אוסוואלד שפנגלר

אוסוואלד שפנגלר
Oswald Arnold Gottfried Spengler

לידה	29 במאי 1880 בלאנקנבורג, דוכסות בראונשווייג, הקיסרות הגרמנית
פטירה	8 במאי 1936 (בגיל 55) מינכן, גרמניה הנאצית
מקום קבורה	בית הקברות הצפוני של מינכן
מדינה	גרמניה
זרם ספרותי	Conservative Revolution
יצירות בולטות	שקיעת המערב
שפות היצירה	גרמנית
הושפע מ	גתה, הגל, שופנהאואר, ניטשה, הרקליטוס, וינקלמן
השפיע על	ארנולד טוינבי, הנרי מילר, סקוט פיצג'רלד, פריץ לאנג, אלן גינסברג, ויליאם ס. בורוז, ג'ק קרואק, ג'ורג' קנאן, הנרי קיסינג'ר, לודוויג ויטגנשטיין
השכלה	אוניברסיטת האלה-ויטנברג אוניברסיטת הומבולדט של ברלין אוניברסיטת מינכן
בן או בת זוג	אין ערך
חתימה

אוסוואלד ארנולד גוטפריד שפנגלר (בגרמנית: Oswald Arnold Gottfried Spengler; ‏29 במאי 1880 – 8 במאי 1936) היה היסטוריון ופילוסוף גרמני אשר גילה עניין וידע גם בתחומי המדע והאומנות. שפנגלר ידוע בעיקר כמחבר הספר "שקיעת המערב" – חיבור היסטורי פילוסופי רחב יריעה המתאר את עלייתן ושקיעתן של תרבויות כתהליך מעגלי.

חייו

שפנגלר נולד למשפחה בורגנית בעיר בלנקנבורג שבמרכז גרמניה, הבכור והבן היחיד מארבעה ילדים. אביו, שהיה בן לשושלת ארוכה של עובדי מכרות, הועסק בתחילה כטכנאי מכרות ולאחר מכן עבד כפקיד דואר. כבר מילדות סבל מבריאות לקויה וכל חייו סבל ממיגרנות תכופות. בילדותו קיבל חינוך שמרני והרבה בקריאה ולימוד עצמי. בגיל 10 עברה משפחתו לעיר האלה, ושפנגלר המשיך בלימודיו בגימנסיה המקומית, בעיקר לימודים קלאסיים, יוונית, לטינית, מדעים ואומנות. במהלך לימודיו גילה משיכה לאומנות ואף ניסה כוחו בכמה יצירות אמנותיות. בתקופה זו נחשף לראשונה להגותם ולהשפעתם של ניטשה וגתה, שני הוגים אשר לאורם יעצב את הגותו הבוגרת.

לאחר מות אביו ב-1901, נכנס שפנגלר בן ה-21 לאוניברסיטת מינכן. לפי הנהוג באותו זמן הוא עבר לאחר שנה לאוניברסיטה אחרת: תחילה לברלין ולאחר מכן להאלה. מסלול לימודיו באוניברסיטה התרכז בעיקר בתרבויות הקלאסיות, במתמטיקה ובמדעי הטבע. בשנת 1904 קיבל תואר דוקטור על עבודה העוסקת בפילוסוף הקדם-סוקרטי הרקליטוס. מעט אחר כך כתב תזה שנייה בשביל להתקבל כמורה תיכון: התפתחות איבר הראייה בחיות עילאיות. המאמר אושר ושפנגלר הוסמך כמורה.

משרתו הראשונה הייתה בזארבריקן, לאחר מכן עבר לדיסלדורף ולבסוף להמבורג. מ-1908 עד 1911 לימד בהמבורג מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה וספרות גרמנית. ב-1911 נפטרה אימו והותירה לו ירושה מכובדת, אשר אפשרה לו מידה מסוימת של עצמאות כלכלית; הוא עזב אפוא את משרת ההוראה בשביל לחיות כמלומד עצמאי.

הוא התיישב במינכן, ושם החל לכתוב ספר על סוגיות פוליטיות בנות זמנו. הספר יועד להיקרא "שמרנות וליברליזם": נסקרו בו מגמות באירופה כגון מרוץ החימוש, שרשרת משברים בינלאומיים, קיטוב גובר בין האומות – והוסבר בו לאן הן יובילו. בסוף 1911 הגיע שפנגלר למסקנה כי את המגמות באירופה אפשר להסביר רק באופן "עולמי" וללא תלות בתרבות. להערכתו, אירופה צועדת לעבר התאבדות, וזאת כשלב ראשון בהסתלקותה מעל במת ההיסטוריה. מלחמת העולם הראשונה אוששה להערכתו את התזה, ועבודתו התרחבה הרבה מעבר לתוכנית המקורית.

שפנגלר השקיע את רוב כספו מעבר לים, אלא שהמלחמה הפכה את הכסף לבלתי נגיש, וכך הוא הגיע למצב של עוני. למרות זאת הוא המשיך לכתוב ולעיתים קרובות גם לאור נר. ב-1917 הספר היה מוכן להדפסה, אך הוא נתקל בקשיים גדולים במציאת מו"ל הן בשל אופיו ונושאו של החיבור הן בשל האנרכייה ששררה בגרמניה באותה העת. אף על פי כן בקיץ 1918, במקביל לכניעה הגרמנית, הופיע הכרך הראשון בספרו המפורסם "שקיעת המערב".

את שנותיו האחרונות בילה שפנגלר בביתו לצד אוסף ספרים ענק ואוסף כלי נשק מזרחיים שטיפח. שפנגלר נפטר בשנת 1936. זמן קצר לפני מותו חזה כי הרייך השלישי לא יאריך ימים יותר מ-10 שנים נוספות כפי שאכן קרה במציאות.

