אמנון פזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנון פזי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 10 בינואר 1936
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 2006 (בגיל 70)
ענף מדעי מתמטיקה, פיזיקה
מקום מגורים ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט שמואל אגמון עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט סמיון גוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמנון פזי (10 בינואר 1936 - 17 באוגוסט 2006) היה מתמטיקאי ישראלי, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון פזי נולד בחיפה, התגורר בצעירותו בקריית ביאליק והתחנך בקריית מוצקין. הוא היה תלמיד מחונן וספורטאי מצטיין (היה אלוף ישראל בריצת 60 מטר ואלוף הנוער בקפיצה לרוחק[1]). למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית.

לאחר תום לימודיו הצטרף לצוות שהקים את תחום הגרעין במדינת ישראל. בשנת 1958 נסע ללמוד פיזיקה גרעינית בפריז והועסק בפרויקטים של הוועדה הצרפתית לאנרגיה אטומית.

הוא שב בשנת 1961 והתיישב בבאר שבע עם רעייתו, ועבד בקריה למחקר גרעיני בדימונה עד שזו הופעלה באופן ניסיוני בשנת 1963. אז עזב את עבודתו ושקד על עבודת הדוקטורט שלו תחת הנחייתו של פרופ' שמואל אגמון. אחר כך נסע לסטנפורד ולאוניברסיטת ניו יורק, וכשחזר התקבל למכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. ספרו המתמטי על חבורות למחצה, שנכתב במהלך שנת שבתון באוניברסיטת מרילנד בשנת 1973, הוגדר כ"ספר קלאסי" ואחד המצוטטים ביותר, ועל פי ההוצאה היה אחד מרבי המכר שלה[2][3].

בין השנים 1972 - 1977, היה העורך בפועל של כתב העת המדעי Israel Journal of Mathematics, ולאחר מכן כיהן כעורך וחבר הדירקטוריון שלו[4].

פרופ' פזי התקדם בחלוף השנים ומונה לעמוד בראש המכון למתמטיקה. בשנים 1983 - 1986 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית, וקבע מדיניות חדשה למינויים אקדמיים: תכנון רב שנתי של מספר המינויים וחלוקתם בין הפקולטות. כמו כן, קידם את פתיחת הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים ואת בית הספר לווטרינריה[5]. בשנת 1987 התפטר נשיא האוניברסיטה דן פטינקין על רקע משבר פיננסי חמור במוסד, ופזי נבחר לנשיא. בהסתמך על תוכנית המינויים שלו, ערך פזי צעדי הבראה כדי לחלץ את האוניברסיטה מהמשבר, והתפטר ארבע שנים אחר כך, לאחר שהאוניברסיטה הגיעה לאיזון כספי.

בשנת 1991 נבחר ליו"ר ות"ת - הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, עד שנת 1997.

לאחר צאתו לגמלאות, המשיך פזי בפעילותו כשותף או יושב ראש בוועדות ודירקטוריונים שעסקו בשלושה נושאים עיקריים: בטיחות וביטחון, מערכת ההשכלה הגבוהה ופעילות ציבורית כללית. שתיים מהוועדות התנהלו בחוץ לארץ:

  • דירקטוריון CHE (המרכז לפיתוח ההשכלה הגבוהה בגרמניה) שפרופ' פזי היה שותף לו מייסודו (1994- 2004)[6],
  • ופגוואש -ארגון לבקרה ומניעה של הפצת נשק לא קונוונציונלי, בו שירת פזי כנציג מדינת ישראל (1985- 2005) וכחבר המועצה הבינלאומית.

בין הוועדות בישראל, היה פזי ראש היחידה לתכנון אקדמי של האוניברסיטה העברית, יו"ר הוועד המנהל של המרכז הארצי לבחינות והערכה, חבר במערכת כתבי עת ישראלים למתמטיקה, נציג האקדמיה הלאומית במועצת הנגידים של BSF (הקרן הדו-לאומית ישראל-ארצות הברית)[7], וחבר בוועד המנהל של קרן ירושלים.

פזי המשיך להיות "איש מרחיק ראות"[8]: בשנת 2000, כאשר שררה בציבור התחושה שיש בארץ עודף רופאים, יזם וניהל ועדה לפתרון בעיית המחסור ברופאים הצפוי להתרחש כעבור 15 שנה. בין השאר המליצה הוועדה על הקמת בי"ס נוסף לרפואה[9]. כמו כן השתתף פזי, עד סמוך למותו בוועדה בראשות דן מרידור לבדיקת תפישת הביטחון של מדינת ישראל.

פזי זכה להערכה רבה עוד בחייו: היה עמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה[10][11], חתן פרס בובליק של האוניברסיטה העברית[12], ד"ר כבוד של הטכניון[13] ויקיר הוועדה לאנרגיה אטומית[14].

על שמו של פזי מחולקים פרסי קרן ה-BSF[15][16] קרן פזי למחקרים (‏www.pazyfoundation.org.il)[17] ובניין מאיץ "שרף" בממ"ג שורק נקרא על שמו[18].

פזי היה נשוי לד"ר בתיה פזי (שותפה לגילוי אבי התירס[19] ומחברת הספר "כרומוזומים ותורשה" הוצאת האוניברסיטה העברית, בשנת 1987[20]) והם הורים לשלושה.

בתפקידו כיו"ר ות"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מתחילת כהונתו בות"ת הבחין פרופ' פזי בכך שבעשור הקרוב (1991- 2001) צפוי גידול מהיר בביקוש להשכלה גבוהה עקב גידול טבעי של שכבת הגיל הרלוונטית, עלייה צפויה מברית המועצות, וגידול בשיעור המעוניינים בהשכלה אקדמית.

