איסור הטיית משפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איסור הטיית משפט - עיוות דין
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות כ"ג פסוק ו, דברים פרק טז פסוק י"ט. דברים פרק כד פסוק יז. ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ו
תלמוד בבלי כתובות דף קה א
משנה תורה סנהדרין פרק כ הלכה יב
ספרי מניין המצוות ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה: רעג, רפ. ספר החינוך מצווה פא, רלג, תקצ. סמ"ג לאוין רה - רו.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איסור הטיית משפט - לאו מדאורייתא, איסור עשיית עָוֶל במשפט[1][2](פירוש: קלקול הדין[3], עִוּוּת הַדִּין[4]), שלא לחייב את הזכאי ולזכות את החייב[5].
על הדיין השופט בדין להתעלם מנתונים חיצוניים, שלא שייכים לגוף המקרה הנדון בפניו (כמו: מעמדם החברתי של בעלי הדין)[6].

מקורות האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"

ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ו

"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם"

דברים, פרק ט"ז, פסוק י"ט

אזכורים נוספים ופרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כל המטה משפט אחד מישראל עובר בלאו אחד שנאמר לא תעשו עול במשפט ואם היה גר עובר בשני לאוין שנאמר לא תטה משפט גר ואם היה יתום עובר בשלשה לאוין שנאמר משפט גר יתום"

משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין, פרק כ הלכה יב

"לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה"

דברים, פרק כ"ד, פסוק י"ז

רש"י על אתר מסביר, "לא תטה משפט גר יתום - ועל העשיר כבר הוזהר (דברים טז יט) לא תטה משפט, ושנה בעני לעבור עליו בשני לאוין, לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר, לכך הזהיר ושנה עליו". (בעניין הלאוין עיין עוד בספרי מניין המצוות המצוינים לעיל).

הגורמים לעִוּוּת הַדִּין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק קארו מציג חמש אזהרות לעיוות הדין:

"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, לפי שהדיין יעוֵת הדין לאחת מהחמש סיבות.
האחד, לפי ששמע לאחד מבעלי דינין קודם שיבא בעל דין חבירו והטעים טענותיו לב"ד לזה אמר שמוע בין אחיכם.
השני, לפי שאוהב לאחד מהם לזה אמר לא תכירו פנים במשפט.
השלישי, לפי שאחד מהם גדול זקן ונשוא פנים, לזה אמר כקטן כגדול תשמעון.
הרביעי, לפי שאחד מהם רשע ואלם, לזה אמר לא תגורו מפני איש.
החמישי, לחסרון ידיעה בדין ההוא, והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו."

תולדות יצחק, דברים, פרק א', פסוק ט"ז

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ו
  2. ^ רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כ' הלכה י"ב
  3. ^ רש"י, ספר ויקרא, פרק י"ט פסוק ט"ו
  4. ^ פירוש רבי עובדיה מברטנורא, מסכת אבות פרק ה' משנה ח'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קה.
  6. ^ רבי יצחק קארו, תולדות יצחק, דברים, א', ט"ז

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.