דניאל הרשקוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דניאל הרשקוביץ
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ (23685465854) (cropped).jpg
דניאל הרשקוביץ, 2013
לידה 2 בינואר 1953 (בן 65)
ט"ו בטבת ה'תשי"ג
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלות 32
כנסות 18
סיעה הבית היהודי
עיסוק נוסף רב ופרופסור למתמטיקה
תפקידים בולטים
דניאל הרשקוביץ
Prof. Daniel Hershkowitz(14041619568).jpg
לידה 2 בינואר 1953 (בן 65)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
ארצות מגורים ישראל
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, אוניברסיטת בר-אילן, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות רב
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום האלגברה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נשיא האוניברסיטה הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ והנשיא הקודם פרופ' משה קוה
דניאל ושמעונה הרשקוביץ בבית שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו ורעייתו ג'ולי פישר, לרגל חגיגות ה-4 ביולי 2015

דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא מתמטיקאי ורב ישראלי. מכהן כנציב שירות המדינה וכרב שכונת אחוזה בחיפה. כיהן כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), כנשיא אוניברסיטת בר-אילן, כשר המדע והטכנולוגיה, כיושב ראש מפלגת הבית היהודי וחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-18, וכפרופסור למתמטיקה ודיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל הרשקוביץ נולד בחיפה לדוד אהרן הרשקוביץ ושרה נעמי לבית שלזינגר, ניצולי השואה מהונגריה. האב, ניצול אושוויץ, נפצע במלחמת השחרור ועבד במשרד המסחר והתעשייה. האם, נצר למשפחת רבנים, ניצלה בילדותה בבודפשט ברכבת קסטנר. בישראל הייתה מחנכת, שהצטיינה בין השאר בפעילותה במכללת שאנן. דניאל סיים בגיל 16.5 את לימודיו התיכוניים בתיכון הדתי לבנים "יבנה" בחיפה ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אך לדבריו "לא הפכתי להיות קוקניק".[1] שירת למעלה מחמש שנים בחיל המודיעין והגיע לדרגת רב-סרן. את השכלתו האקדמית רכש בטכניון – תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטור – כולם במתמטיקה. במשך כשלוש שנים כיהן כפרופסור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בעיר מדיסון שבארצות הברית. מאז 1996 מכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה למתמטיקה שבטכניון. בין השנים 19961999 שימש כראש היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון, בין השנים 20002004 כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה, ובשנים 2005- 2009 כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי בטכניון. הוא מחזיק בקתדרה ע"ש יוג'ין ומרלין שפירו.

הרשקוביץ פרסם למעלה מ-80 מאמרים מדעיים. שימש חבר בוועדות המארגנות של כינוסים מדעיים בינלאומיים רבים, ובחלק מן המקרים אף עמד בראש הוועדה המארגנת. היה העורך הראשי של כתב העת המדעי "The Electronic Journal of Linear Algebra" ועורך בכיר של כתב העת המדעי "Linear Algebra and its Applications". כמו כן, הוא עורך של כתב העת המדעי לענייני תורה ומדע בד"ד. בין 2002 ל-2008 כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לאלגברה ליניארית. שימש כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאוקטובר 2013[2] עד אוקטובר 2017. בתחילת מרץ 2018 מונה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ). שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "פרופ' דניאל הרשקוביץ מביא לתפקיד שילוב ייחודי של עולם האקדמיה והמחקר עם היכרות מעמיקה מבפנים של עולם הממשל והמדיניות. שילוב זה עושה אותו ראוי ומתאים במיוחד לתפקיד."[3]

לצד עיסוקיו האקדמיים, מכהן הרשקוביץ כרבה של שכונת אחוזה בחיפה. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב שאר ישוב כהן, הרב שלמה שלוש והרב נחמיה ראטה (תשנ"ה), ובעל כושר לרבנות שכונה מהרבנות הראשית לישראל (תשס"א). לפי בקשת הרב בנימין זאב בנדיקט והקהילה הדתית בשכונת אחוזה, החל למלא מניסן תשנ"ז (1997) את מקומו של הרב בנדיקט בפעילויות השונות באחוזה (העברת שיעורי תורה, תשובות לשאלות הלכתיות, מכירת חמץ, סידור חופה וקידושין ועוד). בניסן תשס"ג (2003) הוכתר רשמית כרב השכונה. הרב הרשקוביץ מעביר שיעורים ביהדות בקהילות שונות בחיפה וברחבי הארץ.

