אוברון (ירח)
 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | ירח |
| ירח של | אורנוס |
| תאריך גילוי | 11 בינואר 1787 |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| על שם |
Oberon  |
| מאפיינים מסלוליים | |
| ציר חצי-ראשי | 583519 ק"מ |
| אקסצנטריות | 0.0014 |
| זמן הקפה | 13.463234 ימים |
| נטיית מסלול | ~0.7° |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 761.4 קילומטר |
| ממדים | 1522.8 ק"מ |
| שטח פנים | 7,285,000 קמ"ר |
| מסה | 3.014×1021 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.63 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | 0.346 מטר/שנייה2 |
| זמן סיבוב עצמי | 13.463234 ימים |
| אלבדו | 0.24 |
| בהירות נראית |
14.1 |
| מאפייני אטמוספירה | |
| לחץ אטמוספירי | 0 פסקל |
  | |
.svg){kind=small}
אוברון (אנגלית: Oberon) הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס. הוא נתגלה ב-11 בינואר 1787 על ידי ויליאם הרשל.
השם "אוברון", ושמות ארבעת ירחי אורנוס האחרים שהיו ידועים בזמנו של הרשל, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, לפי בקשתו של ויליאם לאסל שגילה שנה קודם לכן את הירחים אריאל ואומבריאל. לאסל נהג להמשיך את שיטתו של הרשל מ-1847 במתן שמות שנתן לירחים שגילה, ולפיה ניתנו השמות לשבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים אז, וגם השם "היפריון" לירח השמיני של שבתאי, אותו גילה.
כל ירחי אורנוס קרויים על שם דמויות ספרותיות של ויליאם שייקספיר או אלכסנדר פופ. אוברון קרוי על שמו של מלך הפיות במחזה "חלום ליל קיץ".[1]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוברון מורכב מכ-50% מים קפואים, 30% סלע צורני, וכ-20% תרכובות של פחמן עם מימן דוגמת מתאן ועם חנקן. פני השטח שלו עטויים קרח ונושאים צלקות ומכתשים רבים, אך ללא עדויות לפעילות פנימית ניכרת, פרט לחומר כהה המכסה את תחתיתם של מכתשים רבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוברון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kuiper, G. P. (1949). "The Fifth Satellite of Uranus". Publications of the Astronomical Society of the Pacific. 61 (360): 129. Bibcode:1949PASP...61..129K. doi:10.1086/126146.
- ^ באנגלית Chasm, צורת נוף שניתן להקבילה גם ל"קניון" או ל"שקע" מוארך בקרקע.
- ^ מן הפולקלור הצרפתי, שמו של בית היער של מלך הפיות אוברון, ובמקרה זה מדובר במומיור הנזכר בחלום ליל קיץ מאת שייקספיר.
| 28 ירחי אורנוס (אנ') | ||
|---|---|---|
| הירחים הפנימיים | קורדילה • אופליה • ביאנקה (אנ') • קרסידה (אנ') • דסדנומה (אנ') • יוליה (אנ') • פורציה (אנ') • רוזלינד • קופידון (אנ') • בלינדה (אנ') • פרדיטה (אנ') • פאק • מאב (אנ') | 
|
| הירחים העיקריים | מירנדה • אריאל • אומבריאל • טיטניה • אוברון | |
| הירחים החיצוניים | מרגרט (אנ') • פרנסיסקו (אנ') • קאליבן (אנ') • סטפאנו (אנ') • S/2023 U 1 (אנ') • טרינקולו (אנ') • סיקורקס (אנ') • פרוספרו (אנ') • סטבוס (אנ') • פרדיננד (אנ') | |
| ראו גם | טבעות אורנוס | |
