אורלי בן-ארי
 | |
| בן־ארי בהרצאה באוניברסיטת תל אביב, ספטמבר 2022 | |
| לידה | 1965 (בת 59 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תפקידים בולטים | משנה לפרקליטת מחוז מרכז–פלילי |
אורלי בן ארי-גינזברג (נולדה בשנת 1965) היא משפטנית ישראלית, משנה לפרקליטת מחוז מרכז (פלילי) שהייתה מועמדת שר המשפטים לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את שירותה הצבאי עשתה בן ארי ביחידה 8200 של חיל המודיעין. היא בוגרת תואר ראשון ושני בהצטיינות במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בר-אילן (בהתאמה). כעובדת בכירה בשירות המדינה למדה במכללה לביטחון לאומי,[1] ובמסגרת זו קיבלה תואר שני נוסף במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.
בשנת 1988 החלה להתמחות במחוז מרכז של פרקליטות המדינה, בתחומים אזרחי ופלילי. לאחר מכן התמחתה כשנתיים אצל השופטת בדימוס הדסה בן-עתו בבית משפט המחוזי בתל אביב. בשנת 1991 הוסמכה כעורכת דין ועבדה כשנה במשרד עורכי הדין חנה ברוכי שעסק בעבירות צווארון לבן.
ב-1992 החלה לעבוד בשירות המדינה. בין התפקידים שביצעה: ראש הפורום הביטחוני של פרקליטות המדינה, ראש החוליה לאכיפה כלכלית משולבת, ממונה על תחום עבירות המתה במרחב שפלה, אחראית על תחום ועדות השחרורים ועתירות אסירים וחברה בפורום האזרחי-פלילי.[דרוש מקור]
ב-2012 מונתה למשנה לפרקליטת מחוז מרכז. מאותה שנה שימשה כנציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז תל אביב. מאז 2014 הייתה נציגת פרקליטות המדינה בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. שלוש פעמים הגישה מועמדות לתפקיד פרקליטת מחוז, אך לא נבחרה.
בין התיקים שבהם טיפלה: תיק טלי פחימה,[2] פרשת בן זיגייר,[3] רצח אסף שטיירמן[4] ותיק סמואל שיינביין,[5] הובילה את עמדת המדינה נגד שחרור המוקדם של נחום מנבר, ושימשה תובעת בתיקי פלילים נוספים.[6][7][8][9][10] כיהנה בלשכת עורכי הדין כראש בית הדין המשמעתי הארצי וכראש בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב והמרכז.[5]
פרשת מינויה לממלא מקום פרקליט המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דצמבר 2019, לקראת סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן, ביקש שר המשפטים אמיר אוחנה למנות ממלא מקום לתפקיד ובחן חמישה מועמדים. במקביל לכך הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי לדעתו שלמה למברגר הוא המועמד הראוי לתפקיד, זאת בשים לב לניסיונו העשיר ויכולותיו הגבוהות.[11][12] ב-17 בדצמבר הודיע אוחנה כי ימנה את אורלי בן-ארי לממלאת מקום פרקליט המדינה.[13]
מנדלבליט הגיב להודעת המינוי וקבע כי קיימת מניעה משפטית למנות את בן ארי לתפקיד וכי המינוי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות.[14] נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, אף הזהיר מפני פגיעה בתפקוד הפרקליטות, עקב מינויה של מי שאינה בכירה מספיק לטעמו בהיררכיה הארגונית.[15]
ב-19 בדצמבר, דקות ספורות לפני תחילת טקס החלפת פרקליט המדינה[16] בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד המינוי, הוציא השופט מני מזוז צו ארעי המעכב את המינוי.[17] יום לאחר מכן הודיעה בן ארי כי עקב האווירה שנוצרה סביב מינויה היא חוזרת בה מהסכמתה למינוי.[18][19] בהמשך שימש עורך הדין דן אלדד בתפקיד לתקופה של שלושה חודשים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן-ארי מתגוררת בתל אביב. היא נשואה בשנית ואם לשלושה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלעד מורג וטובה צימוקי, ביטחוניסטית ופעילה בלשכת עורכי הדין: ממלאת המקום של ניצן, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
- אילן וענונו, "פרקליטה מבריקה, חושבת מחוץ לקופסה ובעלת ניסיון בתיקים ביטחוניים רגישים", באתר Obiter ,18/12/19
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת בוגרי מחזור מ"ה 2017/18, באתר המכללה לביטחון לאומי.
- ^ ענת שיחור-אהרונסון, כתב אישום נגד טלי פחימה, באתר NRG, 26/12/2004
- ^ משוואה עם אזרח נעלם, באתר ישראל היום, 14.02.2013
- ^ צבי הראל, השופטים בתיק רצח שטיירמן סיירו בזירת הרצח, באתר הארץ, 5 ביולי 2001
- ^ 1 2 גלעד מורג וטובה צימוקי, ביטחוניסטית ופעילה בלשכת עורכי הדין: ממלאת המקום של ניצן, באתר ynet, 18 בדצמבר 2019
- ^ צבי הראל, זכריה עמרם הורשע ברצח אשתו ובתו בראש העין, באתר הארץ, 16 בינואר 2003
- ^ ורד לוביץ', אישום: הרופא רצח את בנו החורג והלך להתקלח, באתר ynet, 5 בדצמבר 2006
- ^ גלעד גרוסמן, אישום: ירה 13 כדורים ורצח את הנער מרמלה, באתר וואלה!, 15 באוקטובר 2009
- ^ גלעד גרוסמן, משרד המשפטים: "הרג החייל לא היה מתוכנן", באתר וואלה!, 1 באוקטובר 2009
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, כתב אישום נגד חברי ארגון הפשיעה של אבו מור, באתר ערוץ 7, 11/07/13
- ^
השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2019
- ^ משה גורלי, מי ימנה את פרקליט המדינה, באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2019
- ^ צח שפיצן ותמר אלמוג, בניגוד לעמדת היועמ"ש: אוחנה מינה ממלאת מקום לשי ניצן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2019
- ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, היועמ"ש לאוחנה: מינוי בן-ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, קיימת מניעה לאשרו, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
- ^ מתן וסרמן, אריק בנדר, אנה רייבה ברסקי, אורלי בן ארי־גינצברג: "לא מתכוונת לוותר, מאוכזבת ממנדלבליט”, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2019
- ^ אריה יואלי, צפו: אורלי בן ארי מקבלת את ההודעה שמינויה הוקפא, באתר "סרוגים", 18 בדצמבר 2019
- ^ בג"ץ 8410/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־18 בדצמבר 2019
- ^ גיא פלג, המינוי של אוחנה נכשל: בן ארי הודיעה כי תוותר על המינוי לתפקיד מ"מ פרקליטת המדינה, באתר מאקו, 20 בדצמבר 2019
- ^ מאיה הורודניצ'אנו וטל שלו, בעקבות סערת המינוי: בן-ארי גינזברג ויתרה על תפקיד מ"מ פרקליט המדינה, באתר וואלה!, 20 בדצמבר 2019
