אראוקניה

אראוקניה (מחוז)
Región de La Araucanía

סמל אראוקניה סמל אראוקניה דגל אראוקניה דגל אראוקניה
הר הגעש ויאריקה ואגם ויאריקה
הר הגעש ויאריקה ואגם ויאריקה
מדינה
מושל	ויקטור מאנולי
רשות מחוקקת	Regional Council of La Araucanía
פרובינציות במחוז	מאייקו, קאוטין
בירת המחוז	טמוקו
שפה רשמית	ספרדית, מאפודונגון
שטח	31,842 קמ"ר קמ"ר (דירוג: 9)
גובה	580 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	לנין 3,747
‑ הנקודה הנמוכה	0
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	957,224 (דירוג: 5, 2017)
‑ צפיפות	30.06 נפש לקמ"ר (דירוג: 7, )
קואורדינטות	38°54′00″S 72°40′00″W
אזור זמן	UTC-4
http://www.gorearaucania.cl/
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מחוז אראוקניה (בספרדית: Región de La Araucanía; נהגה: [aɾawkaˈni.a]) הוא אחד מ-16 מחוזות צ'ילה. שטחו 31,842 קמ"ר. והוא גובל במחוז ביוביו בצפון, בפרובינציית נאוקן הארגנטינאית במזרח, במחוז לוס ריוס בדרום, וכמרבית מחוזות צ'ילה באוקיינוס השקט במערב. המחוז הוא מולדתם של בני המפוצ'ה, הוא מעולם לא נכבש על ידי הספרדים, והוא סופח לצ'ילה רק בסוף המאה ה-19. מבחינה מנהלית מחולק מחוז אראוקניה לשתי פרובינציות: מאייקו וקאוטין שכוללות בתוכן 32 קומונות, שהבולטות שבהן הן טמוקו שמשמשת גם כבירת המחוז ופאדרה לאס קאסאס שהיא גם חלק מהמטרופולין גראן טמוקו. כיום, אראוקניה הוא המחוז בעל שיעור האוכלוסייה הילידית הגבוה ביותר בצ'ילה, כ-25%. ובמפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2017 התגוררו באראוקניה 957,224 תושבים.

היסטוריה

מחוז אראוקניה הוא מולדתם של בני המפוצ'ה, שהצליחו להדוף שתי אימפריות גדולות שהשתלטו על נתחים נכבדים מדרום אמריקה: אינקה והאימפריה הספרדית. הניסיונות הספרדים הראשונים לכבוש את האזור החלו בקרב רינוגוואלן ב-1536 ונמשכו כ-350 שנה, גם על ידי ממשיכיהם הצ'יליאנים, במה שנודע כמלחמת האראוקו. ב-1861 החלה צ'ילה בכיבוש אראוקניה, והיא השלימה אותו ב-1883. עד אז, שימש נהר ביוביו כגבול הדרומי של הקפיטניה חנרל של צ'ילה ושל צ'ילה העצמאית.

בשנים הראשונות שלאחר כיבוש אראוקניה, נותרו באזור כוחות צבא גדולים, וכמה מהערים במחוז נוסדו מתוך בסיסי צבא. ממשלת צ'ילה שאפה לעודד את ההתיישבות באזור, כדי להבטיח את אחיזתה בו, והעניקה קרקעות למתיישבים אירופיים. רוב המתיישבים החדשים הגיעו מגרמניה, אוסטריה ושווייץ, אך גם מאזורים אחרים כחבל הבסקים ואף מארגנטינה הסמוכה.

לאחר סיום הדיקטטורה הצבאית בהנהגת אוגוסטו פינושה ב-1989, והשבת המשטר הדמוקרטי החלה באראוקניה התעוררות של המפוצ'ה, וארגונים מקומיים החלו לדרוש אוטונומיה ואת השבת קרקעותיהם.

גאוגרפיה

בצדו המזרחי של המחוז מתנשאים הרי האנדים, ובהם כמה הרי געש, ובהם לנין (3,776 מ'), יאימה (3,125 מ'), לונקימאי (2,865 מ'), ויאריקה (2,860 מ'), טולוואקה (2,806 מ'), סיירה נוואדה (2,554 מ'), קטרופיאן (2,360 מ'), סוייפויי (2,282 מ') וקבורגואה-ולמויה (1,496 מ').

