אריאל (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריאל
Ariel (moon).jpg
גילוי
מגלה: ויליאם לאסל
תאריך גילוי: 1851
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 190,900 ק"מ
אקסצנטריות: 0.012
זמן הקפה: 2.52 ימים
נטיית מסלול: 0.26°
ירח של: אורנוס
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 1157.8 ק"מ
שטח הפנים: 4,200,000 קמ"ר
מסה: ‎1.35×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת: 1.67 גרם/סמ"ק
זמן סיבוב עצמי: 2.52 ימים
לחץ אטמוספירי: 0 kPa

אריאל הוא הירח הבהיר ביותר והרביעי בגודלו מבין 27 הירחים (הידועים למדע) של אורנוס. הוא נתגלה באוקטובר 1851 על ידי ויליאם לאסל יחד עם הירח אומבריאל. נכון לשנת 2012, רוב המידע עליו הגיע מהחללית וויאג'ר 2 שחלפה בסמוך אליו בשנת 1986 וצילמה כ-35% מפני השטח שלו.

השם "אריאל" מקורו בשמה של דמות הסילפה הראשית במחזה Rape of the Lock של אלכסנדר פופ.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התצפיות הראשונות על אריאל מטווח קרוב (יחסית) נערכו על ידי הוויאג'ר 2 במהלך מעברה ליד אורנוס בינואר 1986.

אריאל מורכב מכ 50% קרח מים, 30% סלע צורני והיתר מתאן במצב מוצק. נראה כי יש על פניו אזורים של קרח טרי, ופניו חלקים יחסית ממכתשים , מה שמוביל מדענים להשערה כי בעבר הייתה באריאל פעילות גאולוגית משמעותית שיצרה קווי שבר רבים בקליפתו ומהם זרמו מים נוזליים וקפאו על פניו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאל בוויקישיתוף