אוברון (ירח)

אוברון

גילוי
מגלה	ויליאם הרשל
תאריך גילוי	11 בינואר 1787
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול	583519 ק"מ
אקסצנטריות	0.0014
זמן הקפה	13.463234 ימים
נטיית מסלול	~0.7°
ירח של	אורנוס
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע	1522.8 ק"מ
שטח הפנים	7,285,000 קמ"ר
מסה	‎3.014×1021‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת	1.63 גרם/סמ"ק
כוח משיכה	0.346 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי	13.463234 ימים
אלבדו	0.24
לחץ אטמוספירי	0 kPa

אוברון (אנגלית: Oberon) הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס. הוא נתגלה ב-11 בינואר 1787 על ידי ויליאם הרשל.

השם "אוברון", ושמות ארבעת ירחי אורנוס האחרים שהיו ידועים בזמנו של הרשל, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, לפי בקשתו של ויליאם לאסל שגילה שנה קודם לכן את הירחים אריאל ואומבריאל. לאסל נהג להמשיך את שיטתו של הרשל מ-1847 במתן שמות שנתן לירחים שגילה, ולפיה ניתנו השמות לשבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים אז, וגם השם "היפריון" לירח השמיני של שבתאי, אותו גילה.

כל ירחי אורנוס קרויים על שם דמויות ספרותיות של ויליאם שייקספיר או אלכסנדר פופ. אוברון קרוי על שמו של מלך הפיות במחזה "חלום ליל קיץ".

מאפיינים

אוברון מורכב מכ-50% מים קפואים, 30% סלע צורני, וכ-20% תרכובות של פחמן עם מימן דוגמת מתאן ועם חנקן. פני השטח שלו עטויים קרח ונושאים צלקות ומכתשים רבים, אך ללא עדויות לפעילות פנימית ניכרת, פרט לחומר כהה המכסה את תחתיתם של מכתשים רבים.