לדלג לתוכן

אנדרטה לחללי חטיבה 8

אנדרטה לחללי חטיבה 8
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חללי חטיבה 8
מיקום נמל התעופה בן-גוריון, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1972
תאריך פתיחה רשמי 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר יחיאל שמי
קואורדינטות 31°59′27″N 34°54′10″E / 31.99083°N 34.90278°E / 31.99083; 34.90278
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנס לוחמים באנדרטה לציון 40 שנה לשחרור נמל התעופה (1988)

"אנדרטה לחללי חטיבה 8" היא אנדרטה שהוקמה לזכר חללי חטיבה 8 על ידי הפסל הישראלי יחיאל שמי ונחנכה בשנת 1972 בשטח נמל התעופה בן-גוריון. גובהה 21 מטרים.

האנדרטה הוקמה ביוזמת יוצאי חטיבה 8, שכבשה בזמן "מבצע דני" את האזור. שמי החל בעבודה על האנדרטה בשנת 1970 וכעבור כשנה החלה העבודה באתר.

האנדרטה עשויה חלקי בטון וברזל השלובים זה בזה ויוצרים קומפוזיציה מבוזרת ומרובת אלכסונים, סביב מוקד פנימי שבו חקוקים שמות חללי החטיבה. שמי הסתייג מן הרעיון של יצירת אתר "מקודש", ההופך את האמנות לשימושית.[1] הוא העיד כי יותר משביקש לתכנון אנדרטה משך אותו הרעיון להקים פסל לצד שדה תעופה.[2]

בשנת 1975 תיאר שמי את האנדרטה, כשהוא מדגיש את היחס שבין הצופה ליצירת האמנות:

בניתי את ה'בית-פנים' כגרעין הפסל, כשמסביבו גופי-בטון מרוחקים זה מזה היוצרים מפתחים אל החוץ, וכשהוא מכוסה בגוף מסיבי משופע - כעין סגירה. מתוכו ניתן לראות-לחוש-לנחש את מהלך צמיחתו של הפסל כולו, העומד או עובר בתוך לב הפסל, בונה, כביכול, בעיני הבשר והרוח שלו את גופי הפסל כולו, 'קורא' ומשחזר את תהליך עשיית הפסל על כל שלביו, וכך חי תהליך של יצירה.

יחיאל שמי, "הערות לפיסול בנוף", מושג (אפריל 1975)

בשנת 1986 התייחס שמי לבניית האנדרטה בצורה ביקורתית:

היתה שם בעיה של קיר שעליו שמות הנופלים. הייתי צריך לפתור בעיה חוץ-פיסולית. ניסיתי לעשות אותה פיסולית, אבל בעצם נדחקתי לפינה. במשך הזמן התברר לי שהאנדרטה הפכה ל"מקום קדוש" ואת זה בוודאי לא רציתי, ואז החלטתי שיותר לא אעשה דבר כזה. אני בז לזה. מאז 1970 לא השתתפתי בשום תחרות כזו, ואכן, מאז קיימת בעבודתי הימנעות מסמליות, מדברים אסוציאטיבים ומאילוסטרציה.

חיים באר, "האלון של שמי", על המשמר, 3 באוקטובר 1986.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו: סגן כהן, מיכאל, יחיאל שמי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1997, עמ' 53-56.
  2. ^ ראו: שרה בריטברג, ראיון עם יחיאל שמי, פיסול כאשליה של בריאת העולם, דבר, 14 באפריל 1972