לדלג לתוכן

אח"י עצמאות (סער 4)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י עצמאות
אח"י עצמאות 1980.
אח"י עצמאות 1980.
אח"י עצמאות 1980.
תיאור כללי
מוטו זה לא הגוף זו הנשמה
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4
אוניות בסדרה אח"י ניצחון, אח"י עצמאות, אח"י מולדת, אח"י קוממיות.
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה ספינה שנייה מתוך 4 ספינות במסגרת פרויקט "נדרן" – סער 4.
תקופת הפעילות 1979 – 14 במרץ 2014 (כ־35 שנים)
אחריתה הוטבעה על ידי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
מלחמות וקרבות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מידות
הֶדְחֶק 415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך 58 מטר
רוחב 7.6 מטר
שוקע 2.5 מטר
נתונים טכניים
מהירות מרבית 34 קשר
גודל הצוות 45 איש, בדגם נצ"ל 50 איש.
טווח שיוט 4,000 מיל ימי ב-17.5 קשר; 1,650 מיל ימי ב-30 קשר
גובה התרנים 10 מטר
הנעה 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 V16; סה״כ 12,800 כוח סוס
צורת הנעה 4 מדחפים
מתקני התפלה שני מעבים
אמצעי לחימה
חימוש

החימוש כולל:

אמצעי גילוי ול"א
  • מכ"ם "דגון" דו-תחומי לניווט וחיפוש תוצרת אלתא
    * מכ"ם בקרת אש "אוריון" תוצרת חברת סילניה באיטליה
    * מערכות לוחמה אלקטרונית אקטיבית ופסיבית
    * מערכת סונר נגרר – נוספה עם ההסבה לספינות נצ"ל

ספינת הטילים אח"י עצמאות, מדגם סער 4 – "נדרן", פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1979 ועד 2014.

מהלך חיי הספינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה נבנתה במספנות ישראל לפי תכנון של חיל הים בהסתמך על הניסיון שנצבר מהפעלת הסטי"לים מסדרת "סער 4 תכלית". הספינה נטלה חלק במערכת שלום הגליל ובמבצעים רבים בתחום הביטחון השוטף, לרבות בלכידת כלי שיט עוינים. בשנים 1997–1999, נוספו לספינה צמ"טים (צינור מטיל טורפדו) וסונר נגרר בירכתיים במקום תותח 76 מ"מ. מאז נקרא דגם זה "סער 4 נצ"ל".

זוהי הספינה הראשונה בחיל הים בשם זה. נקראה על שם אוניית מעפילים שהפליגה מבולגריה. הגיעה לקפריסין ב-1 בינואר 1948 ועל סיפונה אלפי מעפילים, לאחר הסכם עם הבריטים[1].

יציאה משירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה הוצאה משירות מבצעי ב-14 במרץ 2014.

ב-26 ביוני 2016[2], אח"י עצמאות שימשה כספינת מטרה במהלך תרגיל חילי והוטבעה על ידי אח"י חרב ואח"י חץ – כל אחת מהספינות שיגרה טיל הרפון אשר השמידו את הספינה[3][4][5].

מפקדי אח"י עצמאות (סער 4)
דרגה ושםתקופת כהונהתרומה כמפקד הספינהתמונה
יעקב צוק1978–1979
יצחק בכר1979
אבי שחף1980–1981
דורון עמיר1981–1981
[6]
אלי מרום (צ'ייני)1981–1983
[7]
גיורא בוקסר1983–1984
עופר דובנוב1985–1986
דרור הררי1986–1987
ללא מפקד1987–1988שיפוץ מורחב באילת
שחר יהודה1988–1989
אברהמי סרולביץ
הראל גוב1989–1990
שלומי בסון1990
עופר דורון1991
בני שפנייר1991–1992
אופיר שוהם1992–1993
יוסי משיטה1993–1994
אלי שרביט1994–1995
[א]
עידו רם1995–1996
נבו ארז1996–1997
רונן נימני1997–1998
זיו פלג1998–1998
ללא מפקד1998–1999טיפול רמה 3 הסבה לנצ"ל
אילן מינץ1991–2001הספנה לאחר שריפה בים בחדר מכונות אחורי
רועי נגלר2001–2002
זיו ברק2002–2004
טימור דביר2004–2006
אדר גרשון2006–2008
ערן הלר2008–2009
אורי ארנון2009–2010
עירא ליף2010–2011
סמיון גמברג2011
מני נחמיאס2012 2014העמדת הספינה

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ירון דור, מצפון תיפתח הרעה, על יציאה מיותרת לים סוער, קטע ב"עשירי בדצמבר 1980 – הפוסיידון שלי/ של חיי, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת", בית החובל, 2020, עמ' 410.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י עצמאות בוויקישיתוף
  1. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.
  2. לנדאו מקבל הסבר מרס"ן יעקב צוק – מפקד הספינה. מאחריו תא"ל אלי רהב – מפקד בסיס חיפה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 – ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 124–125, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
  2. התפתחות התחבורה הימית, פרסום משרד התחבורה, ב-12 במרץ 2013.
  3. אמיר בוחבוט, צפו: ספינות הטילים של חיל הים משמידות ספינה ממרחק של יותר ממאה ק"מ, באתר וואלה, 7 ביולי 2016 סרטונים
  4. יואב זיתון, מ-120 ק"מ: צפו בטילי חיל הים פוגעים בספינת טילים ישנה, באתר ynet, 7 ביולי 2016 סרטונים
  5. ברית אלמוג, ‏תרחישי מלחמה עם כוחות היבשה והאוויר, באתר חיל הים הישראלי, 26 ביוני 2016
  6. התמונה מתקופה מוקדמת יותר.
  7. התמונה מתקופה מאוחרת יותר.