אליס שלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליס שלוי (משמאל), 24 בספטמבר 2013

פרופסור אליס הילדגרד שָלְוִי (נולדה ב-16 באוקטובר 1926) היא אשת חינוך ישראלית, פעילה חברתית ומחלוצות הפמיניזם בישראל. כלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (2007).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1926 באסן שבגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 היגרה המשפחה לבריטניה. שלוי רכשה תואר ראשון ותואר שני בספרות אנגלית מאוניברסיטת קיימברידג'. כמו כן, למדה עבודה סוציאלית בבית הספר היוקרתי LSE בלונדון. בסוף שנת 1949 עלתה לישראל והשתקעה בירושלים.

בשנות החמישים החלה לשמש כמורה ללשון אנגלית באוניברסיטה העברית, ובסופו של דבר נשארה בתפקיד במשך ארבעים שנה. היא קיבלה תואר דוקטור בספרות אנגלית בשנת 1966[1], והייתה מרצה וחוקרת בכירה. בשנת 1969 נתבקשה להקים את המחלקה לאנגלית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, ועמדה בראשה במשך ארבע שנים.

בשנת 1975 התנדבה שלוי לנהל את בית הספר התיכוני-דתי לבנות "פלך" שבשכונת בקעה בירושלים, שהיה בסכנת סגירה. היא תכננה לעשות זאת באופן זמני עד שיימצא מנהל קבוע, ובסופו של דבר נשארה בו חמש עשרה שנים. בבית הספר הנהיגה שלוי חינוך פתוח, המעמיד את התלמידות במרכז. היא הפעילה אותו ברוח הפמיניזם הדתי והוא גם אחד מראשוני בתי-הספר שדגלו בחינוך דמוקרטי. היא הייתה מחלוצות החינוך הדמוקרטי, ויזמה תוכניות לימוד ושיטות הוראה שהתקבלו עם השנים בבתי ספר רבים בארץ. בין השאר הונהגה ב"פלך" התוכנית הראשונה בלימודי איכות הסביבה, והוא היה מן המוסדות הראשונים לבנות שהנהיג לימודי גמרא. ב-1991 הוענק לבית הספר פרס החינוך.

בשנת 1984 ייסדה את שדולת הנשים בישראל, שבראשותה פעלה להפיכת נושא מעמד האישה לחשוב ולמרכזי בדיון הציבורי בישראל. בנוסף לקידום זכויות הנשים, פעלה פרופסור שלוי לאורך שנים לקידום מטרות ציבוריות נוספות. היא הייתה מראשי הפעילות להפרדת הדת מהמדינה ולקידום פלורליזם יהודי בישראל, פעילה בולטת בתחום זכויות האדם (בין היתר כיהנה כחברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח ומכהנת כיום במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל), ועסקה רבות בתחום החינוך ובתחום הרווחה. לצד כל אלה, היא פעילה ברציפות מאז שנות ה-80 לקידום הדו-שיח והשלום בין יהודים וערבים.

בשנת 1989 קיבלה שלוי את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג על תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל. בשנת 1997 קיבלה את אות יקירת העיר ירושלים[2], בשנת 2007 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בקטגוריה של תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, וב-2009 זכתה בפרס ע"ש פרופסור ישעיהו ליבוביץ.[3]

בשנת 2006 הוציאה לאור במסגרת "שלוי הוצאה לאור" גרסת תקליטור של אנציקלופדיה לנשים יהודיות בעריכתן של פרופ' פאולה היימן מאוניברסיטת ייל ופרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

שלוי הוצבה במקום ה-108 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת התשע עשרה ב-2013 ובבחירות לכנסת העשרים הוצבה במקום ה-112.

הייתה נשואה למשה שלוי (שלקוביץ) ואם לשישה. מתגוררת בשכונת בית הכרם בירושלים. ילדיה ממשיכים במסורת המשפחתית של פעילות חברתית-חינוכית. בנה הבכור יואל ואשתו היו בין מקימי בתי הספר "דרור" ו"רעות" בירושלים הפועלים ברוח בית הספר "פלך". בנה מיכה ניהל בשנות השמונים את בית הספר התיכון הניסויי בירושלים והיה ממייסדי עמותת "אתגרים" לספורט אתגרי לנכים ולילדים פגועים. מאז 2013 משמשת כנשיאת קהילת ציון בירושלים, קהילה שוויונית מסורתית, בהנהגת הרבה תמר אלעד-אפלבום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]