בין הפעילויות הציבורית שלו בעבר ובהווה: נשיא בית הדין המשמעתי של הטכניון, יו"ר חבר הנאמנים של מכללת שאנן, חבר בחבר הנאמנים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - מכון לב, חבר במועצה האקדמית של המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה, חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית נתניה, חבר מועצת ההסמכה של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, חבר ועדת החינוך של עיריית חיפה, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה - חיפה והצפון של "חוקה בהסכמה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך, יו"ר הוועד המנהל של המרכז להשתלמות מורים במדעים וטכנולוגיה, חבר הוועד המנהל של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית, חבר ועדת האתיקה וועדת החולה הנוטה למות של בית החולים כרמל, וחבר בארגון הרבנים "בית הלל" שפועל ליצור מנהיגות תורנית מחוברת לחברה הישראלית. נמנה עם חבר השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשע"ה.

הרשקוביץ זכה להוקרה מרובה, בארץ ובעולם, על פועלו. בין היתר קיבל בשנת 1982 את פרס לנדאו למחקר. בשנת 2008 קיבל את מגן נגיד רוטרי לסובלנות.[4] בשנת 2011 קיבל את התואר עמית כבוד של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, בשנת 2013 קיבל את עיטור הכבוד "Marin Drinov "with ribbon  של האקדמיה הבולגרית למדעים, בשנת 2014 קיבל תואר כבוד של המכללה האקדמית נתניה, בשנת 2015 קיבל את התואר עמית כבוד של המכללה האקדמית הדתית לחינוך – שאנן, ובשנת 2017 קיבל את עיטור הכבוד Order of Merit של ממשלת הונגריה.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ נמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה יחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין ומהשמאל.

ב-8 בדצמבר 2008, נבחר ליו"ר מפלגת "הבית היהודי", התארגנות פוליטית חדשה שהורכבה מהמפד"ל, מולדת ותקומה. הבחירה נעשתה על ידי מועצה ציבורית עצמאית, מבין שלושה מועמדים אחרים והוצב בראש הרשימה. זמן קצר לאחר מכן, עוד בטרם הוגשו הרשימות, פרשו מולדת ותקומה מהבית היהודי והתמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש. הרשקוביץ נבחר לכנסת ה-18 לאחר ש"הבית היהודי" זכו ב-3 מנדטים בכנסת ה-18. עם הצטרפות המפלגה לממשלת ישראל ה-32 הוא מונה לשר המדע והטכנולוגיה, משרד שנולד מפיצול משרד המדע, התרבות והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט.

ב-2009 הביא למינויו של שר-שלום ג'רבי, למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה. המינוי זכה לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, חרף קביעתה של ועדת מינויים, בראשות נציב שירות המדינה, שג'רבי אינו מתאים לתפקיד.[5] בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, ביטל בג"ץ את המינוי וקבע כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות המינהלית.[6]

מאז בחירתו פעל הרשקוביץ ליצירת שילוב בין תורה למדע, ובמסגרת זו הוציא קול קורא לתמיכה ממשלתית ביוזמות מסוג זה. הרשקוביץ עמד בראש ועדת השרים לשיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, והיה אחראי על מנהלת השירות לאומי, שנכנסה תחת חסות משרד המדע והטכנולוגיה.

באוקטובר 2013, לקראת הבחירות לכנסת ה-19 והפריימריז למפלגת הבית היהודי, הודיע הרשקוביץ על פרישתו מהמירוץ על ראשות המפלגה ועל תמיכתו בחה"כ זבולון אורלב. לאחר שאורלב נוצח בהפרש ניכר, פרש מהחיים הפוליטיים,[7] ושב לתפקידו בטכניון, אך לא הספיק להרצות בטרם נבחר לשמש כנשיא אוניברסיטת בר-אילן.

ב-12 בספטמבר 2018 אישרה הממשלה את מינויו לנציב שירות המדינה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לערוץ 7 הצהיר הרשקוביץ על מחויבתו לעקרון של "ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל" ולערכי הציונות הדתית.

על ההתנתקות אמר: "כעיקרון הייתי נגד ההתנתקות, אבל חלק גדול מההתנגדות שלי לא נבע מטעמים הלכתיים. חשבתי שלפינוי יישובים יש היבט ערכי חמור, ושעצם הנסיגה מסוכנת כי היא מעודדת טרור, ושבכל מקרה אסור לוותר באופן חד צדדי על קלפי מיקוח."

ערב פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחודש מאי 2009, ובעת שגורמי שמאל מחו על פרסומה של תוכנית ממשלה להרחבת יישוב בבקעה, אמר הרשקוביץ: "שוב מסתבר שהבעיה של מדינת ישראל אינה אובמה. מדובר בניסיון ציני של גורמי שמאל לחנוק את ההתיישבות בכל מחיר וליצור תקרית מדינית מדומה, על רקע סיור קבלנים בבקעת הירדן".

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל הרשקוביץ מתגורר בחיפה. נשוי לשמעונה, לשעבר מנהלת בית הספר "אבן גבירול" שהוא חטיבת ביניים ותיכון חינוך מיוחד. לזוג שלושה בנים ושתי בנות, בהם:

בין כתביו ומאמריו התורניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערך "דניאל הרשקוביץ" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 143, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל הרשקוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]