אוטרכט (כדורגל)

אוטרכט
מידע כללי
תאריך ייסוד	1 ביולי 1970
אצטדיון	אצטדיון חאלחנווארד, אוטרכט, הולנד ; (תכולה: 23,750)
נשיא	יאן ווילתם דון וואפ
מאמן	רון יאנס
ליגה	ליגת העל ההולנדית
	www.fcutrecht.nl
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

מועדון הכדורגל אוטרכט היא קבוצת כדורגל מקצוענית מהעיר אוטרכט, המשחקת בליגת העל ההולנדית.

לזכות המועדון זכייה אחת באליפות (1958), שלוש זכיות בגביע ההולנדי (1985, 2003, 2004) וכן זכייה אחת בגביע יוהאן קרויף (2004). אוטרכט היא אחת מארבע הקבוצות שמעולם לא ירדו לליגת המשנה בהולנד, יחד עם אייאקס, פ.ס.וו איינדהובן ופיינורד.

היסטוריה

הקבוצה נוסדה בשנת 1970 מאיחוד קבוצות DOS אוטרכט, אלינקוויק ופלוקס.

DOS אוטרכט, הקבוצה הבכירה מבין השלוש שהרכיבו את מועדון הכדורגל אוטרכט, הייתה אלופת הולנד בעונת 1957/1958 והיא השתתפה מספר פעמים במפעלים האירופיים, בעיקר בגביע אירופה, גביע ערי הירידים וגביע המחזיקות אך לרוב הפסידה בסיבוב הראשון או השני של מפעלים אלה.

בעשר השנים הראשונות לקיומה, אוטרכט צמחה בהתמדה. בתחילת שנות ה-80 הוחלט לבנות אצטדיון חדש, שנקרא אצטדיון חאלחנווארד.^[1]

הקבוצה המאוחדת שיחקה לראשונה במפעל אירופי בעונת 1980/1981, אז השתתפה בגביע אופ"א וגברה בסיבוב הראשון על קבוצת ארגש פיטשטי הרומנית אך הפסידה בסיבוב השני לאיינטרכט פרנקפורט הגרמנית. בעונה לאחר מכן חזרה הקבוצה לגביע אופ"א אך הפסידה בסיבוב הראשון להמבורג הגרמנית. באותה העונה הגיע גם לראשונה לגמר הגביע ההולנדי, בו נכנעה לא.ז. אלקמאר. בעונה לאחר מכן, עונת 1982/1983, הפסידה הקבוצה פעם נוספת בסיבוב הראשון, הפעם לפורטו הפורטוגלית.

בעונת 1984/1985 זכתה לראשונה בגביע ההולנדי לאחר שגברה 1-0 על הלמונד ספורט. בעונת 1985/1986 הקבוצה שיחקה בגביע המחזיקות אך הפסידה בסיבוב הראשון לקבוצת דינמו קייב מברית המועצות. בעונת 1987/1988 הקבוצה חזרה לגביע אופ"א, ועברה בסיבוב הראשון את קבוצת ל.א.ס.ק. לינץ מאוסטריה אך הפסידה בסיבוב השני לקבוצת הלאס ורונה האיטלקית. בעונת 1991/1992, 3 וחצי שנים מאוחר יותר, הקבוצה חזרה לגביע אופ"א וניצחה בסיבוב הראשון את שטורם גראץ מאוסטריה אך נכשלה בסיבוב השני מול קבוצת ריאל מדריד הספרדית.

לאחר מספר שנים חלשות יותר, סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה בעונת 1990/1991. לאחר מכן נקלעה הקבוצה למספר בעיות כלכליות מה שהוביל צכירת שחקנים מרובה.^[2] בין השנים 1993-2001 לא הצליחה הקבוצה לסיים מעל המקום ה-10 בליגה. בשנים 1994 ו-1996 סיימה במקום ה-15. רק בשנת 2001 הצליחה אוטרכט להגיע שוב למקום ה-5 ולהעפיל פעם נוספת לגביע אופ"א. היא ניצחה בסיבוב הראשון את קבוצת גראצר א.ק. האוסטרית בדרך להפסד לקבוצת פארמה האיטלקית בסיבוב השני והדחה מהמפעל. גם בעונה הבאה שיחקה הקבוצה בגביע אופ"א וניצחה את קבוצת מ.ש.ק. ז'ילינה בסיבוב הראשון אך הפסידה בסיבוב השני לאוסר הצרפתית. בעונה לאחר מכן, בגביע אופ"א, עברה הקבוצה בסיבוב הראשון את קבוצת יורגודן השוודית ועלתה לשלב הבתים בו שיחקה מול קבוצות דנייפר דנייפרופטרובסק האוקראינית, אוסטריה וינה האוסטרית, ריאל סרגוסה הספרדית וקלאב ברוז' הבלגית. הקבוצה סיימה במקום האחרון בבית עם מאזן של ארבעה הפסידה והודחה מהמפעל.