כדי לתת מענה לביקושים הצפויים, נבחנו שתי חלופות: להגדיל את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות הקיימות ולהקים אוניברסיטה אחת או שתיים נוספות, או ליצור מערכת השכלה גבוהה בינָארית, המורכבת מאוניברסיטאות מחקר, ולצדן מכללות הוראה. נבחרה האפשרות השנייה[21][22]. המכללות המתוקצבות הוקמו כדי להיענות לסוגים שונים של ביקוש, הן של הסטודנטים (חלקם מעוניינים בחינוך למקצוע ואינם מעוניינים במחקר) והן של הצרכים הלאומיים (גידול האוכלוסייה מחייב להגדיל את מספר בעלי המקצוע). שיקול נוסף היה עלות נמוכה יותר של ההוראה במכללות, לעומת זו של האוניברסיטאות המחקריות, החייבות לקיים מחקר בצד ההוראה[23].

פזי התנגד לניסיונות של גורמים פוליטיים להתערב בצורה הנוגדת את רוח חוק המועצה להשכלה גבוהה בתהליך תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה על ידי יוזמות חקיקה: "תהליך התכנון של מערכת ההשכלה הגבוהה חייב להביא בחשבון את שווי המשקל העדין בין צורכי המדינה בכוח אדם משכיל ומיומן, המשאבים שהמדינה מוכנה להקצות להשכלה הגבוהה, ביקושי הציבור להשכלה גבוהה ושמירת הרמה האקדמית הנאותה. התערבות חיצונית קצרת ראות בתכנון, עלולה לפגוע ואף לגרום לנזקים חמורים ארוכי-טווח למערכת ההשכלה הגבוהה, ללומדים בה ולמדינה"[24].

תוכניתו המפורטת של פזי לפיתוח המכללות הוגשה לות"ת בשנת 1993 ואושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. התוכנית אומצה אחר כך על ידי הממשלה ונוצלה בעזרת חוק להרחבתה למכללות פרטיות: החלטת ממשלה מס.3964 מיום 28.9.1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנון פזי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏פזי אלוף הנוער בקפיצה לרוחק 1951, בעיתון דבר השבוע
  2. ^ עשרת הספרים המצוטטים ביותר במחקר מתמטי בשנת 2007
  3. ^ ספרו המתמטי של פזי
  4. ^ פזי כעורך כתב העת המדעי Mathematics Israel
  5. ^ מילות הוקרה לפזי, מפרופ' קלמן פֶּרק מנהל בית הספר לרפואה וטרינרית, על העזרה בהקמת בית הספר.
  6. ^ פזי שותף להקמת CHE- המרכז לקידום ההשכלה הגבוהה בגרמניה
  7. ^ מינוי פזי לקרן BSF, ‏8.5.1997
  8. ^ מכתבו של פרופ' אלכס לובוצקי לפזי, ליום הולדתו ה-70.
  9. ^ דו"ח הוועדה לבדיקת הצרכים העתידיים ברופאים, אוקטובר 2002.
  10. ^ פזי – עמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה.
  11. ^ פרס האונ' הפתוחה, 14.5.1999
  12. ^ פרס בובליק לפזי, 2/6/2002
  13. ^ פזי- דוקטור כבוד של הטכניון 5.6.2006.
  14. ^ פזי- יקיר הוועדה לאנרגיה אטומית, מתוך הספר: "פזי-יומן משפחה" / 2008.
  15. ^ פרסי קרן BSF על שם פזי
  16. ^ פרסי BSF- קרן המחקרים ישראל-ארצות הברית- על שם פזי.
  17. ^ פרסי הוועדה המשותפת (ועדה לאנרגיה אטומית והוועדה לתכנון ותקצוב) – על שם פזי.
  18. ^ בניין מאיץ שר"פ, על שם פזי.
  19. ^ ‏Science 203:186-187, ‏‏NY Times Archives Feb 5, 1979
  20. ^ בתיה פזי, "כרומוזומים ותורשה", באתר סימניה
  21. ^ מאמרו של פזי ב"בשער", המסכם את מהלכיו לפיתוח המכללות האקדמיות המתוקצבות.
  22. ^ מתוך מכתבו של פזי מ-9.6.1991 לפרופ' מני נשיא אוניברסיטת תל אביב בעניין הקמת מכללה: "בשלב הראשון ניתנת עדיפות לקליטת סטודנטים חדשים במוסדות הקיימים, כאשר עדיפות יתר ניתנת למוסדות בצפון הארץ ובדרומה בשל העלויות הנמוכות יחסית במוסדות אלו ובשל מדיניות פיזור האוכלוסין. בעתיד, אם ייווצר הצורך, תוקם מכללה (או מכללות) לתואר ראשון בלבד, שתהיה זולה בצורה משמעותית מן האוניברסיטאות. תנאי השרות של המורים במכללה זו יהיו שונים מהותית מתנאי השרות של חברי הסגל האקדמי כיום. מכללה זו תהיה עצמאית ולא תהיה שלוחה של, או קשורה קשר מינהלי עם אוניברסיטה קיימת."
  23. ^ דוח ותת 19# (1991-92) המסכם את המהלכים להקמת המכללות, 3 עמודים ראשונים.
  24. ^ דו"ח ות"ת 18# (1990-91), תחילת המהלכים להקמת המכללות והתנגדותו של פזי להתערבות גורמים פוליטיים במהלך: 4 עמודים ראשונים