איברהים טראורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "איברהימה טראורה".
איברהים טראורה
Ibrahim Traoré
לידה 14 במרץ 1988 (בן 36)
Bondokuy, בורקינה פאסו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בורקינה פאסובורקינה פאסו בורקינה פאסו
השכלה אוניברסיטת ואגאדוגו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בורקינה פאסו
6 באוקטובר 2022 – מכהן
(שנה ו־29 שבועות)
נשיא התנועה הפטריוטית לשמירה ושיקום
30 בספטמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־30 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איברהים טראורה (בצרפתית: Ibrahim Traoré; נולד בסביבות 1988) הוא קצין צבא בורקינאי המכהן כנשיא התנועה הפטריוטית לשמירה ושיקום, הכת הצבאית השולטת בבורקינה פאסו, וכנשיא בורקינה פאסו. טראורה מכהן כנשיא מאז ההפיכה הצבאית (אנ') שהנהיג ב-30 בספטמבר 2022, בה הדיחה החונטה את הנשיא הזמני פול-אנרי סנדאוגו דמיבה,[1][2] שבעצמו הדיח בינואר 2022 את הנשיא רוק מארק כריסטיאן קאבורה.[3]

בגיל 35–36, טראורה הוא הנשיא המכהן הצעיר ביותר בעולם (אנ').[4]

ראשית חייו וקריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראורה נולד בבונדוקוי בסביבות 1988.[5] לאחר שלמד בבית הספר היסודי בעיר הולדתו הוא למד לימודים תיכוניים בבובו-דיאולסו, שם נודע כ"שקט" ו"מוכשר מאוד".[5] משנת 2006 למד באוניברסיטת ואגאדוגו, שם היה חלק מאגודת הסטודנטים המוסלמים.[5][6] הוא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות.[5] טראורה הצטרף לצבא בורקינה פאסו (אנ') ב-2009, והחל לטפס במהירות בסולם הדרגות. הוא נשלח למרוקו לאימוני נ"מ לפני שהועבר ליחידת חיל רגלים בקאיה.[5]

טראורה, שהועלה לדרגת לוטננט ב-2014, הצטרף ל-MINUSMA (United Nations Multidimensional Integrated Stabilization Mission in Mali), כוח שמירת השלום של האומות המאוחדות במלחמת האזרחים במאלי. בשנת 2018 הוא נמנה עם חיילי MINUSMA ש"הפגינו אומץ" במהלך התקפות מורדים גדולות באזור טימבוקטו.[5] לאחר מכן הוא חזר לבורקינה פאסו, שם סייע בפעולות נגד ההתקוממות הג'יהאדיסטית המתגברת. טראורה נלחם ב"מתקפת אוטפואנו" ב-2019 ובמספר פעולות נגד התקוממות אחרות בצפון המדינה.[5] הוא הועלה לדרגת קפטן בשנת 2020.[5][6]

עלייה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראורה היה חלק מקבוצת קציני הצבא שתמכה בהפיכה הצבאית נגד הנשיא רוק מארק כריסטיאן קאבורה בינואר 2022 (אנ'), שהעלתה לשלטון את החונטה הצבאית בשם התנועה הפטריוטית לשמירה ושיקום בראשות פול-אנרי סנדאוגו דמיבה.[3][2] ממרץ 2022 שירת כראש רגימנט ארטילריה בקאיה.[5] דיווחים של אל-ג'זירה, BBC ודי טאגסצייטונג אף טענו כי הוא היה חלק מיחידת הכוחות המיוחדים "קוברה", יחידה למלחמה בטרור שנוסדה ב-2019.[6][7][8]

רבים מתומכי ההפיכה בינואר לא היו מרוצים מתפקודו של פול-אנרי סנדאוגו דמיבה, מנהיג החונטה, ומחוסר יכולתו לדכא את המרד הג'יהאדיסטי. מאוחר יותר טען טראורה כי הוא וקצינים אחרים ניסו לגרום לדמיבה "להתמקד מחדש" במרד, אך בסופו של דבר בחרו להפיל אותו מכיוון ש"שאיפותיו הוסטו ממה שיצאנו לעשות".[9] חוסר שביעות הרצון מהמצב היה גבוה ביותר בקרב קצינים צעירים שלחמו נגד המורדים בחזית.[10] בנוסף התעכבו משכורותיהם של חיילי כוח קוברה.[11] ב-30 בספטמבר פתחו טראורה וחבריו בהפיכה, בתמיכת יחידת קוברה, והדיחו את דמיבה.[12][10] לאחר ההפיכה הכריז על עצמו טראורה כראש החדש של התנועה הפטריוטית לשמירה ושיקום.[10] ב-6 באוקטובר הוא נכנס לתפקיד הנשיא הזמני כ"ראש המדינה והמפקד העליון של הכוחות המזוינים".[13] בדצמבר הבטיח לקיים בחירות דמוקרטיות ביולי 2024.[14]

נשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2023 הורתה ממשלתו של טראורה לגרש את הכוחות הצרפתיים שסייעו בלחימה במרד הג'יהאד המקומי,בורקינה פאסו דרשה מצרפת להסיג את כוחותיה הצבאיים מהמדינה, באתר הארץ, 22 בינואר 2023צרפת עוזבת עוד מדינה באפריקה, שכירי החרב של פוטין ייכנסו גם אליה?, באתר ynet, 23 בינואר 2023 ובפברואר אותה שנה הם עזבו את המדינה.אלדד בק, הקרב על אפריקה: צרפת יוצאת - רוסיה נכנסת, באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2023[15] זמן קצר לאחר מכן הביעה ממשלת טראורה תמיכה בפדרציה עם מאלי וגינאה, הנמצאות גם הן תחת משטר צבאי.[16] באפריל הוא הכריז על "גיוס כללי" של האוכלוסייה לתמיכה בצבא, שכן כוחות המורדים הגבירו את קצב התקפותיהם.[17] בחודש שלאחר מכן הטיל טראורה ספק בשיקום הדמוקרטיה במדינה, שתוכנן עם הבחירות ב-2024, וקבע כי לא ניתן יהיה לקיים בחירות אלא אם המורדים ייסוגו והמצב הביטחוני ישתפר.[18]

