עונת 1952/1953 ב-NBA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עונת 1952/1953 ב-NBA
תאריך התחלה 31 באוקטובר 1952
תאריך סיום 10 באפריל 1953
מספר קבוצות 10
מספר משחקים לקבוצה 69-71
דראפט 1952
בחירה ראשונה מארק וורקמן
על ידי מילווקי הוקס
העונה הסדירה
המאזן הטוב ביותר מיניאפוליס לייקרס
MVP של העונה הסדירה לא נבחר
מלך הסלים ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס)
הפלייאוף
אלופת המזרח ניו יורק ניקס
אלופת המערב מיניאפוליס לייקרס
סדרת הגמר
אלופה מיניאפוליס לייקרס
MVP של סדרת הגמר לא נבחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עונת 1952/1953 היא העונה השביעית של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם מפגש חוזר של מיניאפוליס לייקרס וניו יורק ניקס בסדרת הגמר, כשידה של הלייקרס שוב הייתה על העליונה לאחר שגברה על הניקס בתוצאה 4-1. הייתה זו זכייתה השנייה ברציפות והרביעית בסך הכול של מיניאפוליס בתואר האליפות. הסנטר ג'ורג' מייקן הוביל את קלעי האלופה בסדרת הגמר, כשקלע 20.8 נקודות בממוצע למשחק.[1][2]

דראפט 1952[עריכת קוד מקור | עריכה]

דראפט ה-NBA בעונה זו התקיים ב-26 באפריל 1952 בעיר מיניאפוליס. בדראפט נבחרו 106 שחקנים בסך הכול, מתוכם 33 שיחקו בליגת ה-NBA. ביל מלקבי נבחר כבחירה טריטוריאלית לפני הדראפט על ידי פילדלפיה ווריורס, ובבחירה הראשונה בחרה קבוצת מילווקי הוקס את מארק וורקמן, שפרש ממשחק בסוף עונת 1953/1954. קלייד לאבלט, שנבחר בבחירה התשיעית על ידי מיניאפוליס לייקרס, הוא השחקן היחיד בדראפט שהשתתף במהלך הקריירה במשחק האולסטאר. כמו כן הוצג לאבלט לאחר פרישתו בהיכל התהילה של הכדורסל. הבחירה ה-12, דון מייניקי, זכה בסיום העונה בפרס רוקי השנה ב-NBA, שחולק בפעם הראשונה.[3]

אולסטאר 1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-13 בינואר 1953 בפורט ויין, אינדיאנה. את סגלי הקבוצות בחרו עיתונאים מרחבי ארצות הברית, ואת החמישיות הפותחות בחרו מאמני קבוצות האולסטאר. המאמנים במשחק היו ג'ו לאפצ'יק מניו יורק ניקס וג'ון קנדלה ממיניאפוליס לייקרס. חמישיית המזרח כללה את בוב קוזי, ביל שרמן, הארי גלאטין, דולף שייס ואד מקאולי, וחמישיית המערב כללה את בובי וונזר, אנדי פיליפ, ורן מיקלסן, מל הוטצ'ינס וג'ורג' מייקן. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המערב בתוצאה 79-75, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה ג'ורג' מייקן שקלע 22 נקודות והוריד 16 ריבאונדים עבור הקבוצה המנצחת.[4]

טבלת העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח
# קבוצה ניצחונות הפסדים אחוז ניצחונות פער מהמובילה
1 ניו יורק ניקס* 47 23 0.671 -
2 סירקיוז נשיונלס* 47 24 0.662 0.5
3 בוסטון סלטיקס* 46 25 0.648 1.5
4 בולטימור בולטס* 16 54 0.229 31
5 פילדלפיה ווריורס 12 57 0.174 34.5
מערב
# קבוצה ניצחונות הפסדים אחוז ניצחונות פער מהמובילה
1 מיניאפוליס לייקרס* 48 22 0.686 -
2 רוצ'סטר רויאלס* 44 26 0.629 4
3 פורט ויין פיסטונס* 36 33 0.522 11.5
4 אינדיאנפוליס אולימפיאנס* 28 43 0.394 20.5
5 מילווקי הוקס 27 44 0.380 21.5

‏*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישיות העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמישייה הראשונה החמישייה השנייה
בוב קוזי (בוסטון סלטיקס) בובי וונזר (רוצ'סטר רויאלס)
דולף שייס (סירקיוז נשיונלס) ביל שרמן (בוסטון סלטיקס)
אד מקאולי (בוסטון סלטיקס) בוב דייוויס (רוצ'סטר רויאלס)
ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס) אנדי פיליפ (פילדלפיה ווריורס)
ג'ורג' מייקן (מיניאפוליס לייקרס) ורן מיקלסן (מיניאפוליס לייקרס)

פלייאוף 1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבע גמר חצי גמר גמר ה-NBA
                   
       
 (1) ניו יורק ניקס  2
 (4) בולטימור בולטס  0  
 (1) ניו יורק ניקס  3
   (3) בוסטון סלטיקס  1  
 (2) סירקיוז נשיונלס  0
 (3) בוסטון סלטיקס  2  
 (1) ניו יורק ניקס  1
   (1) מיניאפוליס לייקרס  4
 (1) מיניאפוליס לייקרס  2
 (4) אינדיאנפוליס אולימפיאנס  0  
 (1) מיניאפוליס לייקרס  3
   (3) פורט ויין פיסטונס  2  
 (2) רוצ'סטר רויאלס  1
 (3) פורט ויין פיסטונס  2  

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]