמטי מכירה בריאנט את ידידיו, בהם המהפכנית אמה גולדמן והמחזאי יוג'ין או'ניל. חלק מהחבורה עוברת לעיירה במסצ'וסטס, בה היא מנהלת חיי חבורת-תיאטרון. בעוד בריאנט מתמקדת בכתיבה אמנותית, משחק ופעילות פמיניסטית, מגלה ריד עניין בפעילות פוליטית, בכתיבה ועידוד של שביתות פועלים ובכיסוי מסע הבחירות של וודרו וילסון, שרץ על סיסמת התנגדות לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה.

שעה שריד נמצא בסנט לואיס, מנהלת בריאנט רומן עם יוג'ין או'ניל. לאחר זמן-מה ריד שב ומפתיע את השניים, ריד ובריאנט אינם יודעים כיצד להתייחס למצב מבחינה מוסרית, שהרי זנחו את מוסד הנישואים הבורגני ואינם אמורים להאמין בו. כאשר הן מבררים את רגשותיהם הם מתחתנים ועוברים לגור סמוך לניו יורק. אולם, כאשר מגלה ריד מכתב מאו'ניל אותו החזיקה בריאנט בכרך שירי וולט ויטמן "עלי עשב", הוא מתפרץ בזעם. עקב כך עוזבת בריאנט את הבית לשם סיקור מלחמת העולם בצרפת. ריד, החולה במחלת כליות, מחליט לנסוע אף הוא לאירופה. בדרך הוא לומד על פריצת מהפכת פברואר ברוסיה (1917), מחפש את בריאנט ומפציר בה לעזוב את סיקור המלחמה ולהצטרף אליו ל"מקום בו קרה הדבר האמיתי", כלומר לרוסיה. בריאנט מסכימה יותר מסקרנות מאשר מרצון להצטרף שוב לריד ונוסעת עמו למוסקבה ולסנט פטרסבורג. ריד הנלהב לומד רוסית ומשתלב באירועים שהובילו למהפכת אוקטובר. במקביל מתחממים היחסים בין ריד לבריאנט שזוכים ברוסיה לירח דבש שני.

בני הזוג שבים לביתם בניו יורק וריד מפרסם את ספרו "עשרת הימים שזעזעו את העולם" (Ten Days that Shook the World), אודות מהפכת אוקטובר. ריד הופך למרצה מבוקש ולפוליטיקאי פעיל במפלגה הסוציאליסטית. במהלך כנס בשיקגו ב-1919 מתפצלת המפלגה ונוצרות המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית הבולשביקית ופלג בראשותו של ריד הנקרא "מפלגת העבודה הקומוניסטית" (Communist Labor Party). ריד מבקש לשוב למוסקבה על מנת לקבל את הכרת הקומינטרן במפלגתו כמפלגה היציגה של האינטרנציונל (האיגוד הבינלאומי של המפלגות הקומוניסטיות) בארצות הברית. בריאנט מפצירה בו שלא יסע (נסיעה שהפכה לבלתי-חוקית) ושיניח למאבק האידאוליגי האווילי בעיניה בין "המפלגה הקומוניסטית" ל"מפלגת העבודה הקומוניסטית", שכל-כולו מאבק אגו. אף על פי שנראה להרף-עין שריד מסכים עמה, הוא בכל זאת מפליג לרוסיה.