בשנת 2002 הפסידה הקבוצה בגמר הגביע לאייאקס, אך בשנים 2003 ו -2004 הקבוצה הצליחה לזכות בגביע. בשנת 2004 זכתה גם בגביע יוהאן קרויף לאחר ניצחון נוסף על אייאקס (2-4).

ב-29 בנובמבר 2005, המגן הצרפתי של הקבוצה דויד די תומאסו נפטר מדום לב בשנתו, בעקבות כך הפרישה הקבוצה את החולצה מספר 4.^[3]^[4]

בעונת 2007 שיחקה הקבוצה בגביע האינטרטוטו אך הפסידה בסיבוב השלישי והאחרון לקבוצת המארבי השוודית ולא העפילה לגביע אופ"א בעונת 2007/2008.

בעונת 2010/2011 שיחקה הקבוצה בשלב הבתים במפעל הליגה האירופית שם סיימה במקום האחרון לאחר שסיימה בתיקו 0-0 עם נאפולי תיקו 0-0 עם ליברפול תיקו 1-1 עם סטיאווה בוקרשט בסיבוב הראשון. בסיבוב השני של שלב הבתים הקבוצה הפסידה 1–3 לסטיאווה בוקרשט סיימה בתיקו 3-3 עם נאפולי ועשתה תיקו 0-0 מרשים עם ליברפול באצטדיון אנפילד וכך הודחה מהליגה האירופית בעונת 2010/2011.

בעונת 2012/2013 אוטרכט רשמה עונה מוצלחת. היא סיימה במקום החמישי בטבלת הליגה, זכתה בפלייאוף האירופי והשוותה את שיא הנקודות של המועדון משנת 1981 (63 נקודות).^[5] עם זאת, העונה שלאחר מכן, עונת 2013/2014 הקבוצה שיחקה בליגה האירופית אך הפסידה בסיבוב המוקדמות השני לקבוצת דיפרדנג' 03 מלוקסמבורג והודחה מהטורניר. בליגה סיימה הקבוצה במקום העשירי. גם העונה שלאחריה הייתה אכזבה והקבוצה סיימה במקום ה-11.

בקיץ 2015 מונה אריק טן האך למאמנה של הקבוצה עמה זכה להצלחה. בעונתו הראשונה במועדון הוביל טן האך את הקבוצה למקום החמישי בטבלה וגם הוביל אותה לגמר הגביע ההולנדי אך שם נכנעה הקבוצה 2-1 לפיינורד. בעונתו השנייה סיים את העונה במקום הרביעי בטבלה, המוביל לליגה האירופאית.

בין השנים 2021-2024 סיימה הקבוצה 3 פעמים ברציפות במקום ה-7 בליגה. בעונת 2024/2025 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה והעפילה למוקדמות הליגה האירופית.

סגל הקבוצה

נכון ל-9 בפברואר 2025 ^[6]

מס'		עמדה	שם
1	יוון	שוער	ואסיליוס בארקאס
2	בלגיה	הגנה	סיבה הורמאנס
3	הולנד	הגנה	מייק ואן דר הורן
5	איסלנד	הגנה	קולביין פינסון
6	דנמרק	קשר	אוסקר פראולו (בהשאלה מבורוסיה מנשנגלדבאך)
7	דנמרק	קשר	ויקטור ינסן
8	גרמניה	קשר	ג'אן בוזדואן
9	הולנד	חלוץ	דויד מין
11	הולנד	חלוץ	נואה אוהיו
14	עיראק	קשר	זידאן איקבאל
15	אנגליה	חלוץ	אדריאן בלייק
16	מרוקו	הגנה	סופיאן אל-כרוואני
18	הולנד	קשר	ינס טורנסטרה
19	בלגיה	חלוץ	אנתוני דסקוט (בהשאלה משרלרואה)

מס'		עמדה	שם
20	צרפת	חלוץ	יואן קטילנה (בהשאלה מלוריאן)
21	ארצות הברית	קשר	פקסטן ארונסון (בהשאלה מאיינטרכט פרנקפורט)
22	ספרד	חלוץ	מיגל רודריגס (בהשאלה מסלטה ויגו)
23	דנמרק	הגנה	ניקלאס וסטרלנד
24	הולנד	הגנה	ניק פירחייבר (קפטן)
25	הולנד	שוער	מיכאל ברוואר
26	הולנד	חלוץ	מילאנו יונאתנס
27	בלגיה	קשר	אלונזו אנגוונדה
32	הולנד	שוער	טום דה חראף
33	הולנד	שוער	קווין חאדאלה
40	בלגיה	הגנה	מתיסה דידן
44	הולנד	הגנה	ג'ושוע מוקה
91	חוף השנהב	חלוץ	סבסטיאן האלר (בהשאלה מבורוסיה דורטמונד)