אהוד בן-יהודה

אהוד בן-יהודה
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	27 בנובמבר 1897; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	29 בנובמבר 1982 (בגיל 85); ירושלים, ישראל
מדינה	האימפריה העות'מאנית
פעילות בולטת	המשך מפעל ההוצאה לאור של מילון בן-יהודה
תקופת פעילות	1922–1982 (כ־60 שנה)
עיסוק	מילונאי, חקלאי, מורה, שוטר, צייד, מספר סיפורים

אהוד שלמה בן-יהודה (27 בנובמבר 1897, ב' בכסלו ה'תרנ"ח^[1] – 29 בנובמבר 1982, י"ג בכסלו ה'תשמ"ג) היה מילונאי עברי. בנו של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, וממשיך דרכו בהשלמת ההוצאה לאור של מילון בן-יהודה. אחד מדובריה הילידים הראשונים של השפה העברית בעת החדשה. היה גם חקלאי, מורה, שוטר, צייד ומספר סיפורים.

קורות חיים

אהוד בן-יהודה נולד בירושלים לאליעזר בן-יהודה ולרעייתו השנייה חמדה, והיה בנם הרביעי (והשני שהגיע לבגרות).^[2] הוא נקרא על שם אחיו אהוד, שנפטר באפריל 1896 בהיותו בן שנה בלבד.^[3] יחד עם הילדים האחרים לבית בן-יהודה - בן-ציון, ימימה, עדה ודולה - היה אהוד אחד מהדוברים הילידים הראשונים בעולם של השפה העברית.^[2] אהוד התחנך בבית הספר למל, ולאחר מכן בז'נבה ובבית ספר חקלאי בגרמניה.^[4] כמו כן השתלם בחקלאות בקליפורניה.^[5]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה שהה בגרמניה, והגיע לארץ ישראל כמתנדב בצבא הגרמני וכשלישו של פרנץ פון פאפן בעת שזה שימש כשגריר גרמניה בקושטא^{[דרושה הבהרה]}.^[4]

ב-1918 נאסר והועמד למשפט צבאי ברבת עמון באשמת הברחת נשק, אך לבסוף ניצל ממשפט זה.^[5] ב-1919 הצטרף לבית הספר החקלאי מקוה ישראל כמורה לחקלאות, ובשנים 1919–1921 שימש כמפקח חקלאות ממשלתי בדרום ארץ ישראל.^[5]

בשנים 1925–1927 היה מפקח משטרה בירושלים, בחיפה ובזכרון יעקב.^[5] ייסד את אגודת הציידים העבריים בארץ ישראל,^[4]^[6] שקבעה את מרכזה בירושלים.^[7] הפיץ ספורט זה והדריך בו שנים רבות, ואף היה בעליה של חנות נשק בירושלים. הציד היה עבורו עיסוק שהבטיח הכרת הארץ על בוריה, וכן כלי לאימון בשימוש בנשק באופן חוקי. כמו כן היה חובב כלבי ציד, מאלף ובשלן.^[7]

פועלו בהוצאה לאור של מילון בן-יהודה

בדצמבר 1922 נפטר אליעזר בן-יהודה, שהיה מצוי בעיצומו של כתיבת מפעל חייו, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע כמילון בן-יהודה. רק חמישה כרכים ראו אור בחייו של אליעזר בן-יהודה, ואהוד נעשה לעוזר העיקרי בהוצאת כרכי המילון הנותרים (שנים עשר במספר).^[5]

אהוד היה פעיל ביותר בהשגת מימון להוצאת המילון, עריכתו ופרסומו, ולשם כך נסע רבות בעולם.^[5] בשנות ה-40 ובראשית שנות ה-50 התגורר בארצות הברית עם משפחתו.^[7]

עד לשנת 1958 ראו אור כל הכרכים הנותרים, שבהוצאתם לאור היו אהוד, ולפנים גם אמו, חמדה,^[8]^[4]^[7] שותפים מלאים. העורך המקצועי של כרכים אלה היה נפתלי הרץ טור-סיני. בשהותו בארצות הברית הקים חברה שעסקה בהפצת מילון בן-יהודה, וב-1961 הוציא לאור גרסת כיס עברית-אנגלית של מילון בן-יהודה.^[9]^[7]

פועלו בהנצחת אליעזר בן-יהודה

אהוד בן-יהודה היה מספר סיפורים, ובמהלך ערב סיפורים שערך במועדון החמאם, הכיר את דבורה עומר, שנשבתה בסיפוריו וכתבה את ספרה הבכור לבית אב"י.^[10] בהרצאות לתלמידי בתי ספר ריתק אותם ב"סיפורים מבית אבא"^[^{דרוש מקור]} והדגיש את חשיבות המשימה הלאומית שבן-יהודה טרח עליה וזכה להגשימה. בהקשר זה הופיע גם בסרט "אני ירושלמי".^[11]

בערוב ימיו הרבה לנסוע בישראל ובעולם ולהרצות בהתנדבות על בן-יהודה כדי להנחיל את מורשתו.^[5] מלבד העברית, שהייתה לו למפעל חיים, דיבר באופן שוטף אנגלית, רוסית, גרמנית וערבית. חלום חייו שכשל היה לראות בהקמת בית-נכות (מוזיאון) בן-יהודה בתלפיות.^[7] בבית בן-יהודה, השוכן ברחוב עין גדי 28, ממוקם כיום המטה הישראלי של ארגון אות הכפרה והשלום.^[4]

חיים אישיים

בן-יהודה נישא לדורה לבית רוזנפלד, ונולדו להם הבנות אליעזרה וחמדה (לימים, פרופ' למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן)^[12] והבן אליעזר (1938–2025),^[13] לימים רב בקנזס.^[4]^[5]

נפטר בנובמבר 1982 ונטמן בחלקת בן־יהודה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על מצבת קברו נכתב: ”בפעלו תם ונשלם מלון הלשון העברית ובמאבקו הֻגשם החלום 'עברי דבר עברית'”.^[14]

גלריית תמונות

חנות הצייד של אהוד בן-יהודה בירושלים
אהוד בן-יהודה ועמיתו, משה בר-נסים (עוזרו של אב"י), עמלים על השלמת המילון בבית בן-יהודה בתלפיות
גלויה מאוספי אהוד בן-יהודה
אהוד בן-יהודה וכלבת הצייד שלו, אלפא
אהוד בן-יהודה יחד עם רעייתו, דורה (משמאל) ואחותו, דולה בן-יהודה ויטמן (מימין)