משנתו

ספרו "שקיעת המערב", שפורסם ב-1917, זכה להצלחה גדולה בעיקר בעקבות תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה והתנאים הקשים שהוטלו על גרמניה בחוזה ורסאי. המשבר הכלכלי הכבד שפקד את גרמניה בשנים הבאות חיזק עוד יותר את רעיונותיו של שפנגלר אשר חזה תהליך נסיגה של גרמניה ושל התרבות המערבית כולה כחלק מתהליך היסטורי כולל.

שפנגלר ניבא בספרו את שקיעת תרבות המערב כתוצאה מהריכוז העירוני: בערי ענק מתגורר פרולטריון חסר שורשים, תחת שלטון משטרים רודניים השואפים להתפשטות. כמו כן הוא הדגיש בספרו כי שוררת איבה הדדית עמוקה בין גרמנים ליהודים, וכי יש "סכסוך בלתי נמנע" בין התרבות הצעירה, המושרשת באדמה, ובין תרבותם המזדקנת והמרקיבה של "קוסמופוליטיים חסרי מולדת".

שפנגלר הציג גרסאות לאומניות של סוציאליזם וטען כי הן מהוות חלק מן התהליך הטבעי. שפנגלר, שתמך בהגמוניה גרמנית באירופה, התחבב על הנאצים בראשית דרכם, והם ראו בו את אחד מהוגי הדעות שעליהם ביססו את תאוריות העליונות הגזעית שלהם. גם התנגדותו של שפנגלר לליברליזם התחבבה על האידאולוגים הנאצים והם התעלמו מהביקורת שהשמיע נגד הרעיון של העליונות הגזעית על בסיס ביולוגי והאנטישמיות הגלויה שעמדו ביסוד הרעיון הנאצי.

בתחילת שנות ה-30 סר חינו שכן בכתביו צפה עתיד פסימי לגרמניה ולאירופה כולה, ודחה את רעיון העליונות הגזעית הנאצית. שפנגלר הרבה למתוח ביקורת על היטלר בוויכוחים עם אלפרד רוזנברג, האידאולוג הנאצי המרכזי, ובהוראתו של גבלס נידון לבידוד ציבורי ולהשתקה פומבית בידי המשטר, אם כי נשאר חבר באקדמיה הגרמנית.

רבים ביקרו את התאוריות שהציג, ורבים אחרים תמכו בהן. השינויים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים הגדולים אשר התרחשו במחצית הראשונה של המאה ה-20, תאמו במידה רבה את התחזיות והתאוריות שהציג בכתביו.

השפעתו

רעיונותיו של שפנגלר היו בעלי השפעה של ממש על מלומדים אחרים. אחד מהם הוא ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי, אשר בספרו "מחקר ההיסטוריה" מעלה רעיונות דומים. גם העתידן האמריקני הרמן קאהן ממכון ראנד עשה שימוש במונחים הייחודיים שטבע שפנגלר בספרו "שנת 2000". גם בספרו של סמואל הנטינגטון, התנגשות הציוויליזציות, אפשר למצוא את ההשפעה של שפנגלר וכתביו והרעיונות העיקריים שהועלו בהם.

אנשי זרם "דור הביט" באומנות כגון אלן גינסברג, ויליאם ס' בורוז וג'ק קרואק אימצו בעיקר את הרעיון של המעגל הטבעי של התרבות, וראו בעצמם את תחילתה של עליית תרבות חדשה אשר תחליף עם הזמן את זו הקיימת כיום. בין האומנים והסופרים הרבים שהושפעו משפנגלר היו הסופרים הנרי מילר, סקוט פיצג'רלד והקולנוען פריץ לאנג.

גם בתחום הפוליטי והמדיני ניכרת השפעת רעיונותיו של שפנגלר. נוסף על הנאצים שבחרו לעשות שימוש מעוות ברעיונות כפי שהתאימו לצרכיהם, הרי שגם אחרים התבססו עליהם ובהם ג'ורג' קנאן, הנרי קיסינג'ר והמהפכן מלקולם איקס.

כיום מוכר שפנגלר גם כשם העט שבו משתמש ההוגה השמרני והכלכלן דייוויד פ. גולדמן כמחווה לפילוסוף הגרמני.

מתרגומיו לעברית

• אשר ברש, (תרגם מגרמנית), הערכה חדשה להיסטוריה, הוצאת הדים, תל אביב, תרפ"ז, 1927.

לקריאה נוספת

Engels, David (2019). "Oswald Spengler and the Decline of the West". In Sedgwick, Mark (ed.). Key Thinkers of the Radical Right: Behind the New Threat to Liberal * Democracy. Oxford University Press. pp. 3–21. ISBN 978-0-19-087760-6

• Hughes, H. Stuart (1991). Oswald Spengler. Transaction Publishers. ISBN 978-1-4128-3034-8.
• Farrenkopf, John (2001). Prophet of Decline: Spengler on World History and Politics. Louisiana State University Press. ISBN 978-0-8071-2727-8.
• Naeher, Jürgen (1984). Oswald Spengler: mit Selbstzeugnissen und Bilddokumenten Rowohlt ISBN 978-3-499-50330-6.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסוואלד שפנגלר בוויקישיתוף

• כתבי אוסוואלד שפנגלר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)

• אוסוואלד שפנגלר, ברשת החברתית Goodreads
• אוסוואלד שפנגלר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אוסולד שפנגלר, דף שער בספרייה הלאומית