אמיר אוחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיר אוחנה
MK Amir Ohana.jpg
לידה 15 במרץ 1976 (בן 42)
י"ג באדר ב' ה'תשל"ו
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה מבואות הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, קצין, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
חבר הכנסת
תקופת כהונה 27 בדצמבר 2015 – מכהן (שנתיים ו-46 שבועות)
כנסות 20
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' תשל"ו) הוא חבר הכנסת מטעם הליכוד, יושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום, יו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון ויושב ראש קבוצת "גאווה בליכוד". עורך דין במקצועו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו.[1] בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים 20002006 בשירות הביטחון הכללי.

בוגר בית הספר למשפטים של המכללה למינהל. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד.[2]

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון במחנה הלאומי, המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד.

בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.

בדצמבר 2014 סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" על קשרים הדוקים וחבריים בין קבוצת "גאווה בליכוד" לבין "המטה החרדי בליכוד", שהביאו לשיתוף פעולה ולשינוי חוקת הליכוד באופן שחברי הליכוד פעלו למניעת אפליה על רקע נטייה מינית.

בתגובה לדבריו של איש התקשורת, אביעד קיסוס, במרץ 2015, שכינה את פעילי "גאווה בליכוד" "הומואים נחותים וטיפשים", השיב אוחנה במאמר חריף וכינה את קיסוס "הגרבוז של הקהילה".[3]

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו. בריאיון לתוכנית הבוקר בערוץ 10 הסביר, כי התגייסותו למען שמירה על חייו של גליק, כמו גם על זכותו להתפלל בהר הבית – אינה עומדת בסתירה למאבקו למען שוויון חירויות להט"בי.[4]

לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולאלו שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את מכלול הבעיות הביורוקרטיות.[5]

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

חבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הכנסת אמיר אוחנה

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום.[6] בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית".[1] ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה.[7] ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.[8]

הוא מקדם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[9] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל.[10] במקביל פועל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית.[11]

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה,[12] למשל בכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[13].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברטריאניות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר.[14][15] אוחנה פעל בעבר לביטול סימון מחירים על גבי מוצרים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[16].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים.[17][18]

מוביל מהלכים הקשורים בתופעת ההסתננות לישראל. כך למשל, פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המסים הישראלי.[19]

אוחנה מרבה לעסוק בעניינים הקשורים בתפקידם של משפטנים בשירות המדינה, כך למשל במסגרת הצעת חוק שהגיש בינואר 2017, המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי.[20] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך.[21] גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק.[22]

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.[23] במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי. באותו חודש, לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להט"בים, פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים.[24]. בהצבעה על "חוק הפונדקאות" הצביע אוחנה נגד, בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בהודעה שפורסמה לאחר ההצבעה נאמר, כי אוחנה וח"כ מירב בן-ארי, שגם היא הצביעה נגד, יגישו יחד הצעה לתיקון החוק כך שתתאפשר פנייה להליך פונדקאות גם לגברים מהקהילה הלהט"בית.[25] [26], מה שהביא למחאת הלהט"ב. עם זאת, בהצבעה חוזרת על החוק בחודש אוקטובר 2018, הבהיר נתניהו שלמרות תמיכתו העקרונית בחוק הוא לא יכול לעבור כעת, עקב הרכב הקואליציה. [27]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש לדבריו[28], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים. הוא מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד וילדיהם התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. לתאומים יש אם ביולוגית משותפת, כאשר אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן וחדד הוא האב הביולוגי של הבת.[29][30]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר אוחנה בוויקישיתוף

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עקיבא נוביק, ח"כ אמיר אוחנה בהשבעתו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו וליכודניק", באתר ערוץ עשר, 28 בדצמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  2. ^ עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  3. ^ אמיר אוחנה, ‏גרבוז של הקהילה, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2015‏; ראו נאום הקומץ, אותו נאם יאיר גרבוז
  4. ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  5. ^ גל אוחובסקי, ‏מי שלח את ההומואים הימנים לנפאל?, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באפריל 2015‏
  6. ^ אילן ליאור, מחליפו של סילבן שלום בכנסת: אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
  7. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏mako‏‏, ‏27 בפברואר 2016‏
  8. ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
  9. ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  10. ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  11. ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  12. ^ סרטונים ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  13. ^ חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
  14. ^ אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  15. ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  16. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  17. ^ יהונתן ליס, הצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  18. ^ עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
  19. ^ יאיר אלטמן, ‏עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  20. ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  21. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
  22. ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף״, באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  23. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  24. ^ דפנה ליאל, ‏סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר ‏mako‏‏, ‏18 ביולי 2017‏
  25. ^ עטרה גרמן, ‏אוחנה ובן ארי הצביעו נגד; חוק הפונדקאות עבר, באתר "סרוגים", 18 ביולי 2018
  26. ^ טל שניידר, התקפל: נתניהו נסוג מהתמיכה בחוק הפונדקאות להורים-אבות, גלובס, 18 ביולי 2018
  27. ^ אריה בנדר, יובל בגנו, נתניהו: "אני תומך בחוק הפונדקאות, אך אין לנו כרגע את הרוב הדרוש בקואליציה", מעריב, 31 באוקטובר 2018
  28. ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת
  29. ^ Likud Pride steps into the spotlight (באנגלית)
  30. ^ סמדר שיר, "כשאני מקבלת תמונה משפחתית של ארבעה פרצופים מחייכים – אמיר, אלון, דוד ואלה – אני יודעת שעשיתי את הצעד הנכון", באתר ynet, 5 במרץ 2016