אמת מים
אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו. לעומת הפירוש המרחיב, לפיו המונח משמש לציון כל סוג של מערכת הולכת מים (לרבות צנורות ותעלות), קיים פירוש היסטורי מצומצם המייחד את השימוש בביטוי זה לתעלה המוגבהת (לפחות בחלקה) מעל פני השטח, באמצעות עמודים או מערכת קשתות. אמות המים הנודעות ביותר הן אלו שנבנו בידי הרומאים שלעיתים הגיעו לאורך של עשרות קילומטרים.
לַרוב, הכוח שמזרים את המים באמות המים הוא כוח הכבידה, לכן אמות מים נבנות בשיפוע. בתקופת האימפריה הרומית נהגו לבנות אמות מים בשיפוע יורד של סנטימטרים ספורים לכל מאה מטר, חריגה מהטווח המקובל עלולה לגרום לעצירת המים במקרה של שיפוע מתון מדי או לסדיקת הקירות על ידי המים במקרה של שיפוע תלול מדי. מכיוון שהתנאים הטופוגרפיים של השטח לא תמיד התאימו לשיפוע העדין של האמה השתמשו הרומאים בצינורות וקשתות כדי ליצור בסיס שטוח לאמה.
אמות מים בתקופות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמת המים קיבלה את שמה משום שהמידה הסטנדרטית הייתה כריית תעלה בעומק וברוחב אמה (כ-50 ס"מ).[1][2].
היסטורית, חברות חקלאיות רבות בנו אמות מים כדי להשקות את שדותיהן. ארכימדס המציא את בורג המים, המעלה מים לגובה ומאפשר השקיה.
שימוש נפוץ נוסף לאמות מים הוא אספקת מי שתייה נקיים לערים גדולות. כמה מאמות המים הרומיות הידועות עדיין משמשות לאספקת מים לרומא של ימינו. בקליפורניה שבארצות הברית ישנה אמת מים גדולה המשמשת להעברת מים מצפון המדינה לאזור לוס אנג'לס.
שרידי אמות מים רומיות נמצאים במקומות שונים בעולם, כגון באיטליה, בישראל (בקיסריה ובאזור עכו), בספרד ובצרפת. אמות מים נבנו במקומות רבים בארץ על מנת להוביל מים לצורכי חקלאות ושתייה. בין מפעלי המים הידועים ניתן למנות את אמות המים באזור קיסריה אשר נוצרו בתקופת הורדוס וכן אלו שבאזור יריחו.
מערכת אמות המים לירושלים סיפקה מים לעיר מתקופת בית שני ועד מלחמת ששת הימים (לאחר מלחמת העצמאות סיפקה המערכת מים רק לחלקה המזרחי של העיר). בתלמוד הירושלמי מסופר כי "אמת מים הייתה מושכת לו (=לבית המקדש) מעיטם"[3]; בזמן המרד הגדול החריבו הסיקריים אמה זו. החפירות הארכאולוגיות של קונרד שיק גילו מערכת של אמות מים לירושלים, שבמרכזן בריכות שלמה. שתי אמות מים הובילו מים ממעיינות האזור אל בריכות שלמה, ושתי אמות מהבריכות לירושלים.
במאה ה-13 הייתה עכו בירת ממלכת ירושלים הצלבנית. מערכת המים הקדומה כבר לא פעלה, והצלבנים לא בנו מערכת חדשה להולכת מים מרחוק. במקום זאת הם חפרו בורות אגירה עצומים שאספו גשמים מגגות הבתים, ושרידי הבורות נחשפו מתחת למבנים העות'מאניים. בנוסף שאבו הצלבנים מים ממעיינות סמוכים – עין אל-סית ועין אל-בקר – ואלה נותרו בשימוש גם בתקופה הממלוכית.
אמת מים חדשה נבנתה רק במאה ה-18, בתקופת שלטונו של אחמד פאשה אל-ג'זאר. האמה הובילה מים ממעיינות כברי לעכו, לאורך תוואי של 13 ק"מ, דרך תעלות פתוחות, מגדלי סיפון וצינורות. בנייתה התבססה על הטכנולוגיה הרומית המוכרת ממקומות שונים בארץ, וייתכן כי נעשה שימוש חוזר באבני בנייה מהתקופה הרומית בתעלות תת-קרקעיות או בחלקים אחרים של האמה. ייתכן גם שהאמה העות'מאנית עברה בחלק מהתוואי של המערכת ההלניסטית הקדומה, אך המידע הארכאולוגי וההיסטורי המצוי בידינו כיום אינו מספיק כדי לקבוע זאת בוודאות.
בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 הוקמה בעמק הירדן אמת מים, על פי תוכניתו של שמחה בלאס, שסיפקה מים לקיבוצים דגניה א ובית זרע ואפשרה את הקמתו של הקיבוץ החדש אפיקים.[4][5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמות מים קדומות בארץ ישראל- קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, הוצאת יד בן צבי, 1989
- על אמות המים של ירושלים ראה מדריך ישראל החדש, כרך 11: "הרי יהודה", עמ' 63–70.
- שלי אן פלג, "מסע על פני המים – אמת המים לעכו", סגולה 182
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמות מים בישראל (הקישור אינו פעיל)
- מצגת מהאתר של יגאל מורג: אמות מים בישראל
גיל טבת ותומר אפלבאום, אמות המים היפות בישראל, בלוג צילום, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2021
אמות מים, דף שער בספרייה הלאומית- אמת מים, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מסכת בבא קמא דף נ: ברש"י דדלאי
- ↑ הרב שי עילם בספרו בית יער הלבנון, מועד-קטן דף ד' ע"ב
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ג', הלכה ח'
- ↑ שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973, ע' 91
- ↑ על היסטוריה ושימור – אמות המים של ההתיישבות הציונית בעמק הירדן, בבלוג של יונתן זיגמונד, 18 באוקטובר 2014
2.
