פיסטוק
| מצב שימור | |
|---|---|
|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | אלה |
| מין: | אלת הבוטנה |
| שם מדעי | |
לינאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 4.37 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 560 קק"ל |
| חלבונים | 20.16 ג' |
| פחמימות | 27.17 ג' |
| שומן | 45.32 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 1205 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.870 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.160 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 1.300 מ"ג |
| ‑ ויטמין B5 | 0.52 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 1.700 מ"ג |
| ‑ ויטמין B9 | 51 מק"ג |
| ‑ ויטמין C | 5.6 מ"ג |
| ‑ ויטמין D | 0 מ"ג |
| ‑ ויטמין E | 2.86 מ"ג |
| ‑ ויטמין K | 13.2 מק"ג |
| ברזל | 3.92 מ"ג |
| סידן | 105 מ"ג |
| מגנזיום | 121 מ"ג |
| זרחן | 490 מ"ג |
| אשלגן | 1025 מ"ג |
| נתרן | 1 מ"ג |
| אבץ | 2.20 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 10.6 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |


פיסטוק (שם עברי מלא: אלת הבׇּטְנָה או אלה אמיתית, שם מדעי: Pistacia vera) הוא עץ המתנשא לגובה 10 מטרים. מוצאו מהאזורים ההרריים של איראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעץ עלים נשירים מנוצים המסודרים באופן שווה לאורך ציר העלה ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. עץ הפיסטוק הוא עץ נשיר ודו-ביתי (לכל פרט ייחודיות זוויגית). לעץ פרחים בעלי עטיף צנוע, הערוכים בתפרחת מַכְבֵּד. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכה ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול-אדום-חום. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.
לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת, מחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים לגוון צהוב-אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי (ראו בתמונה).
בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק כסוג של חטיף פיצוחים לאחר שהוא הומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב כגון בקלווה, רחת לוקום, כנאפה ומלבי. בישראל מכונה הפרי "פיסטוק חלבי" על שם מוצאו מחלב שבסוריה.
שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פדניוס דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מן המאה הראשונה לסה"נ, תיאר את עץ האלה וציין כי הוא גדל בפטרה, ביהודה, בסוריה ובקפריסין. לדבריו הפיקו ממנה שרף המשמש לחיזוק הקיבה, לטיפול בעיניים ובאוזניים וכחומר משלשל. בימי הביניים שימשו הפירות תרופה נגד שלשול, סם המועיל לקיבה ורכיב בתרופה לחיזוק התאווה המינית. שמן הזרעים הוזכר בתור רכיב במרקחת לחיזוק הלב, לעיכוב הזקנה, לחיזוק החושים ולחיזוק כוח הגברא. השרף שימש תרופה לחיזוק האיבר הזכרי ולכיווץ פי העטרה. ברפואה העממית בימינו משמשים הזרעים לניקוי הפנים.[2]
גידולי פיסטוק ברחבי העולם לפי מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפלגות תנובת הפיסטוק בעולם בשנת 2019, לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם:[3]
|
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "פיסטוק" מקורו ביוונית עתיקה (πιστάκιον – פיסטקיון), וממנו נגזרו שמות דומים בשפות עתיקות רבות, בהן לטינית, פרסית אמצעית, אנגלית תיכונה וצרפתית עתיקה (אנ'). יש האומרים ששמם המקראי של פירות הפיסטוק הוא בוטנים.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיסטוק, באתר ITIS (באנגלית)
פיסטוק, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
פיסטוק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- פיסטוק, באתר Tropicos (באנגלית)
פיסטוק, באתר GBIF (באנגלית)- פיסטוק, באתר The Plant List (באנגלית)
פיסטוק, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
פיסטוק, באתר iNaturalist (באנגלית)
- הערך "אלת הבטנה, אלה אמיתית (פיסטוק)", ב"אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית", באתר מכון התורה והארץ
- פיסטוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Germplasm Resources Information Network: Pistacia vera
- California Pistachio Commission
- Nutrition facts
- Pistachio Ice Cream From Scratch with step-by-step pictures
- PistachioHealth.com - Pistachio Health and Nutrition Information(הקישור אינו פעיל)
- אלת הבטנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אלת הבוטנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ↑ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 72.
- ↑ הערכות ארגון המזון והחקלאות
- ↑ בראשית, מג, יא. אונקלוס מתרגם בטנים - בוטמין. כאשר בוטמא בארמית פירושו עץ אלה. וכן בערבית - בוטום.
