אח"י נצחון (סער 4)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י נצחון
בעת מלחמת לבנון הראשונה, נושאת טילי הרפון וגבריאל שהופעלה לבידוד הזירה והפגזות חוף
בעת מלחמת לבנון הראשונה, נושאת טילי הרפון וגבריאל שהופעלה לבידוד הזירה והפגזות חוף
בעת מלחמת לבנון הראשונה, נושאת טילי הרפון וגבריאל שהופעלה לבידוד הזירה והפגזות חוף
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
חברת ספנות שייטת ספינות הטילים
סדרה סער 4 'נדרן'
סדרה קודמת סער 4 'תכלית'
סדרה עוקבת 'חוחית'
אוניות בסדרה אח"י נצחון, אח"י עצמאות, אח"י מולדת ואח"י קוממיות.
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הוזמנה ספינה ראשונה מתוך 4 ספינות במסגרת פרויקט "נדרן"- סער 4.
הושקה 10 ביולי 1978
תקופת הפעילות יולי 1978 – 16 בינואר 2014 (כ־35 שנים)
אחריתה הוטבעה על ידי חיל הים הישראלי
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.6 מטר
שוקע 2.5 מטר
מהירות מרבית 35 קשר
גודל הצוות 50 איש
טווח שיוט 4,800 מיל ימי ב 17.5 קשר, 2,000 מיל ימי ב 30 קשר.
מספר תרנים 1
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מתוצרת חברת MTU מדגם 538 בעלי הספק של 3380 כוח סוס כל אחד.
מתקני התפלה שני מעבים
חימוש 8 טילי ים-ים הרפון
4 טילי ים - ים גבריאל משופרים
תותח אוטו מלרה 76 מ"מ
פצצות עומק נגד צוללות
תותח אוטומטי וולקן פלנקס 20 מ"מ
2 תותחי אורליקון 20 מ"מ
5 מקלעי מאג 7.62 מ"מ
טילי ים/קרקע אוויר סטינגר
* 2 × טורפדות MK46 בצמ"ט משולש לאחר ההסבה לנצ"ל
אמצעי גילוי ול"א מכ"מ דגון תוצרת אלתא. מערכת לוחמה אלקטרונית תוצרת אלישרא.

אח"י נצחון היא ספינת טילים מדגם סער 4 - "נדרן". הספינה פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1978 ועד 2014.

הספינה נקראה על שם "לניצחון" - אוניית מעפילים שהפליגה מאיטליה ב-8 במאי 1948 והגיעה לתל אביב ב-17 במאי 1948 כשעל סיפונה 189 מעפילים.[1] אח"י ניצחון הייתה הספינה היחידה בחיל הים הישראלי שנקראה בשם זה, עד שבאוגוסט 2021 היצטרפה אח"י ניצחון (סער 6) שנבנתה בסדרה סער 6 בגרמניה.

הספינה נבנתה במספנות ישראל לפי תכנון של חיל הים בהסתמך על הניסיון שנצבר מהפעלת הסטי"לים מסדרת סער 4 'תכלית'. הספינה פעלה בזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה ובהשנייה. במהלך שירותה השתתפה במבצעים רבים בתחום הביטחון השוטף, לרבות בלכידת כלי שיט עוינים.

בין השנים 1995–1999, נוספו לספינה טורפדו נגד צוללות והיא צוידה בסונר נגרר בירכתיים במקום תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. מאז דגם זה נקרא "סער 4 נצ"ל".

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המפקדים היו בדרגת רב-סרן.[2]

שם תקופת כהונה כמפקד הספינה פעילות תמונה
אלכס אייל 4.1978 – 6.1979 השקת הספינה והכנסתה לכשירות
[א]
יצחק בכר
שלמה עופר 1979
דוד בן בעש"ט 1979 - 1980
בני הוד 1980 – 1981
צבי מור 1981-1982 כולל מלחמת לבנון הראשונה
רן קפלן 1982 - 1983
חזי משיטה 1983 - 1985
אלי גמבש 1985 - 1987
חנן מרום 1987 – 1989
ישראל אהרוני 1989 - 1991
ינון בן צור 1991 - 1992
גיא שתקני 1992 - 1993
עזראל אברמוביץ 1993 - 1994
אלי שרביט 1994 לימים מפקד חיל הים
[ב]
ללא מפקד 1994 – 1995 הסבה לספינת נצ"ל במספנת אילת
אורן גוטר 1995 - 1996
חמי לביא 1996 - 1998
אייל פייס 1998 - 2000
חיים פודה 2000
[ג]
ראובן לשם 2000 - 2001
[ד]
רועי פרי 2001 - 2002
מוטי פיין 2002 - 2003
אבי ארד 2003 - 2005
יריב אביטל 2005 - 2006
אלעד מרום 2006 - 2007 תפיסת סנטוריני, תפיסת קארין איי, מלחמת לבנון השניה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
אבי אבסקר 2007 - 2008
[ה]
שי חגי 2009
עמרי איטח 2009 - 2011
שי חודרה 2012-2013
כפיר רווה 2013
אריאל רזניק 2013-2014 השבתת הספינה

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוביק לשם, אבשלום עליך, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 390.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י נצחון בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  2. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  3. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  4. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  5. ^ התמונה מתקופה מאוחרת יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 124–125, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. ^ על פי רשימת מפקדי ספינות טילים שנערכה על ידי סא"ל כוכבי אזרן 2012 בארכיון מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
  3. ^ מימין לשמאל: נציג ועד העובדים, ירוחם צייזל - ראש העיר חיפה, הרמטכ"ל רפאל איתן, שר הביטחון עזר וייצמן, ישראל ליברטובסקי, גב המשיקה ראומה וייצמן, מיכאל ברקאי, משה ורטמן - מזכיר מועצת פועלי חיפה והאחרון לא ידוע.