אביחי מנדלבליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אביחי מנדלבליט
Avichai-Mendelblit.png
נולד 1963 (בן 53 בערך)
מקום לידה תל אביב, ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1982 - 2011
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה

תפקידים אזרחיים

אביחי מַנדלבליט (נולד ב-29 ביולי 1963) הוא היועץ המשפטי לממשלה. דוקטור למשפטים, אלוף במילואים, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. אחרי פרישתו מצה"ל כיהן כמזכיר ממשלת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלבליט נולד וגדל בתל אביב, לברוך ועדה. אביו היה פעיל באצ"ל ובתנועת החרות.[1] בגיל 26 חזר בתשובה והיה תלמידו של האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית, ולאחר שסיים תואר ראשון בשנת 1985 מילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית. שימש תובע צבאי בפרקליטות פיקוד הדרום ומפח"ש, ב-1988 מונה לסניגור צבאי פיקודי בפיקוד הדרום ובמפח"ש, ב-1990 מונה לסנגור מחוזי, אחראי על הסנגוריה בפיקוד המרכז, חיל האוויר והמטכ"ל. ב-1991 מונה להיות שופט בית-המשפט הצבאי באזור חבל עזה. בשנת 1993 מונה לעוזר בכיר לתובע הצבאי הראשי ולאחר מכן שימש סגנו. ב-1997 מונה לסגן נשיא בית-הדין הצבאי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה, בשנת 2000 מונה לסנגור הצבאי הראשי, לאחר מכן קודם לתפקיד סגן הפרקליט הצבאי הראשי ובשנת 2004 מונה לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר)[2].

כפרקליט הצבאי הראשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדבליט שירת בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) בשנים 2004 - 2011. בספטמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף.

מנדלבליט אמר על פעילות המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית במבצע עופרת יצוקה: "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."[3]

בתקופת מנדלבליט כפצ"ר הוחלו על ידי הפרקליטות הצבאית שמונה צווים משפטיים כנגד תושבי יהודה ושומרון ישראלים, בדמות צווי תיחום של המאחזים – המאפשרים פינוי מזורז של שכונות-מאחזים.

מנדלבליט הגיש כתבי אישום כנגד לוחמי צה"ל שלדעתו סרחו, כדוגמת סרן ר', שהועמד לדין בהנחיית מנדלבליט וזוכה. כן העמיד לדין את סגן אדם מלול[4] שהורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות והתנהגות שאינה הולמת קצין. בעקבות דו"ח גולדסטון הנחה את הפרקליטות הצבאית לחקור ולהעמיד לדין לוחמים רבים שנחשדו בביצוע עבירות במבצע עופרת יצוקה. באופן תקדימי מנדלבליט אף פתח את דלתו לארגונים פוליטיים מובהקים כדי להשמיע בפניו עדויות, ואף איפשר הרצאות של ארגון "מחסום Watch" בפני חיילי צה"ל. בראיון ל"הארץ" בעניין זה בספטמבר 2009 אמר: "שיתוף הפעולה עם 'בצלם' הכי בולט. הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות. הם עושים את שלהם ואני את שלי. האינטרסים לא חופפים, אבל עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת". בעקבות המבצע, ניהל מנדלבליט חקירה של כ-140 מקרים בהם לכאורה עבר צה"ל על דיני הלחימה ופגע במכוון בחפים מפשע. באף מקרה לא נמצא שצה"ל פגע במכוון בחפים מפשע, ומסקנות אלה שימשו כבסיס לדו"ח שחובר בצה"ל ובפרקליטות הצבאית ונועד להפריך את דו"ח גולדסטון, עליו אמר מנדלבליט שהוא "שקר מרושע"[5].

ביולי 2009 ביטל בג"ץ את החלטתו להעמיד לדין את המג"ד והחייל שהיו מעורבים בפרשת הירי בנעלין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת בלבד, בנימוק של חוסר סבירות קיצוני. בתום משפטם המג"ד הורשע גם בניסיון לאיומים והחייל גם בשימוש בלתי חוקי בנשק.

ב-15 בספטמבר 2011 הסתיימה כהונתו של מנדלבליט בתפקיד הפצ"ר.

בחודש יוני 2014 נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר[6]. מנדבליט נחשד שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אך עדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן, וכן כי העביר לאשכנזי ולעוזרו ארז וינר מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט וקבע כי לא נגרם נזק קונקרטי לחקירה[7].

מזכיר הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במאי 2013 מונה למזכיר הממשלה[8]. הוא שימש בתפקיד במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש וממשלת ישראל השלושים וארבע.

היועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 2016 החליטה הממשלה על מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה.[9] שתי עתירות לבג"ץ נגד מינויו, עקב ליקוי בתהליך בחירתו ועקב חלקו בפרשת הרפז, נדחו.[10]

ב-1 בפברואר 2016 החל מנדלבליט לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.

השכלה ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלבליט בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, בנושא "לוחמת משפט ומדינת ישראל - ניסיון העבר ומבט לעתיד".

הוא נשוי לרונית ואב לשישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בפתח תקווה. גיסו הוא יוסף חיים הרוש, סגן ראש עיריית לוד מטעם הבית היהודי.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן שליטא, ‏המועמדות המורכבת של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2015
  2. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 157.
  3. ^ אביחי מנדלבליט, ייעוץ תחת אש, באתר הארץ
  4. ^ אנשיל פפרהפצ"ר אביחי מנדלבליט הורה לפתוח בחקירה נגד אל"מ איתי וירוב, באתר הארץ, 13 ביוני 2010‬
  5. ^ ‫פנחס וולף‏, צה"ל יציג הוכחות מצולמות נגד גולדסטון, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2010‬
  6. ^ מנדלבליט נחקר פעם נוספת סביב פרשת הרפז, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
    אמיר אורןרק לא מזמן, היועמ"ש הבא ישב בחדר החקירות כחשוד, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
  7. ^ אביאל מגנזי ואלי סניור, היועמ"ש גנז את תיק החקירה נגד מנדלבליט, באתר ynet, 20 במאי 2015
    יוחאי עופר, סנגוריו של מנדלבליט: "שמחים על גניזת התיק", באתר nrg‏, 20 במאי 2015
  8. ^ הממשלה אישרה את מינויו של אלוף (מיל) אביחי מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
  9. ^ חיים לב, ‏הממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2016
  10. ^ בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ נגד משלת ישראל ואחרים, ניתן ב-17 בינואר 2016
    בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ נגד משלת ישראל ואחרים, ניתן ב-1 במרץ 2016
  11. ^ תומר ניר, ‏מנדלבליט הצהיר: לא אקבל החלטות בנוגע לעיריית לוד, באתר "סרוגים", 2 בפברואר 2016