אמיר אוחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיר אוחנה
MK Amir Ohana (cropped).jpg
לידה 15 במרץ 1976 (בן 43)
י"ג באדר ב' ה'תשל"ו
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, קצין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
שר המשפטים ה־23
בממשלה ה־34
5 ביוני 2019 – מכהן
(37 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
27 בדצמבר 2015 – מכהן
(4 שנים ו-8 שבועות)
כנסות ה־2022
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא שר המשפטים, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק הלאום ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. עורך דין במקצועו. אוחנה הוא השר ההומוסקסואל המוצהר היחיד בתולדות מדינת ישראל[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו[2]. בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים 20002006 בשירות הביטחון הכללי.

בעל תואר ראשון מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד[3].

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון בימין[דרוש מקור], המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד. בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות הכושלת ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו[4].

לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולאלו שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את הבעיות הביורוקרטיות[5].

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

כחבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום[6]. בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית"[2]. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה[7]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[8].

הוא מקדם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[9] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל[10]. במקביל פועל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית[11].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר[12][13]. אוחנה פעל בעבר לביטול סימון מחירים על גבי מוצרים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[14].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים[15][16].

פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי[17].

בינואר 2017 הגיש הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[18]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך[19]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק[20].

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[21]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי[22][23]. באותו חודש, לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להט"בים, פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים[24]. בהצבעה על "חוק הפונדקאות" הצביע אוחנה נגד, בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בעקבות הפרות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית בהצבעות בנושא להט"ב, הורחק מוועדת החוץ והביטחון[25][26].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) הוצב אוחנה במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לקדנציה שנייה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים (ספטמבר 2019) ו בחירות לכנסת העשרים ושלוש (מרץ 2020) הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד.

שר המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. בכך היה לשר ההומוסקסואל הראשון בתולדות המדינה. כפועל יוצא מהמשרה, הוא חבר בקבינט המדיני-ביטחוני[1].

בראיון למהדורת החדשות של חדשות 12 ב-12 ביוני 2019 אמר אוחנה כי הדבר החשוב ביותר שנעשה עבור להט"ב במדינת ישראל נעשה בכנסת, לא בבג"ץ. לדבריו, הוא מעדיף לחיות בדמוקרטיה, גם כשלא כל ההחלטות שהרשות המחוקקת מקבלת הן לרוחו.

ב-23 ביולי ביקש ממנכ"לית משרדו, אמי פלמור, לפרוש. ב-11 בספטמבר מונתה סיגל יעקבי לתפקיד ממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים[27].

באוגוסט 2019 פרסם את תזכיר החוק הראשון שלו כשר המשפטים – תזכיר חוק אימוץ ילדים[28]. מדובר במהלך שהחל לקדם עוד בהיותו ח"כ, בשל עמדת משרד הרווחה שהתנגד לאימוץ על ידי זוגות להט"ב. במסגרת ההצעה יבוטל תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו", כך שלמעשה טובת הילד תקבע, ולא סוג הזוגיות של המאמצים[29].

ב-16 בספטמבר 2019 הורה על דחיית כניסתן לתוקף, עד לספטמבר 2020, של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיזמה קודמתו בתפקיד, איילת שקד. הוא ציין כמה נימוקים: עקרון הוודאות המשפטית, שלטענת נציגי לשכת עורכי הדין ייפגע מאוד עקב הרפורמה; הפגיעה בציבור המתדיינים, שייאלצו להתאים את עצמם לסד זמנים לחוץ יותר; והטענות בדבר שיקול-הדעת השיפוטי הנרחב שיוענק לבתי המשפט במסגרת התקנות החדשות. לדבריו התקנות החדשות כוללת שורה של מטרות ועקרונות הנתונים לפרשנות נרחבת, שעשויים להוות כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי[30]. עוד אמר אוחנה כי בכוונתו לערוך בחינה כוללת ומקיפה של הרפורמה, שהשלכותיה משתרעות הרבה מעבר למה שמסגרת הזמן הקצר העומד לרשותו לצורך העניין מאפשרת[31].

באוקטובר 2019 כינס מסיבת עיתונאים שבה מתח ביקורת על "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שמובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים, ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות[32]. לאחר כשבוע פירט במליאת הכנסת את התנהלות החוקרים במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך ואמר שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית[33].

