אמונה וביטחון (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמונה וביטחון, הוא ספרו ההשקפתי של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש". למרות היותו ספרון לא-גמור, מרכז החיבור את יסודות הגותו של המחבר בתחום מחשבת ישראל.

בהיותו אחד הרבנים הליטאים היחידים שערכו מניפסט סדור של השקפת העולם החרדית, התקבל ספרו זה של החזון איש כנכס צאן ברזל בספרות המחשבה האורתודוקסית, והוא נלמד בחוגים למחשבת ישראל, לצד כתביהם של הוגים חשובים אחרים.

הספר נדפס לראשונה לאחר פטירת המחבר ב-1953, ומאז במהדורות רבות בפורמטים שונים, ובמספר שפות. בראשית המאה ה-21, נדפס הספר במהדורה חדשה, בסדרת "עם הספר", כאחד מ-27 ספרי יסוד של התרבות העברית[1]. בתוך הכרך "אמונה בזמן משבר", המאגד גם מכּתביהם של הוגים נוספים כמו רש"ר הירש, הראי"ה קוק, והרב יוסף דוב סולובייצ'יק.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי הספר שנמצאו בכתבי המחבר, והודפסו, כוללים ששה חלקים העוסקים בהשקפה הליטאית-מתנגדית, כמו גם ביסודות האמונה.

חלקי הספר:

  • אמונה (15 פרקים)
  • ביטחון (7 פרקים) - בחלק זה, המחבר שולל את המחשבה המקובלת, כאילו מידת הביטחון באל, כוללת אמונה בכך ש"יהיה טוב".
  • מוסר והלכה (30 פרקים) - בחלק זה, מנסח המחבר את עמדתו הידועה לפיה אין קיום למוסר אנושי בפני עצמו, אם אינו מושתת על יסודות ההלכה.
במהלך דיון זה, הושמטו במהדורות הרשמיות שני פרקים (פרקים כח-כט) הכוללים ביקורת גלויה-למחצה על תנועת המוסר ואלמוני משורותיה[2]. פרקים אלו הודפסו בבמות שונות, כמו בספר "חזון האיש"[3], ובמהדורת "אמונה בזמן משבר"[4], בגרסאות שונות במקצת. על דבריו של החזון איש, הגיב הרב יחזקאל סרנא, מתלמידי תנועת המוסר: "אם גדול הדור כותב כך אז עלינו לתקן את עצמנו"[5].
נושא נוסף המטופל בארוכה בסוף חלק זה (פרק ל') הוא נושא אמונת חכמים. החזון איש מתמצת את השקפתו בתחום זה במשפט הפתיחה של הפרק, ואחר כך מרחיב בדיון וביסוס העמדה:

חובת התלמיד להאמין כי אין נגיעה בעולם בעלת כח להטות לב חכם לעוות משפט, כי מגמת החכם לזכות נפשו, ולהתגאל באיזה אשמה יכאב לנפשו יותר מכל מכה ופצע, ואיך יתכן כי בשביל בצע כסף או לעגי חנף, יחבל נפשו לעוות משפט? נוסף לזה, כי תכונת האמת היא, אצל החכם, תכונת נפשו ושורש מציאותה, וכל אבקת שקר ממנו והלאה

אמונה ובטחון ג:ל
  • תורת המדות (19 פרקים) - בחלק זה, קובע המחבר, בין היתר, "כי דקדוק הדין היא הדרך היחידה לתיקון המידות".
  • הדמיון והשכל (5 פרקים)
  • נבואה (3 פרקים) - חלק זה קטוע באמצעו, בחלק הנדפס התחיל המחבר לשרטט קוים למהותו של קשר נבואי בין היוצר ליצוריו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף אברהם וולף, הערות לספר "אמונה וביטחון", בתוך: רבותינו, בני ברק, תשל"ז. עמ' רפג-רפח.
  • בנימין בראון, החזון איש - הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית, ירושלים: מאגנס, תשע"א. (אינדקס, עמ' 942 "חזון איש על אמונה וביטחון").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדברי המו"ל, הוצאת ידיעות אחרונות.
  2. ^ בין היתר מופיעים בחלק המושמט משפטים כמו: "מה נורא הוא המראה כי אנשים עטופים בטליתות של תלמידי חכמים ומקושטים באיצטלאות דרבנן, ומרצים למוסר וחסידות כל היום. והן הנה מכת מבזי ת"ח ומגלי פנים בתורה".
  3. ^ מ. אבני, חזון האיש, ירושלים : מכון פתחי מגדים, תשנ"ז 1997.
  4. ^ דב איכנולד (עורך אחראי), אמונה בזמן משבר : רש"ר הירש, הראי"ה קוק, החזון איש, הגרי"ד סולובייצ'יק, תל אביב: עם הספר; משכל, ידיעות אחרונות, תשס"ט 2009.
  5. ^ עדות בנו הרב חיים סרנא בראיון לשלמה קוק, באתר "שטייגן". נדפס במקור בעיתוני רשת קו עיתונות.
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.