גרו גרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרו גרא בשנות ה-40

גרו (גרונימוס) גרא (קרישבסקי) (5 בספטמבר 18937 במאי 1955, ט"ו באייר תשט"ו) היה בכיר במשטרת וממשלת המנדט ונציב בתי הסוהר הראשון בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרא נולד בארץ ישראל בשם גרונימוס קרישבסקי, בנם של ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי ובתיה הירשפלד. שמו ניתן לו על שם סבתו גרונה הירשפלד, שבשנת 1887 עלתה לארץ ישראל עם בעלה שמואל וחלק מילדיהם, ובהם אמו של גרא, בתיה. בילדותו עברה משפחתו לגרמניה, ובשנת 1903 עברו למצרים, בה שימש דודו רופא בתי הסוהר. בקהיר למד בבתי הספר כל ישראל חברים ו"האחים הצרפתיים". כשנה חזר לגרמניה (1907–1908) ולאחר מכן חזר למצרים ועבד כפקיד. בשנת 1911 עבר לסוריה והתקבל לעבודה בחלב כעוזר טכני בחברה האחראית על סלילת מסילות רכבת.

פרוץ מלחמת העולם הראשונה הביא למעברו לקושטא והצטרפותו לצבא העות'מאני בדרגת קצין זוטר (לוטננט). אביו שירת גם הוא בצבא העות'מאני כרופא צבאי. במסגרת שירותו הגיע לארץ ישראל, נישא ב-1916 לבת רחובות ועמה נדד במסגרת שירותו והיה תקופות בעבר הירדן ובסוריה. בשנת 1918 נותר בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי והופקד מטעם הבריטים על ארגון תחנת המשטרה בטבריה, לצד מוכתר כנרת בכור שלום שטרית. לאחר מכן הופקד על ארגון המשטרה בצפת ונשלח לקורס קצינים באסמאעיליה, אותו סיים בהצטיינות. בשובו שירת לאורך שנה כמפקד המשטרה בטבריה, צפת, נצרת ובית שאן. בשנת 1924 מונה לקצין הקישור ליד ועדת סייקס-פיקו. גרא היה לקצין היהודי הראשון במשטרת המנדט לשאת בדרגת קפטן. בשנת 1925 מונה לסגן מושל מחוז ירושלים, תחילה תחת רונלד סטורס ולאחר מכן תחת אדוארד קית-רוץ'. בשנת 1927 התפטר מתפקידו בשל עוינות הסובבים אותו.

בין השנים 19271929 פעל בשליחות קרן היסוד בסין, יפן ומנצ'וריה. בשובו שימש מנהל "תעשיות כימיות אימפריאליות" בסוריה, עד 1935, ולאחר מכן התיישב עם אשתו יהודית ושלושת בניהם בחיפה. תקופה קצרה עבד עם יהודית בביטוח, וב-1938 החל לעבוד כמלווה משלחת בריטית שהגיעה לאזור לשם הסרטת סרטי תעודה. יחד עמם נסע גם להודו ובשנת 1940 חזר לארץ והיה סגן מנהל בית החרושת למלט "פורטלנד". בשנת 1944 קיצר את שמו הפרטי ועברת את שם משפחתו.

עם קום המדינה גויס לשורות משטרת ישראל ומונה למפקדו הראשון של בית הספר לקצינים[1]. לאחר מכן היה נציב בתי הסוהר הראשון[2] (19491951). בשנות חייו האחרונות ייעץ לשירות בתי הסוהר[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרא הוא אחיה של יהודית ויצמן, אמו של עזר ויצמן. בן דודו הוא הכנר והמוזיקאי יריב אזרחי (קרישבסקי).

אשתו של גרא, יהודית, היא בתו של יצחק זאב אלטשולר, איש העלייה הראשונה וממייסדי רחובות. אחותה של יהודית, רוחמה, הייתה אשתו של יוסף ויץ. אחיה של יהודית, נקדימון אלטשולר, היה ידיד נעורים קרוב של רחל המשוררת והוא שהה לצדה ברגעיה האחרונים (בנו הוא גדעון אלטשולר).

לגרא נולדו שלושה בנים: גרשון גרא, אמן, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל; צבי (ציצי) גרא, מעצב תפאורות; ויגאל גרא, מהנדס בניין וצייר.

בעשור האחרון לחייו הייתה חברתו לחיים עליזה כץ.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]