נפתלי הרץ טור-סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נפתלי הרץ טור-סיני
TurSinai.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 13 בנובמבר 1886
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1973 (בגיל 86)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים אוסטרו-הונגריה, גרמניה, ישראל
פרסים והנצחה חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשט"ו
תרומות עיקריות
חקר מקרא ולשונות שמיות עתיקות, שימש נשיא האקדמיה ללשון העברית והשלים את עריכת מילון בן יהודה.

פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)‏) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ולשונות שמיות עתיקות נודע. שימש נשיא האקדמיה ללשון העברית והשלים את עריכת מילון בן יהודה. חתן פרס ישראל למדעי היהדות ויקיר ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טור-סיני נולד בשם הארי טורטשינר (Harry Torczyner) בשנת 1886 בלמברג שבגליציה שתחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום לבוב שבאוקראינה), בנו של יצחק אייזיק טורטשינר, סוחר וסופר עברי מברודי. בגיל 6 עבר לבירת האימפריה, וינה. שם למד בבית הספר, ומ-1905 עד 1909 למד פילולוגיה באוניברסיטת וינה וסיים בתואר דוקטור. במקביל למד בבית המדרש לרבנים בווינה. לאחר ביקור אקדמי קצר בברלין, שבמהלכו למד אשורולוגיה (בין היתר אצל פרנץ דליטש), הגיע ב-1910 לארץ ישראל והשתתף בייסודן של הגימנסיות העבריות רחביהירושלים) והרצליהתל אביב), ולימד בהן.

בין 1912 ל-1919 כיהן כמרצה (Privatdozent) ללשונות שמיות באוניברסיטת וינה. משנת 1918 היה גם מנהל הסמינר העברי למורים בווינה (שהיה שותף בייסודו). ב-1919 עבר לברלין בירת גרמניה, ומאז ועד 1933 היה דוֹצֵנְט (Dozent) ללימודי המקרא ופילולוגיה שמית בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות.

בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה עלה טורטשינר לארץ ישראל. עם עלייתו ארצה התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ונמנה עם ראשוני המרצים בחוג ללשון עברית ובחוג לבלשנות שמית. באותה תקופה מונה גם לעמוד בראש הקתדרה לתנ"ך[דרוש מקור] של האוניברסיטה ולעורך כתב העת "לשוננו". תרגומו של התנ"ך לגרמנית הוא בין התרגומים הבודדים שהושלמו במלואם עד לתקופתו.

בשנת 1934 נבחר לשמש כנשיא ועד הלשון העברית, בראשו עמד עד לייסוד האקדמיה ללשון העברית והמשיך כנשיאה עד לפטירתו. בראש הוועד והאקדמיה ללשון עמד 39 שנים ולקח חלק מרכזי בחידוש השפה העברית. בעצתו קיבלה האקדמיה ללשון את ההחלטה על המשך עריכת מילונו של אליעזר בן-יהודה, אשר בחייו הספיק להוציא חמישה כרכים בלבד. בשנת 1959 השלימה המערכת את הכרך ה-16 וטור-סיני היה עורכם של הכרכים האחרונים.

עבודתו בפרשנות מילים מקראיות ספגה ביקורת רבה, ובשנת 1938 הביאה לדרישת שוחרי האוניברסיטה להדיחו מסגל האוניברסיטה.[1]

היה נשוי למלכה זילברשטיין (נטמנה לצידו בהר המנוחות) ואב לשניים. בערוב ימיו נשא לאישה את פרומה לבית אלפר, שטיפלה בו במסירות.[2] אחיינו, ז'אק טורטשינר (Jacques Torczyner), היה ממנהיגי ציוני אמריקה.