לאחר סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן מינה אוחנה את המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן-ארי, לממלאת מקום פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שיש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר[34]. מנדלבליט מסר בתגובה כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[35]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד המינוי. בג"ץ הקפיא אותו בצו ביניים, ובן ארי ויתרה עליו.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט, אך לאחר המינוי הודיע מנדלבליט כי לא יתנגד באופן אקטיבי. באותו החודש הודיע אוחנה כי בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה הכללית של מח"ש, ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה. בתגובה הודיע מנדלבליט, כי לדעתו קיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות[36].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה[37], ובכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[38].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי.[דרוש מקור] הוא תומך בשוק חופשי[דרוש מקור] ובהקלות בנשיאת כלי ירייה[39] וזכויות להט"ב.

אוחנה מתנגד לאקטיביזם השיפוטי. הוא תומך בכך ששרים ימנו יועצים משפטיים למשרדם ובפסקת ההתגברות שאותה כינה "התגלמות הדמוקרטיה"[40]. במאי 2018, הוא אמר בראיון לאתר זווית אחרת, שלא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון[41]. אחרי כניסתו לתפקיד שר המשפטים אמר אוחנה כי "השופט הוא שופט, לא מורה דרך ולא מחנך הדור. הוא צריך לפסוק על פי החוק הקיים, לא לבטל חקיקה ולא לייצר חקיקה, למעט 'מקרים קיצונים שדגל שחור מתנוסס מעליהם', ולא נתקלתי בכאלה עד כה"[42].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד, וילדיהם התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן וחדד הוא האב הביולוגי של הבת[43][44].

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש, לדבריו[45], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, אחרי פיטורי איילת שקד: בנימין נתניהו מינה את אמיר אוחנה לשר, באתר וואלה! NEWS‏, 05 ביוני 2019
  2. ^ 2.0 2.1 עקיבא נוביק, ח"כ אמיר אוחנה בהשבעתו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו וליכודניק", באתר של "רשת 13", 28 בדצמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  4. ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  5. ^ גל אוחובסקי, ‏מי שלח את ההומואים הימנים לנפאל?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 באפריל 2015‏
  6. ^ אילן ליאור, מחליפו של סילבן שלום בכנסת: אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
  7. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2016‏
  8. ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
  9. ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  10. ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  11. ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  12. ^ אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  13. ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  14. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  15. ^ יהונתן ליסהצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  16. ^ עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
  17. ^ יאיר אלטמן, ‏עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  18. ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  19. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
  20. ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף", באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  21. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  22. ^ מחשש לפגיעה בלהטב"ים: אוחנה מתכוון לבלום את סעיף המשפט העברי בחוק הלאום, www.haaretz.co.il
  23. ^ "בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו", www.makorrishon.co.il
  24. ^ דפנה ליאל, ‏סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביולי 2017‏
  25. ^ שקרנים נמאסתם!, בעמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
  26. ^ החדשות - בעקבות סירובו להצביע עם הקואליציה: ח"כ אמיר אוחנה..., mako, ‏2017-07-26
  27. ^ חן מענית, ‏שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בסיגל יעקובי כמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  28. ^ תזכיר חוק אימוץ ילדים (תיקון מס'..) (כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשע"ט-2019, באתר תזכירי חוק
  29. ^ השר אוחנה מקדם: חוק אימוץ ללהט"ב, ערוץ 7
  30. ^ מתן ברניר, עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה, גלובס, ‏2019-09-16
  31. ^ אוחנה דוחה לספטמבר 2020 את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, www.news1.co.il
  32. ^ הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
  33. ^ שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", הכנסת, ‏6 בנובמבר 2019
    הישיבה השמינית של הכנסת העשרים-ושתיים, 6 בנובמבר 2019
  34. ^ השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker‏, 02.12.19
  35. ^ מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
  36. ^ דניאל דולב‏, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בפברואר 2020
  37. ^ סרטונים ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  38. ^ חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
  39. ^ עמרי נחמיאס‏, ח"כ אוחנה קרא "להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק" - ועורר סערה, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בינואר 2016
  40. ^ אמיר אוחנה: פסקת ההתגברות היא התגלמות הדמוקרטיה, באתר גל"צ
  41. ^ ריאיון עם אמיר אוחנה: "לא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון", זווית אחרת, 31 במאי 2018
  42. ^ יהודה שלזינגר, ‏"דרוש שינוי בשיטת מינוי השופטים - הווטו של המערכת המשפטית לא יכול להישאר", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
  43. ^ Likud Pride steps into the spotlight (באנגלית)
  44. ^ סמדר שיר, "כשאני מקבלת תמונה משפחתית של ארבעה פרצופים מחייכים – אמיר, אלון, דוד ואלה – אני יודעת שעשיתי את הצעד הנכון", באתר ynet, 5 במרץ 2016
  45. ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת