אחמד קריע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחמד קריע
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית  ה-2, 4
אבו עלאא בפגישה עם קולין פאוול
קודם מחמוד עבאס
נביל שעת
יורש אסמאעיל הניה
תחילת כהונה 7 באוקטובר 2003

24 בדצמבר 2005

סוף כהונה 18 בדצמבר 2005

19 בפברואר 2006

תאריך לידה 26 במרץ 1937
מקום לידה אבו דיס
שם בשפת אם أحمد قريع (ערבית)

אחמד עלי מוחמד קריעערבית: أحمد قريع; נולד ב-26 במרץ 1937), המוכר בכוניה אבו עלאא (أبو علاء) הוא מדינאי ואיש ציבור פלסטיני אשר שימש כראש הממשלה הפלסטיני מ-7 באוקטובר 2003 ועד 18 בדצמבר 2005 ומ-24 בדצמבר 2005 ועד 19 בפברואר 2006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריע נולד ב-1937 באבו דיס למשפחה אמידה שעסקה בכספים. ב-1968 הצטרף לפת"ח ועסק בשנות ה-70 בניהול השקעות אש"ף בשוקי העולם כמנהל הזרוע הכלכלית של אש"ף. בתפקידו זה תרם תרומה מכרעת להפיכתו של אש"ף לאחד המעסיקים הגדולים בלבנון.

עם גירוש אש"ף מלבנון, עבר עם הנהגת הארגון לתוניס, ועם הסתלקותם מהבימה של חברי הנהגה בכירים ממנו התבלט אבו עלאא ונבחר לוועד הפועל של אש"ף ב-1988. כחבר הוועד הפועל שימש בצוות המשא ומתן מול ישראל לקראת הסכמי אוסלו, הסכמי פריז (1994) והסכמי אוסלו 2 (ספטמבר 1995).

אבו עלאא מילא מספר תפקידים בקבינט הראשון של הרשות הפלסטינית: שר האוצר והמסחר ושר התעשייה. כן היה אחראי לתוכנית שהגישו הפלסטינים לבנק העולמי ב-1993, כמו כן יסד וניהל את המועצה הכלכלית הפלסטינית לפיתוח בשנת 1993 שמטרתה הייתה איסוף כספי תרומות בינלאומיים. לאחר מכן נבחר למועצה המחוקקת, ובמרץ 2000 נבחר ליו"ר שלה בקולות 60 מחברי המועצה.

קריע השתתף בשיחות קמפ דייוויד בשנת 2000. גרסאות שונות ניתנו לגבי חלקו בוועידה. לפי טענת הצד הישראלי (אשר מגובה על ידי הצד האמריקאי), אבו עלאא היה גורם שלילי בדיונים, והוא נמנע מלקדם הצעות פשרה. כמה ממשתתפי הוועידה מהצד הישראלי נהגו להזכיר ריב שהתפתח בין אבו עלאא לנשיא האמריקני, ביל קלינטון, באמצע הדיונים אשר לטענתם התרחש דווקא כאשר החלה התקדמות במשא ומתן. לטענת הצד הפלסטיני, אבו עלאא דווקא היה גורם חיובי בשיחות, וכמה מהישראלים אף ניסו להשתמש בו כדי למתן את יאסר ערפאת.

בעקבות התפטרות רה"מ מחמוד עבאס ב-6 בספטמבר 2003, מינה אותו ערפאת בכוח צו חירום ב-5 באוקטובר וב-7 בו נכנס לתפקיד אך כבר ב-12 בחודש איים בהתפטרות בעקבות מחלוקת עם ערפאת בנוגע לשליטה על כוחות הביטחון. תוקף צו החירום פג ב-4 בנובמבר ואבו עלאא הכריז כי הוא מוכן להנהיג ממשלה נוספת, אך בכפוף לאישור הפרלמנט. אישור כזה ניתן ב-12 בנובמבר 2003.

ב-17 ביולי 2004, על רקע מהומות ברצועת עזה, התפטר אבו עלאא. יו"ר הרשות הפלסטינית ערפאת סירב להכיר בהתפטרותו.

בבעלות אבו עלאא חברת מלט ובעבר נתגלה כי חברה זו מספקת חמרי גלם לבניית התנחלויות. גילויים בפרשת מעורבות החברה שבבעלותו בבניית שכונת "הר חומה" בירושלים קוממה עליו את דעת הקהל הפלסטינית. אבו עלאא סובל מבעיות לב מתמשכות: עבר התקף לב בספטמבר 1995, ניתוח לפתיחת חסימה בעורק כלילי ב- 2002 ואושפז בספטמבר 2002 בעקבות תעוקת חזה.

ב-26 בינואר 2006, פרש אבו עלאא מתפקידו כראש ממשלה בעקבות ניצחון תנועת החמאס בבחירות ברשות הפלסטינית.

משנת 2007 עד תחילת 2009 היה ראש צוות המשא ומתן עם ישראל. בשנת 2010 היה ראש מחלקת ירושלים באש"ף‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוני בן מנחם, האמת של אבו עלאא', 21 באוקטובר 2010, אתר חדשות מחלקה ראשונה
הקודם:
מחמוד עבאס
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית
7 באוקטובר 2003 - 18 בדצמבר 2005
הבא:
נביל שעת (בפועל)
הקודם:
נביל שעת (בפועל)
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית
24 בדצמבר 2005 - 19 בפברואר 2006
הבא:
אסמאעיל הניה