אורית אדטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית אדאטו
אורית אדאטו ביוני 2014
אורית אדאטו ביוני 2014
לידה 1955 (בת 66 בערך)
קריית טבעון ישראלישראל  ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צה"ל
Israel prison service Icon 2018.svg שירות בתי הסוהר
תקופת הפעילות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg 19732000
Israel prison service Icon 2018.svg 20002003
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
רב גונדר  רב גונדר (שב"ס)
תפקידים בשירות
תפקידים אזרחיים
נציבת בתי הסוהר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורית אדאטו (נולדה ב-1955) היא אשת צבא ומנהלת ישראלית. שימשה קצינת ח"ן ראשית ולאחר מכן, נציבת בתי הסוהר – האישה הראשונה בתפקיד זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית אדטו נולדה בקריית טבעון ב-1955 בשם אורית אליעז. התגייסה לצה"ל ב-1973. שירתה בבה"ד 12 כמפקדת כיתה, ולאחר שסיימה קורס קצינות שירתה כמפקדת מחלקה. שלוש שנים לאחר שהשתחררה מצה"ל שבה לשרת בו, בחיל הנשים. ב-1982 מונתה לקצינת ח"ן אוגדתית של עוצבת געש בפיקודו של אביגדור קהלני, ובהמשך שימשה כמפקדת יחידת המורות בפיקוד צפון, ראש מדור תורה והדרכה במפקדת קצינת ח"ן ומפקדת ענף ח"ן במחנה 80. ב-1990 מונתה לקצינת ח"ן של פיקוד הנח"ל. בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר שהחל באותה העת, הוטל על הנח"ל לסייע בקליטת העולים, ואדטו מונתה לעסוק בנושא. עם סיום תפקידה למדה שנה במכללה לביטחון לאומי, וב-1995 מונתה למפקדת בה"ד 12.

ב-1997 התמנתה לקצינת ח"ן ראשית והועלתה לדרגת תת-אלוף. במהלך כהונתה המשיכה במדיניות שהובילה קודמתה, ישראלה אורון לפיה עניינים שבשגרה ובטיפול בפרט יעברו מקצינות הח"ן למפקדיהן של החיילות, מתוך התפיסה שבמקרים שבהם אין שוני רלוונטי בין חיילים לחיילות, לא צריך להיות הבדל בטיפול בהם. כך, למשל, הועבר השיפוט המשמעתי של החיילות מקצינות הח"ן למפקדים. כמו כן, הועברה יחידת המורות לחיל החינוך.

לאחר שחרורה מצה"ל בשנת 2000 מינה אותה השר לביטחון הפנים לנציבת בתי הסוהר, והיא הייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה. על המינוי נמתחה ביקורת בשירות בתי הסוהר, בשל היעדר ניסיונה בתחומים בהם עוסק השירות, וכן משום שנתפרש כהבעת אי אמון בפיקוד הבכיר של השירות[1]. הישגה הגדול בתקופת כהונתה בשירות בתי הסוהר הוא פתיחתו של בית סוהר אופק, מתקן כליאה המיועד לבני נוער. עד אז נכלאו בני נוער באגף נפרד בכלא השרון. בזמן שירותה כנציב התמודדה עם העלייה הדרסטית במספר האסירים הביטחוניים עקב האינתיפאדה השנייה, ועם אסירים ידועים כגון השר לשעבר אריה דרעי ואחרים. עם זאת, לא חל שיפור בתנאי הכליאה ובצפיפות בבתי הסוהר במהלך כהונתה.

בשנת 2003 סיימה את תפקידה כנציב בתי הסוהר. מאז, שימשה יועצת לחברות שפעלו להפעלת בית סוהר פרטי.

בשנים 2001 עד 2010 כיהנה כסגנית-נשיא התאחדות בתי הסוהר הבינלאומית (ICPA).

אדאטו חברה במועצה לשלום ולביטחון, יושבת ראש עמותת "גשר"[2], בליגה לידידות אמריקה-ישראל ובהנהלת אלו"ט. בנוסף, מכהנת כנשיאת סניף "פורום הנשים הבינלאומי בישראל" (IWF).

לאדאטו תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. היא גרושה ואם לשלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקימילון ציטוטים בנושא אורית אדטו בוויקיציטוט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]