אמיר אוחנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר אוחנה
Mk amir ohana.jpg
לידה 15 במרץ 1976 (בן 45)
י"ג באדר ב' ה'תשל"ו
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, קצין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
בן או בת זוג אלון חדד עריכת הנתון בוויקינתונים
השר לביטחון הפנים ה־17
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר המשפטים ה־23
בממשלה ה־34
5 ביוני 201917 במאי 2020
(49 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
27 בדצמבר 201530 ביולי 2020
(4 שנים ו־31 שבועות)
6 באפריל 2021–מכהן
(24 שבועות)
כנסות ה־2023, 24
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא חבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כשר לביטחון הפנים, כשר המשפטים, חבר הכנסת וכיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק הלאום, יו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון ויו"ר התא "גאווה בליכוד". היה השר ההומוסקסואל הגלוי הראשון בתולדות ישראל. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו[1]. בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים 20002006 בשירות הביטחון הכללי.

בעל תואר ראשון מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד[2].

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון בימין[דרוש מקור], המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד. בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות הכושלת ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו[3].

לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולאלו שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את הבעיות הביורוקרטיות[4].

בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום[5]. בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית"[1]. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה[6]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[7].

הוא קידם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[8] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל[9]. במקביל פעל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית[10].

אוחנה באירוע גאווה בבאר שבע בשנת 2015

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר[11][12]. הוא פעל למעבר מסימון מחירים על גבי מוצרים באמצעות מדבקות אל עבר סימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים על המדפים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[13].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים[14][15].

פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי[16].

בינואר 2017 הגיש הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[17]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך[18]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק[19].

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[20]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי[21][22]. באותו חודש, לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להט"בים, פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים[23]. בהצבעה על "חוק הפונדקאות" הצביע אוחנה נגד, בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בעקבות הפרות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית בהצבעות בנושא להט"ב, הורחק מוועדת החוץ והביטחון[24][25].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) הוצב אוחנה במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לקדנציה שנייה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים (ספטמבר 2019) ו בחירות לכנסת העשרים ושלוש (מרץ 2020) הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד.

שר המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. בכך היה לשר ההומוסקסואל הראשון בתולדות המדינה. כפועל יוצא מהמשרה, היה חבר בקבינט המדיני-ביטחוני[26].

בריאיון למהדורת החדשות של חדשות 12 ב-12 ביוני 2019 אמר אוחנה כי הדבר החשוב ביותר שנעשה עבור להט"ב במדינת ישראל נעשה בכנסת, לא בבג"ץ. לדבריו, הוא מעדיף לחיות בדמוקרטיה, גם כשלא כל ההחלטות שהרשות המחוקקת מקבלת הן לרוחו.

ב-23 ביולי פיטר את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור[27], בנימוק שהתנגדה לרפורמות שביקש לעביר במשרד[28]. ב-11 בספטמבר מונתה סיגל יעקבי לממלאת מקום המנכ"לית[29].

באוגוסט 2019 פרסם את תזכיר החוק הראשון שלו כשר המשפטים – תזכיר חוק אימוץ ילדים[30]. מדובר במהלך שהחל לקדם עוד בהיותו ח"כ, בשל עמדת משרד הרווחה שהתנגד לאימוץ על ידי זוגות להט"ב. במסגרת ההצעה יבוטל תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו", כך שלמעשה טובת הילד תקבע, ולא סוג הזוגיות של המאמצים[31].

ב-16 בספטמבר 2019 הורה על דחיית כניסתן לתוקף, עד לספטמבר 2020, של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיזמה קודמתו בתפקיד, איילת שקד. הוא ציין כמה נימוקים: עקרון הוודאות המשפטית, שלטענת נציגי לשכת עורכי הדין ייפגע מאוד עקב הרפורמה; הפגיעה בציבור המתדיינים, שייאלצו להתאים את עצמם לסד זמנים לחוץ יותר; והטענות בדבר שיקול-הדעת השיפוטי הנרחב שיוענק לבתי המשפט במסגרת התקנות החדשות. לדבריו התקנות החדשות כוללת שורה של מטרות ועקרונות הנתונים לפרשנות נרחבת, שעשויים להוות כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי[32]. עוד אמר אוחנה כי בכוונתו לערוך בחינה כוללת ומקיפה של הרפורמה, שהשלכותיה משתרעות הרבה מעבר למה שמסגרת הזמן הקצר העומד לרשותו לצורך העניין מאפשרת[33].

בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה, הודיע אוחנה ביולי 2019 על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה של מח"ש[34] בפברואר 2020 הביא אוחנה את ההצעה לאישור הממשלה, בניגוד לחוות דעתו של מנדלבליט שאין להקים ועדה בתקופת בחירות[35]. הממשלה אישרה את הצעת אוחנה[36] והוועדה הוקמה[37], אך פעולתה הוקפאה על ידי בג"ץ[38].

באוקטובר 2019 כינס מסיבת עיתונאים שבה טען לקיומה של "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שמובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים, ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות[39]. לאחר כשבוע פירט במליאת הכנסת את התנהלות החוקרים במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך ואמר שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית[40]. ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו ותבע את השר אוחנה[41]. תביעתו של חפץ נדחתה על הסף, מאחר שדברי השר חוסים תחת חסינות חברי הכנסת, אך השופטת מתחה ביקורת על אוחנה על שהפר צו איסור פרסום[42].

לאחר סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן מינה אוחנה את המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן-ארי, לממלאת מקום פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שיש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר[43]. מנדלבליט מסר בתגובה כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[44]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד המינוי. בג"ץ הקפיא אותו בצו ביניים, ובן ארי ויתרה עליו.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט. באפריל 2020, לקראת פקיעת מינויו של אלדד הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הארכת המינוי, וזה אסר על אוחנה בצו ביניים למנות מחליף כלשהו. מנדלבליט הודיע כי עד למינוי הוא ימלא את מקום פרקליט המדינה. בתגובה העלה אוחנה טענות שלפיהן אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה נגועים בניגודי עניינים, קליקות ושיקולים זרים. הוא פנה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבקשה כי יבדוק את הדברים[45]. אנגלמן הודיע כי אין מקום לסטות מתוכנית העבודה ביחס לפרקליטות וכי הנושאים שהועלו הועברו לידיעת החטיבה הרלוונטית.[46].

השר לביטחון הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר לביטחון הפנים, ב-30 ביולי פרש מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי", ופינה את מקומו לעמית הלוי[47].

ביולי עיכב השר את תחילת אכיפתו של חוק איסור צריכת זנות בנימוק שלא ניתן מענה שיקומי לאוכלוסיות בזנות[48][49] אך בדצמבר 2020 חתם על הצו[50].

בדצמבר 2020, מדינת ישראל הצטרפה באופן רשמי ל-ISA, ברית בין-לאומית של משרדי הפנים וביטחון הפנים[51], עוד באותו החודש החליט אוחנה כי מפקד מג"ב קובי שבתאי יהיה המפכ"ל ה-19 של משטרת ישראל[52], בנוסף החליט על מינויה של קטי פרי לנציבת שב"ס ה-18[53]. במאי 2021 נדרשה משטרת ישראל להתמודד עם המהומות בישראל במהלך חודש הרמדאן.

בינואר 2021, בעת מבצע "לתת כתף" לחיסון מפני נגיף הקורונה, הורה לחסן את כלל סגל שירות בתי הסוהר לפני חיסון האסירים, בנימוק שסגל בתי הסוהר יוצא ונכנס מבית הסוהר, והוא מקור ההדבקה העיקרי. המהלך נעשה בניגוד לתעדוף משרד הבריאות וחרף פנייתם של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו[54], היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט[55][56], ונשיא המדינה ראובן ריבלין[57]. הם סברו שעליו לפעול לפי תיעדוף משרד הבריאות המנחה לחסן מבוגרים קודם צעירים. נגד הנחייתו של אוחנה הוגשו עתירות לבג"ץ. העתירות נדחו משום שבינתיים חוסנו האסירים, אך שלושת שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על אוחנה וקבעו שחרג מסמכותו[58].

בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בשנת 2021 כתב אוחנה: "אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי. אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה"[59].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה[60], ובכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[61].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי.[דרוש מקור] הוא תומך בשוק חופשי[דרוש מקור] ובהקלות בנשיאת כלי ירייה[62] וזכויות להט"ב.

