אולם ספורט נופי ים
 | |
| אולם ספורט נופי ים | |
| כתובת | רחוב יצחק בשביס זינגר 5 |
|---|---|
| מיקום |
 שכונת נופי ים, תל אביב-יפו, ישראל |
| קואורדינטות | 32°06′49″N 34°47′09″E / 32.113746323796°N 34.785742413764°E |
| תקופת הפעילות | ספטמבר 2018 – הווה (כ־5 שנים ו־32 שבועות) |
| בעלים | עיריית תל אביב |
| משטח | פרקט |
| אדריכל | מוטי בודק ודנה אוברזון |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אולם ספורט נופי ים  | |
  | |
אולם ספורט נופי ים נמצא בשכונת נופי ים ברובע 1 בצפון-מערב העיר תל אביב-יפו וממוקם על שפת כיכר הצופה מערבה אל הים. צורתו הגלילית של המבנה שקיבלה את השראתה ממבני האנגרים למטוסים, יחד עם הצבתו לכיוון צפון-מערב, מייצרת ציר מבט החודר דרך הבניין אל האופק הרחוק ומשקיף אל הים, מאפשרת מעברים היורדים מגבעות הכורכר אל חוף הים ומדגישה את מיקומו הייחודי בסמוך למבני החינוך הקיימים במקום ולשדה התעופה שדה דב שנמצא מולו בזמן הקמתו עד אשר נסגר והפסיק את טיסותיו ביולי 2019. המבנה נגיש ופונקציונלי ומשמש גם לאירועי תרבות המתרחשים בחלליו הפנימיים ובכיכרות החיצוניות שהוא מייצר והוא מהווה המשך טבעי של הכיכר ושל המרחב הציבורי כולו. שטחו מסתכם בכ-2,000 מ"ר בשתי קומות. בקומה העליונה נמצאת הכניסה המרכזית וכן יציעי הקהל, ואילו בקומה התחתונה ממוקמת זירת המשחק וכן מכון כושר, חדרי סטודיו, מלתחות, שירותים וחדרי מכונות ומסדרון תת-קרקעי המקשר את האולם עם בית הספר הסמוך. עלותו של המבנה שהוקם על ידי חברת "עזרה וביצרון" הסתכמה בכ-17 מיליון ש"ח והמימון להקמתו הגיע ממפעל הפיס וממשרד הספורט. האולם תוכנן על ידי האדריכלים מוטי בודק ודנה אוברזון והקמתו הסתיימה בספטמבר 2018. המבנה מהווה ציון דרך ומוכר בזכות צורתו הייחודית ושיטת הבניה המקורית.
אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיצוב המבנה והקונסטרוקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעטפת האולם הגלילית מורכבת מקשתות של קורות פלדה בחתך משתנה, התומכות מעטפת תרמו-אקוסטית שמורכבת ממילואה של תבניות פח, שכבות איטום ובידוד אקוסטי ותרמי. החיפוי החיצוני בוצע מגלילי אלומיניום בצבע כחול עמוק. קורות הפלדה הקשתיות שגובהן המקסימלי הוא 50 ס"מ בלבד, מעבירות את העומסים והכוחות לבסיס המבנה ומקטינות באופן משמעותי את הגובה הסטטי הנדרש ואת עובייה של מעטפת המבנה שעקב שכבת האוויר הכלואה בתוכה מספקת בידוד תרמי מעולה. עקב כך משוחרר החלל הפנימי מהאגדים המגושמים הנדרשים בדרך כלל למפתחים כאלה ויחד עם הטמעתם של גופי התאורה ויחידות מיזוג האוויר בתוך מרווחי המעטפת, מתקבל באולם המרכזי חלל פתוח ואוורירי, המהווה המשך ישיר לחללי החוץ הגובלים בו.
פיתוח בר-קיימא וחסכון באנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזוג האולם נעשה באמצעות 22 מפזרי אוויר, המגיעים רק עד לגובה המינימלי הנדרש, בו נמצאים הצופים ביציע העליון ובכך צומצמה באופן משמעותי צריכת האנרגיה הנדרשת לקירור המבנה. האוויר החם עולה באופן טבעי לחלקו העליון של החלל ונפלט דרך עשרות הפתחים העגולים המשמשים גם להכנסת תאורה טבעית ולשחרור עשן בעת הצורך. שיטת הבנייה המתועשת שחסכה את הצורך בהקמה ופירוק של תבניות ופיגומים, הביאה בעקבות זאת לחסכון רב בעלויות העבודה ובתפעול האתר, ולצמצום משמעותי ברמות הרעש וזיהום האוויר הנגרמים בתהליכי הבנייה הקונבנציונלית.