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשט"ו זכה טור-סיני בפרס ישראל למדעי היהדות. זכייתו לצד יגאל ידין, אשר כיהן כרמטכ"ל, והקדיש למחקריו ארבע שנים בלבד לאחר סיום תפקידו, גררה קולות מחאה מטעמו. ב-1940 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל. ב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1967 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלשון והספר, בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה בספרות. ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק. 1955
  • תעודות לכיש, מכתבים מימי ירמיהו הנביא, ירושלים ת"ש.
  • פשוטו של מקרא: פירוש לסתומות שבכתבי הקודש לפי סדר הכתובים במסורת, חמישה כרכים, קריית ספר, ירושלים תשכ"ז.
  • The Book of Job a New Commentary, 1957, 1965, Kiryat Sepher, Jerusalem.
  • ספר איוב, עם פירוש חדש, מאת נ. ה. טור סיני, מהדורה חדשה ומנופה, הוצאת ראובן מס, תשל"ב (1972).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי יובל:

  • יוסף קלוזנר (עורך), ספר טורטשינר: למלאת שישים שנה לפרופיסור ... נ"ה טורטשינר: מוגש על ידי חבורת מוקיריו ומעריציו, ירושלים: ועד הלשון העברית בארץ ישראל, תש"ז 1947.
  • לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית, כא,ג–ד (ניסן–תמוז תשי"ז): דברי ספרות ומחקר: קובץ מאמרים כתובים בידי חברי האקדמיה ללשון העברית לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' נ"ה טור-סיני למלאות לו שבעים שנה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית בסיוע מוסד ביאליק, תשי"ז 1957.
  • מנחם הרן וב"צ לוריא (עורכים), ספר טור סיני: מאמרים בחקר התנ"ך, מוגש לכבוד נ"ה טור סיני למלאת לו שבעים שנה, ירושלים: קריית ספר, תש"ך 1960.

לאחר מותו:

  • זאב בן-חיים, 'על פרופ' נ"ה טור-סיני ומפעליו בוועד הלשון ובאקדמיה ללשון העברית', זיכרונות האקדמיה ללשון העברית יד (תשכ"ז), 23–21.
  • זאב בן-חיים, 'נ"ה טור-סיני ז"ל', לשוננו לח (תשל"ד), 3–10.
  • עלי‫ איתן, 'פרופסור נפתלי הרץ טור סיני ז"ל', לשוננו לעם כה (תשל"ד), 35–40.
  • משה אונגרפלד, 'משנתו של הפרופ' נ. ה. טור סיני ז"ל', הדאר נג (תשל"ד), 52–53.
  • על פרופ' נ"ה טור-סיני: דברים שנאמרו לזכרו / על ידי ז' בן-חיים, מ' גושן-גוטשטיין, ג' שלום בעצרת זיכרון שהתקיימה מטעם האקדמיה הלאומית למדעים ... ביום כ"ג בכסלו תשל"ד 18 בדצמבר 1973,‫ ירושלים: המכון למדעי היהדות – האוניברסיטה העברית, תשל"ה 1975. ‬(חוברת)
  • יגאל ינאי (עורך), זיכרון לנ"ה טור-סיני, ירושלים: ר"ח הכהן, תשנ"א 1991. (לקט מאמרים לזכר טור-סיני וענייני לשון.)
  • Mayer Irwin Gruber, 'Tur-Sinai’s Job in the Jewish liturgy,' Review of Rabbinic Judaism 6,1 (2003), 87-100.

ביבליוגרפיה:

  • כתבי פרופ' נפתלי הרץ טורטשינר: רשימה ביבליוגרפית / ערוכה בידי ז' בן חיים וב' שוחטמן, בתוך ספר טורטשינר (תש"ז), עמ' 10–26.
  • כתבי פרופ' נ"ה טור-סיני (תשיז-תשיט), בתוך: ספר טור-סיני (תש"ך), עמ' א–ד.
  • כתבי פרופ’ נפתלי הרץ טור-סיני : רשימה ביבליוגרפית,‫ ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשכ"ה 1965.‬
  • כתבי פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני: רשימה ביבליוגרפית, בתוך: זיכרון לנ"ה טור-סיני (תשנ"א), עמ' 175–202.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו על כך בכתבה הבאה: נתן אפרתיטור סיני מוחה על העלבון שעלבה בו האקדמיה וגרשם שלום מנסה לפייסו, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2007
  2. ^ על פרומה טור-סיני - בספר זיכרון לנ"ה טור-סיני, ירושלים 1991, עמ' 168, 170