אוחנה מתנגד לאקטיביזם השיפוטי. הוא תומך בכך ששרים ימנו יועצים משפטיים למשרדם ובפסקת ההתגברות שאותה כינה "התגלמות הדמוקרטיה"[63]. במאי 2018, הוא אמר בריאיון לאתר זווית אחרת, שלא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון[64].

אחרי כניסתו לתפקיד שר המשפטים אמר אוחנה כי "השופט הוא שופט, לא מורה דרך ולא מחנך הדור. הוא צריך לפסוק על פי החוק הקיים, לא לבטל חקיקה ולא לייצר חקיקה, למעט 'מקרים קיצונים שדגל שחור מתנוסס מעליהם', ולא נתקלתי בכאלה עד כה"[65].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוחנה מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד, וילדיהם התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן וחדד הוא האב הביולוגי של הבת[66][67].

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש, לדבריו[68], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר אוחנה בוויקישיתוף

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עקיבא נוביק, ח"כ אמיר אוחנה בהשבעתו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו וליכודניק", באתר של "רשת 13", 28 בדצמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  2. ^ עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  3. ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  4. ^ גל אוחובסקי, ‏מי שלח את ההומואים הימנים לנפאל?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 באפריל 2015‏
  5. ^ אילן ליאור, מחליפו של סילבן שלום בכנסת: אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
  6. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2016‏
  7. ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
  8. ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  9. ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  10. ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  11. ^ אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  12. ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  13. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  14. ^ יהונתן ליסהצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  15. ^ עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
  16. ^ יאיר אלטמן, ‏עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  17. ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  18. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
  19. ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף", באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  20. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  21. ^ מחשש לפגיעה בלהטב"ים: אוחנה מתכוון לבלום את סעיף המשפט העברי בחוק הלאום, www.haaretz.co.il
  22. ^ "בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו", www.makorrishon.co.il
  23. ^ דפנה ליאל, ‏סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביולי 2017‏
  24. ^ שקרנים נמאסתם!, בעמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
  25. ^ החדשות - בעקבות סירובו להצביע עם הקואליציה: ח"כ אמיר אוחנה..., mako, ‏2017-07-26
  26. ^ טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, אחרי פיטורי איילת שקד: בנימין נתניהו מינה את אמיר אוחנה לשר, באתר וואלה!‏, 05 ביוני 2019
  27. ^ טובה צימוקי, ynet וצבי זרחיה, השר אמיר אוחנה הדיח את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2019
  28. ^ שר המשפטים מודה: "הרחקתי את פלמור כי הפריעה לביצוע שינויים במערכת המשפט", באתר גלי צה"ל, 19 בנובמבר 2019
  29. ^ חן מענית, ‏שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בסיגל יעקובי כמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  30. ^ תזכיר חוק אימוץ ילדים (תיקון מס'..) (כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשע"ט-2019, הופץ ב-8 באוגוסט 2019 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
  31. ^ השר אוחנה מקדם: חוק אימוץ ללהט"ב, ערוץ 7
  32. ^ מתן ברניר, עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה, גלובס, ‏2019-09-16
  33. ^ אוחנה דוחה לספטמבר 2020 את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, www.news1.co.il
  34. ^ החדשות - אוחנה מקים ועדה שתבדוק את מח"ש, mako, ‏2019-07-14
  35. ^ דניאל דולב‏, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה!‏, 06 בפברואר 2020