ברוסיה חווה ריד גישה נוקשה מצד נשיא הקומינטרן, גריגורי זינובייב וחוסר נכונות להסכים לקבל את מפלגתו. אף בקשתו להכיר באנגלית כשפה רשמית של האינטרנציונל נדחית בבוז. כאשר הוא מבין שתקוותו נכזבה, הוא מבקש לשוב לארצות הברית, אך לא מקבל רשות לעזוב. ריד גונב את הגבול לפינלנד, אך נכלא שם בתנאים קשים. במקביל מנסה בריאנט לסייע לו ומבקשת לשם כך את עזרתו של או'ניל. בריאנט יוצאת למסע מפרך דרך שדות הקרח של נורווגיה במטרה להפגש עם ריד בכלאו, אך במקביל משוחרר ריד ושב למוסקבה. עם שובו הוא מנסה ללא הועיל ליצור קשר עם בריאנט ושולח לה עשרות מברקים שאינם מגיעים ליעדם. זינובייב מגייס את ריד למסע הרצאות ברחבי המזרח התיכון והקווקז ברכבת אדומה ייעודית. ריד למד שדבריו "תורגמו" למסרים שונים בתכלית מכוונתו ושדבריו על התלכדות פועלי העולם הומרו להבטחה סובייטית לסייע לשבטים בג'יהאד. כאשר הוא יורד מהרכבת בתחנת הרכבת במוסקבה הוא פוגש על הרציף את בריאנט, שהגיעה לכלא בפינלנד, עקבה אחר ריד לרוסיה והמתינה לשובו בדירתה של אמה גולדמן.

אולם אושרם של השניים בפגישתם המחודשת היה קצר. זמן לא רב לאחר מכן מכריעה את ריד מחלת הכליות שלו, שהתדרדרה בשל כליאתו והמסע הארוך ברכבת והוא נפטר במוסקבה.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן	תפקיד
וורן בייטי	ג'ון ריד
דיאן קיטון	לואיז בראיינט
אדוארד הרמן	מקס איסטמן
יז'י קושינסקי	גריגורי זינובייב
ג'ק ניקולסון	יוג'ין או'ניל
מורין סטייפלטון	אמה גולדמן
מקס רייט	פלויד דל
קטרין גרודי	קריסטל איסטמן
דולף סוויט	ביל הייווד
ג'ין הקמן	פיט ון ורי
רוג'ר סלומן	ולדימיר לנין
סטיוארט ריצ'מן	לב טרוצקי
אולג קרנסקי	אלכסנדר קרנסקי
יאן טרשיסקה	קארל ראדק

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייטי כתב טיוטת תסריט כבר ב-1969. ב-1976 התחיל לשתף פעולה עם טרבור גריפיתס, אך השלמת הכתיבה התעכבה עקב מות אשתו של גריפיתס בהתרסקות מטוס. בייטי לא התכוון בתחילה לביים את הסרט או לככב בו, כיוון שלמד מן הסרטים השמיים יכולים לחכות ובוני וקלייד שהפקה היא משימה תובענית דיה. לתפקיד יוג'ין או'ניל חשב בייטי ללהק את ג'יימס טיילור ואת סם שפרד, לפני שבחר בג'ק ניקולסון^[2].

צילומי הסרט החלו באוגוסט 1979, מתוך כוונה לסיימם תוך כ-16 שבועות, אך הצילומים התארכו לכדי שנה שלמה. הסרט צולם בחמש מדינות שונות, כולל פינלנד, שדימתה גם את רוסיה והיה צורך להמתין לשלג שירד שם. בין בייטי וקיטון התקיימו בעת הצילומים יחסים אישיים אינטימיים, שהועמדו בסכנה עקב דרישותיו של בייטי הן כשחקן וכוכב-עמית והן כבמאי תובעני. בייטי צילם מספר רב של "טייקים" לכל תמונה ולא הפסיק לצלם בין תמונות. בשל כמות חומר הצילום שנצבר עקב כך - 130 שעות, גם פעולת העריכה הייתה ארוכה ומורכבת.

בכורת הסרט, שעלה לפרמאונט כ-33 מיליון דולר, התקיימה בדצמבר 1981, פחות משנה לאחר שרונלד רייגן נבחר לנשיא ארצות הברית וברית המועצות פלשה לאפגניסטן. על רקע האווירה האנטי-קומוניסטית החריפה של התקופה היוותה הצלחת הסרט, הן בקופות והן בביקורת, הפתעה. הסרט הגיע להכנסות של 50 מיליון דולר בארצות הברית לבדה והיה לשובר הקופות ה-13 בהיקפו בשנת 1981.