ב-1 באוגוסט 2023, כמה ימים לאחר ההפיכה הצבאית בניז'ר השכנה, הכריזו בורקינה פאסו ומאלי כי יחשיבו פלישה למדינה בניסיון להחזיר לשלטון את נשיא ניז'ר המודח מוחמד בזום כהכרזת מלחמה נגדן.איומי מלחמה באפריקה: מבצע למילוט אירופים מניז'ר, בצל ההפיכה ורמיזות ל"קשר רוסי", באתר ynet, 1 באוגוסט 2023

קשרים לכאורה עם רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי רויטרס והניו יורק טיימס נחשד טראורה בקשר עם ארגון שכירי החרב הרוסי קבוצת וגנר, לאחר שהביע דעות אנטי-נאו-קולוניאליסטיות, אנטי-צרפתיות ופרו-רוסיות.[19][20] עם כניסתו של טראורה לוואגאדוגו, בירת המדינה, הריעו תומכיו והניפו דגלי רוסיה.[19] ממשלת גאנה טענה כי טראורה החלה לשתף פעולה עם קבוצת וגנר בעקבות ההפיכה, וגייס את שכירי החרב נגד המורדים הג'יהאדיסטים,[14] אך טראורה הכחיש זאת.[16][18] ב-29 ביולי 2023, לאחר פסגת רוסיה–אפריקה בסנקט פטרבורג, אמר טראורה כי תושבי ארצו תומכים ברוסיה, והודיע כי התקבלה החלטה לפתוח מחדש את השגרירות הרוסית במדינה, שנסגרה ב-1992.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איברהים טראורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בורקינה פאסו: קציני צבא פרצו לשידור הטלוויזיה הלאומית והודיעו על הפיכה, באתר ynet, 30 בספטמבר 2022
  2. ^ 1 2 ת'יאם נדיאגה; אן מימאלוט (30 בספטמבר 2022). "Burkina Faso soldiers announce overthrow of military government". רויטרס. נבדק ב-2023-08-01. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 הפיכה צבאית בבורקינה פאסו, הנשיא נעצר, באתר ynet, 24 בינואר 2022
    הפיכה בבורקינה פאסו: הצבא עצר את הנשיא ותפס את השלטון, באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2022
  4. ^ "At 34, Burkina's new junta chief Ibrahim Traoré is world's youngest leader". The Hindu. 6 באוקטובר 2022. ISSN 0971-751X. נבדק ב-2023-08-01. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Izina mu makuru: Menya Capt Ibrahim Traoré wafashe ubutegetsi i Ouagadougou", BBC (בקינירואנדה)
  6. ^ 1 2 3 קתרין גנסלר (1 באוקטובר 2022). "Putsch in Burkina Faso: Ibrahim Traoré hat die Macht". Jeune Afrique (בגרמנית). נבדק ב-2023-08-01. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Burkina Faso: Military officers remove President Damiba in a coup". אל-ג'זירה. 30 בספטמבר 2022. נבדק ב-2023-08-01. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Burkina Faso coup: Gunshots in capital and roads blocked". BBC. 1 באוקטובר 2022. נבדק ב-2023-08-01. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Thiam Ndiaga; Anne Mimault (30 בספטמבר 2022). "Burkina Faso army captain announces overthrow of military government". Reuters. נבדק ב-30 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 "Burkina : Ibrahim Traoré proclamé président, Damiba destitué". Jeune Afrique (בצרפתית). 30 בספטמבר 2022. נבדק ב-30 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Katrin Gänsler (1 באוקטובר 2022). "Putsch in Burkina Faso: Ibrahim Traoré hat die Macht". Jeune Afrique (בגרמנית). נבדק ב-1 באוקטובר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Burkina Faso: Military officers remove President Damiba in a coup". www.aljazeera.com. 30 בספטמבר 2022. נבדק ב-1 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Traore officially appointed as president of Burkina Faso after coup". France24. 6 October 2022
  14. ^ 1 2 "Wagner Group: Burkina Faso anger over Russian mercenary link". BBC News (באנגלית בריטית). 16 בדצמבר 2022. נבדק ב-2022-12-16. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "French army officially ends operations in Burkina Faso". France 24 (באנגלית). 2023-02-20.
  16. ^ 1 2 "Burkina, Guinea, Mali: A new axis on the continent?". Africanews. 10 בפברואר 2023. נבדק ב-14 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "'General mobilisation' declared in Burkina Faso after series of terrorist attacks". France24. 14 באפריל 2023. נבדק ב-14 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "'No elections without security': Burkina Faso's 2024 vote in question after 40 killed in attacks". France24. 30 במאי 2023. נבדק ב-14 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 McAllister, Edward (4 באוקטובר 2022). "Who is Ibrahim Traore, the soldier behind Burkina Faso's latest coup?". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Peltier, Elian (2 באוקטובר 2022). "In Burkina Faso, the Man Who Once Led a Coup is Ousted by One". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "В Буркина-Фасо поддерживают проведение СВО". RIA Novosti. 29 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איברהים_טראורה&oldid=37368614"