זליג ברודצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זליג ברודצקי
Selig Brodetsky
1888 –‏ 1954
Selig Brodetsky.jpg
תרומות עיקריות
מחקרים באווירונאוטיקה, במכניקה של כלי טיס ובמתמטיקה שימושית
נתונים נוספים
ענף מדעי מתמטיקה
נולד 10 בפברואר 1888
נפטר 20 במאי 1954 (בגיל 66)
ארצות מגורים בריטניה, ישראל
הערות

פעיל ציוני, נשיא האוניברסיטה העברית בשנים 19491951

זליג (אשר) בּרוֹדֶצקי (Selig Brodetsky‏; 10 בפברואר 1888, כ"ח בשבט תרמ"ח, אוֹלְבִיוֹפּוֹל, פלך חרסון, האימפריה הרוסית20 במאי 1954, לונדון, בריטניה) היה מתמטיקאי, עסקן ציוני, ראש משרד ההנהלה הציונית בלונדון ונשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברודצקי נולד בעיר אוֹלְבִיוֹפּוֹל (Ольвиополь; כיום פרבומאיסק, Первома́йськ) שבפלך חרסון, ליד אודסה, בתחום המושב היהודי, בדרום-מזרח האימפריה הרוסית (כיום במחוז מיקולאייב באוקראינה) בשנת 1888, שני מ-13 ילדים, לעקיבא ברודצקי (גבאי בבית כנסת) ואדלה לבית פרובר. כילד צעיר היה עד לרצח דודו בפוגרום. ב-1894 עקר עם משפחתו לאיסט אנד בלונדון בעקבות אבי המשפחה, שהשתקע שם שנה קודם. ברודצקי למד בבית הספר היהודי החופשי וזכה במלגות הצטיינות, שסייעו לו להתקבל לבית הספר של הקרן המרכזית ברחוב קאופר, ולאחר מכן כסטודנט בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג' ב-1905. ב-1908 סיים את לימודיו בהצטיינות יתרה, למגינת לבה של העיתונות השמרנית שנאלצה לראות בן מהגרים מוביל את בני מחזורו באקדמיה. מלגת ניוטון איפשרה לו ללמוד באוניברסיטת לייפציג בגרמניה לתואר דוקטור, אותו קיבל ב-1913. הדיסרטציה שלו עסקה בסוגיית כוח הכבידה. ב-1914 התקבל כמרצה למתמטיקה שימושית באוניברסיטת בריסטול באנגליה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הועסק כיועץ לחברה בריטית שייצרה פריסקופים לצוללות. בינואר 1919 נשא לאישה את מניה ברנבלום. לזוג נולדו שני ילדים.

ב-1919 מונה למרצה באוניברסיטת לידס, וכעבור חמש שנים זכה כפרופסור בקתדרה משלו. חלק ניכר מעבודתו עסק באווירונאוטיקה ובמכניקה של כלי טיס. עמד בראש בית הספר למתמטיקה באוניברסיטת לידס (19461948).

ברודצקי היה ציוני פעיל, מקורב לתנועת העבודה‏[1]. ב-1928 נבחר להנהלה הציונית במקום דוד אידר[2] ולתפקיד המנהל המדיני של משרד ההנהלה הציונית בלונדון. הוא המשיך לכהן בהנהלה הציונית עד שנת 1951‏[3]. בשנת 1928 עמד בנשיאות הוועד למען ארץ ישראל העובדת בלידס‏[4]. ב-1940 נבחר לעמוד בראש ועד שליחי הקהילות שהוא הוועד הפועל של התאחדות יהודי בריטניה.

בינואר 1949 עלה שמו של ברודצקי כיורשו של יהודה לייב מאגנס, נשיא האוניברסיטה העברית‏[5], שנפטר באוקטובר 1948. ברודצקי הפך לנשיאה השני של האוניברסיטה העברית בירושלים במאי 1949[6], כאשר האוניברסיטה הייתה מצויה בתקופתה הקשה, עת נאלצה לגלות ממושבה בהר הצופים. הוא ניסה לתקן את המבנה הארגוני של האוניברסיטה, אך נקלע לסכסוכים עם סנאט האוניברסיטה שסירב לותר על סמכויותיו בעבודה האקדמית והמנהלית. מאבק זה השפיע על בריאותו, ובסוף 1951 הודיע להנהלת האוניברסיטה שלא ישוב לתפקיד אלא אם יבוצעו שינויים במבנה הניהולי, שיאפשרו לו לנהל את האוניברסיטה‏[7] והתפטר מתפקידו.

ברודצקי נפטר בלונדון והובא לקבורה בבית הקברות היהודי בוילסדן (Willesden) ב-20 במאי 1954.

במאי 1957 נחנך בית ברודצקי, השוכן ברחוב ברודצקי ברמת אביב ונקרא על שמו. הבית הוקם על ידי הסוכנות היהודית כמעון עולים עבור עולים מארצות המערב‏[8] וכיום משמש חלק ממעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1954, אחרי פטירתו של ברודצקי, יסדה קבוצת חברים ואוהבים הרצאה שנתית ע"ש ברודצקי באוניברסיטת לידס. ההרצאות דנות בלימודי היהדות או במתמטיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים

יהודה לייב מאגנס | זליג ברודצקי | משה שוובה (בפועל) | בנימין מזר | יואל רקח (בפועל) | אליהו אילת | אברהם הרמן | דן פטינקין | אמנון פזי | יורם בן-פורת | חנוך גוטפרוינד | מנחם מגידור | מנחם בן-ששון