אמירה אהרונוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמירה אהרונוביץ
לידה 12 בדצמבר 1971 (בת 52)
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
האתר הרשמי
מנכ"לית הסוכנות היהודית
1 בינואר 2019 – מכהנת
(5 שנים ו־15 שבועות)
→ אלן הופמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמירה אהרונוביץ (נולדה ב-12 בדצמבר 1971) היא מנכ"לית הסוכנות היהודית, והיא האישה הראשונה המשמשת בתפקיד זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרונוביץ נולדה לפרץ ורות לוין וגדלה בבאר שבע. בצעירותה התגוררה במשך שתי תקופות בארצות הברית, עקב עבודת הוריה. שירתה בצה"ל כקצינת חינוך בבית הספר להנדסה צבאית. בעלת תואר ראשון ותואר שני במינהל עסקים מהמסלול האקדמי המכללה למינהל ובוגרת בית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל. תחום המחקר העיקרי שלה היה "השקעות אימפקט חברתיות – כלי פיננסי חדשני לטיפול באתגרים החברתיים הדחופים ביותר".[1]

אהרונוביץ החלה את דרכה בסוכנות היהודית בשנת 1994 וניהלה אזורי שותפויות עם קהילות בתפוצות, הייתה מנהלת תקצוב וכספים, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון, סמנכ"לית תפעול ומשנה למנכ"ל הסוכנות היהודית. בינואר 2019 מונתה למנהלת הכללית של הארגון, והיא האישה הראשונה בתפקיד זה.[2]

בשנת 2019 הציגה אהרונוביץ, ביחד עם יו״ר הסוכנות היהודית דאז יצחק הרצוג, תוכנית אסטרטגית חדשה לסוכנות היהודית כמענה לאתגרים המרכזיים שניצבים בפני העם היהודי.[3] במסגרת זו נבנו תשתיות להעמקת הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות.[4] על רקע התגברות תופעת האנטישמיות פיתחה תוכניות לחיזוק חוסנן של הקהילות היהודיות והבאת עשרות אלפי צעירים מהעולם היהודי לתוכניות התנדבות והתמחות בארץ. היא הייתה ממקימי ומובילי ארגון מסע, המשותף לסוכנות היהודית ולמשרד ראש הממשלה, אשר הביא מעל 170,000 צעירים יהודים לתוכניות של סמסטר עד שנה בישראל.

עם פרוץ מגפת הקורונה, גיבשה מתווה להבטחת המשך העלייה לישראל, בזמן הסגרים. בנוסף, הוקמה בעת התפרצות מגפת הקורונה בישראל "JReady", רשת בינלאומית לסיוע לראשי קהילות ולארגונים יהודיים בהיערכות למצבי חירום ופיתוח חוסן קהילתי. כמו כן הקימה, ביחד עם יו"ר הסוכנות הרצוג, קרן חירום אשר סייעה לקהילות יהודיות שנפגעו בעקבות המגפה, בתמיכה של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד. במקביל, קידמה אהרונוביץ תוכניות שסייעו לאוכלוסיות בישראל שנפגעו במהלך משבר הקורונה והייתה ממקימי מיזם "מנט-אור" שהעניק ליווי למנכ"לי עמותות בישראל בהתמודדות עם השלכות משבר הקורונה.[5][6]

עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הובילה אהרונוביץ את פעילות הסוכנות היהודית במבצע החירום להעלאת אלפים מיהודי המדינה שברחו מאזורי המלחמה וסיוע לממשלת ישראל בקליטתם בארץ.[7] בתקופתה של אהרונוביץ גם יצא לדרך מבצע צור ישראל, בו התאחדו אלפי עולים מאתיופיה, עם קרוביהם בישראל, אחרי שנות המתנה.

מאז כניסתה לתפקיד צמחה באופן משמעותי רשימת הנשים הממלאות תפקידי ניהול בסוכנות היהודית ואלו הממלאות תפקידי מפתח כשליחות ברחבי העולם היהודי.[8]

אהרונוביץ נבחרה ל"רשימת המשפיעות" של העיתון מעריב[9] ולרשימת "50 היהודים המשפיעים לשנת 2021" של העיתון ג'רוזלם פוסט.[10]

אם לשלושה ילדים. מתגוררת במזכרת בתיה. ממקימות קשת, המפעילה מערכת חינוך פלורליסטית המשלבת וחיי קהילה משותפים. הייתה חברה במועצת המנהלים של העמותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמירה אהרונוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לימים הבשיל החזון הזה למיזם spark.il, שנולד בשיתוף פעולה של הסוכנות היהודית וקבוצת עוגן.
  2. ^ שחר אילן, לראשונה: אישה נבחרה למנכ"לית הסוכנות היהודית, 22 בדצמבר 2018, באתר כלכליסט
  3. ^ איתמר אייכנר, מבצעי עלייה חשאיים וחיבור יהדות התפוצות: התוכנית של הסוכנות היהודית, 27 באוקטובר 2019, באתר ynet
  4. ^ דן לביא, צעירים חסרי מנוח: 145 שינשינים ייצאו לשנת שירות ברחבי העולם, 4 באוגוסט 2021, באתר ישראל היום
  5. ^ אמיר אלון, התוכנית שתיתן קצת חמצן להנשמת העמותות החברתיות, 31 במרץ 2020, באתר ynet
  6. ^ אתר מיזם "מנט-אור", באתר "קרן שמש"
  7. ^ ראיון עם אהרונוביץ באתר ynet‏, 17 במרץ 2022; מנכ"לית הסוכנות היהודית: "נוודא שהעולים יקבלו את הדרוש להם", 1 באפריל 2022, באתר וואלה!
  8. ^ מיטל ר. פישמן, נשות הסוכנות היהודית: "אחרי דורות של מנהיגים גברים, הוכחנו שאין תקרת זכוכית", 7 במרץ 2021, באתר ynet
  9. ^ במקום ה-41 ברשימת המשפיעות: אמירה אהרונוביץ' - מנכ"לית הסוכנות היהודית, 11 במרץ 2022, באתר מעריב
  10. ^ 50 most influential Jews of 2021, באתר jpost