  36. ^ דני זקן, חן מענית, ‏היועמ"ש התנגד, הדיון התלקח, אבל הממשלה אישרה הקמת ועדה שתבדוק את מח"ש, באתר גלובס, 9 בפברואר 2020
  37. ^ הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, י"פ 8688 מ-12 בפברואר 2020
  38. ^ יעל פרידסון וטובה צימוקי, בג"ץ הקפיא ועדת בדיקה למח"ש, אוחנה: "עשה יד אחת עם מנדלבליט", באתר ynet, 24 בפברואר 2020
  39. ^ הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
  40. ^ שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", הכנסת, ‏6 בנובמבר 2019 (ארכיון)
    הישיבה השמינית של הכנסת העשרים-ושתיים, 6 בנובמבר 2019
  41. ^ "ניר חפץ: לשר אוחנה אין חסינות - הוא מושך את הזמן בתביעה נגדו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2020. 
  42. ^ גלעד מורג, תביעת ניר חפץ נדחתה, ביקורת על השר לשעבר אוחנה: "הפר צו על דעת עצמו", באתר ynet, 15 ביוני 2021
    ת"א (ת"א) 70065-11-19 ניר חפץ נ' אמיר אוחנה, ניתן ב-15 ביוני 2021
  43. ^ השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker‏, 02.12.19
  44. ^ מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
  45. ^ מתן וסרמן, ‏כפי שהבטיח: השר אוחנה נפגש עם מבקר המדינה וביקש לבדוק את התנהלות הפרקליטות, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2020
  46. ^ מבקר המדינה לאוחנה: לא אבדוק את טענותיך לגבי הפרקליטות והיועמ"ש, news.walla.co.il, ‏11 במאי 2020
  47. ^ טל שניידר, ‏לראשונה בליכוד הופעל החוק הנורבגי: השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה התפטר מהכנסת, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
  48. ^ אוחנה מעכב את יישום חוק איסור צריכת זנות: "אסור ללכת אחורה בנושא", וואלה! חדשות, ‏2020-07-27
  49. ^ אוחנה מסרב לחתום על הצו המאפשר לתת קנסות לצרכני זנות, Haaretz הארץ
  50. ^ מיכל פעילן, ‏באיחור של חצי שנה: השר אוחנה חתם על הצו שמאפשר את אכיפת החוק על איסור צריכת זנות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 בדצמבר 2020‏
    צו בדבר הסמכת המפקח הכללי של משטרת ישראל לפי חוק העבירות המינהליות, ילקוט הפרסומים 9337, תשפ"א, 31 בדצמבר 2020
  51. ^ פירות השלום | ישראל הצטרפה לברית הביטחון הבין-לאומית. אמיר אוחנה: צעד חשוב לקידום שלום וביטחון - חדשות מדיניות ופוליטיקה, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  52. ^ אלי סניור, מפכ"ל המשטרה המיועד: מפקד מג"ב קובי שבתאי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
  53. ^ השר אוחנה המליץ על גונדר קטי פרי לתפקיד נציבת שב"ס, באתר בחדרי חרדים, 15 בדצמבר 2020
  54. ^ מכתבו של אמיר אוחנה, 8 בינואר 2021
    דניאל דולב ולירן לוי‏, היועמ"ש לאוחנה: הנחייתך לא לחסן אסירים חסרת סמכות; השר: ההחלטה תעמוד בעינה, באתר וואלה!
  55. ^ רועי רובינשטיין, טובה צימוקי, התפרצות קורונה בנווה תרצה. מנדלבליט לאוחנה: לא לחסן אסירים? הנחיה לא חוקית, באתר ynet, 15 בינואר 2021
  56. ^ תמר אלמוג, למה גם חיסון אסירים הופך לקרב פוליטי?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2021
  57. ^ דניאל דולב וספיר לוי‏, ריבלין נגד אוחנה: מניעת חיסונים מאסירים מנוגדת לערכי המדינה, באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2021
  58. ^ בג"ץ 158/21 רופאים לזכויות אדם ואחרים נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב-31 בינואר 2021
  59. ^ פוסט של אמיר אוחנה בפייסבוק, 1 במאי 2021
    מתי טוכפלד, יעקב ברדוגו, ‏השר אמיר אוחנה בראיון: "נשתף פעולה עם כל גוף בדיקה שעליו יוחלט", באתר ישראל היום, 6 במאי 2021
  60. ^ קובץ וידאו ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  61. ^ חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
  62. ^ עמרי נחמיאס‏, ח"כ אוחנה קרא "להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק" - ועורר סערה, באתר וואלה!‏, 2 בינואר 2016
  63. ^ אמיר אוחנה: פסקת ההתגברות היא התגלמות הדמוקרטיה, באתר גל"צ
  64. ^ ריאיון עם אמיר אוחנה: "לא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון", זווית אחרת, 31 במאי 2018
  65. ^ יהודה שלזינגר, ‏"דרוש שינוי בשיטת מינוי השופטים - הווטו של המערכת המשפטית לא יכול להישאר", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
  66. ^ Likud Pride steps into the spotlight (באנגלית)
  67. ^ סמדר שיר, "כשאני מקבלת תמונה משפחתית של ארבעה פרצופים מחייכים – אמיר, אלון, דוד ואלה – אני יודעת שעשיתי את הצעד הנכון", באתר ynet, 5 במרץ 2016
  68. ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת