אויגן משה ורבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אויגן משה ורבר
Eugen Moše Verber
אויגן משה ורבר
אויגן משה ורבר
לידה 25 בינואר 1923
סובוטיצה, ממלכת יוגוסלביהממלכת יוגוסלביה  ממלכת יוגוסלביה
פטירה 1 בינואר 1995 (בגיל 71)
בלגרד, יוגוסלביהיוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה
מדינה יוגוסלביה
פעילות בולטת סופר, מתרגם, שחקן ואיש ציבור בקהילה היהודית בבלגרד
שנות הפעילות 19451995

אויגן משה ורברסרבו-קרואטית: Eugen Moše Verber, בסרבית קירילית: Еуген Моше Вербер;‏ 25 בינואר 1923, סובוטיצה, ממלכת יוגוסלביה - 1 בינואר 1995, בלגרד, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה) היה איש ציבור יהודי, שחקן, במאי, מפיק, פובליציסט, סופר ומתרגם יוגוסלבי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אויגן משה ורבר נולד בסובוטיצה ב-1923 למשפחה יהודית אורתודוקסית. הוא רכש השכלה יסודית יהודית בעירו, ותיכונית בנובי סאד. בנובי סאד עסק בהוראת עברית. בינואר 1942 הצליח להימלט מהטבח בדרום באצ'קה, הגיע לבודפשט, ובהמשך נשלח לעבודות כפייה בחזית המזרחית. הוא הצליח להימלט מהמחנה בו הוחזק ולהצטרף לכוחות הצבא האדום, והגיע עמם בהמשך ליוגוסלביה. ב-1945 שוחרר מהצבא.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא החל לשחק בתיאטראות בוויבודינה ובמקביל כתב בשני עיתונים שהופיעו בקרואטית ובהונגרית. בהמשך, עבר לסרייבו ושיחק בתיאטרון הלאומי הבוסני, עבד בתחנת הרדיו המקומית כמפיק תוכניות, וככתב בעיתון מקומי. בסרייבו הקים להקת תיאטרון, וב-1949 הפיק פסטיבל תרבות ראשון מסוגו בעיר. ב-1951 עבר לשחק ולביים בתיאטרון בניש. ב-1963 עבר לבלגרד, ושם שיחק בתיאטרון הדרמה של בלגרד (אנ') עד 1975.

מ-1960 ועד 1990 שיחק בכ-60 סרטי קולנוע, טלוויזיה וסדרות טלוויזיה.

הקריירה הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורבר חקר את תרבותם ושפתם של יהודי יוגוסלביה, והחל מראשית שנות ה-60 פרסם מאמרים בתחום היהדות וכן תרגם לסרבו-קרואטית מאמרים וספרים בהונגרית, ארמית, עברית ויידיש. ב-1977 הצטרף לברית עברית עולמית, השתתף והרצה באופן תדיר בכנסי הברית. ב-1979 פורסם הספר בעריכתו: "השפה, הכתב והספר של יהודי יוגוסלביה".[1] הוא תרגם לסרבו-קרואטית מיצירותיו של יצחק בשביס-זינגר. ורבר השתתף והרצה בקונגרס העולמי למדעי היהדות. ב-1988 פרסם מהדורה של הגדת סרייבו ובה ביאורים, פירושים ורקע כללי, אשר נודעה כ"הגדת סרייבו – מהדורת ורבר".[2] היה נשיא איגוד מתרגמי הספרות הסרבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמנות יהודית, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, עמוד 340.
  2. ^ שלום צבר, תורה ומגיה, עמוד 152, באתר יד יצחק בן-צבי.