עם האגמים הגדולים במחוז נמנים אגם ויאריקה (173 קמ"ר), אגם קלאפקן (121 קמ"ר), אגם בודי (56 קמ"ר), אגם קוליקו (56 קמ"ר), אגם קבורגואה (53 קמ"ר). אגם גאייטואה הוא מוצאו של נהר ביוביו, הנהר השני באורכו בצ'ילה (380 ק"מ) שזורם ברובו במחוז ביוביו.

בתחומי המחוז חמישה פארקים לאומיים: ויאריקה (בחלקו במחוז לוס ריוס), קונגיו, ורקווה, נאוולבוטה וטולוואקה.

דמוגרפיה

אישה בלבוש מפוצ'ה מסורתי

מחוז ארקואניה הוא המחוז בעל שיעור האוכלוסייה הילידית הגבוה ביותר בצ'ילה - כ-25% מתושביו הם בני המפוצ'ה. כ-25% נוספים הם ממוצא אירופי וכ-50% הם מסטיסים.

בנוסף למהגרים מהמדינות דוברות הגרמנית בסוף המאה ה-19, הגיעו למחוז במהלך המאה ה-20 מהגרים גם ממדינות נוספות. בטמוקו יש קהילות סיניות וסוריות, בקפיטאן פסטנה קהילה איטלקית, לוויאריקה הגיעו קבוצות אפריקאנרים שנמלטו מדרום אפריקה במהלך מלחמת הבורים, וברחבי המחוז ניתן למצוא מהגרים גם מאוסטרליה, טורקיה, יפן, לבנון, צפון אמריקה וקוריאה.

בסוף המאה ה-20 חוותה טמוקו את הזינוק הגדול ביותר באוכלוסייתה מבין כל ערי צ'ילה. ב-1970 התגוררו בה כ-88 אלף תושבים, ו-30 שנה מאוחר יותר, בשנת 2000, זינק מספרם לכ-250 אלף. מאז, התייצבה אוכלוסייתה על כ-262 אלף תושבים.

פרובינציות וערים

המחוז מחולק לשתי פרובינציות שמחולקות ל-32 קומונות:

• פרובינציית מאייקו היא הפרובינציה הצפונית. שטחה 13,433 קמ"ר ובשנת 2017 התגוררו בה 205,124 תושבים. בירתה היא העיר אנגול.
• פרובינציית קאוטין היא הפרובינציה הדרומית. שטחה 18,409 קמ"ר ובשנת 2012 התגוררו בה 752,100 תושבים. בירת המחוז, טמוקו, היא גם בירתה של פרובינציית קאוטין.

חלוקה לפרובינציות וקומונות של מחוז אראוקניה

פרובינציה	בירה	מספר	שם	שם בשפת מקור	תושבים
קאוטין	טמוקו	1	קראוואה	Carahue	24,533
		2	צ'ולצ'ול	Cholchol	11,611
		3	קונקו	Cunco	17,526
		4	קורארוואה	Curarrehue	7,489
		5	פראירה	Freire	24,606
		6	גלאוורינו	Galvarino	11,996
		7	גורבאה	Gorbea	14,414
		8	לאוטרו	Lautaro	38,013
		9	לונקוצ'ה	Loncoche	23,612
		10	מליפאוקו	Melipeuco	6,138
		11	נואבה אימפריאל	Nueva Imperial	32,510
		12	פאדרה לאס קאסאס	Padre Las Casas	76,126
		13	פרקואנקו	Perquenco	6,905
		14	פיטרופקואן	Pitrufquén	24,837
		15	פוקון	Pucón	28,523
		16	פוארטו סאבדרה	Puerto Saavedra	12,450
		17	טמוקו	Temuco	282,415
		18	תאודורו שמידט	Teodoro Schmidt	15,045
		19	טולטן	Toltén	9,722
		20	וילקון	Vilcún	28,151
		21	ויאריקה	Villarrica	55,478
מאייקו	אנגול	22	אנגול	Angol	53,262
		23	קואיפואי	Collipulli	24,598
		24	קוראקאוטין	Curacautín	17,413
		25	ארקייה	Ercilla	7,733
		26	לונקימאי	Lonquimay	10,251
		27	לוס סאוסס	Los Sauces	7,265
		28	לומאקו	Lumaco	9,548
		29	פורן	Purén	11,779
		30	רניאקו	Renaico	10,250
		31	טראיגואן	Traiguén	18,843
		32	ויקטוריה	Victoria	34,182

טמוקו

כלכלה

אראוקניה הוא המחוז בעל שיעור התוצר המקומי הגולמי הנמוך בצ'ילה.

עד אמצע המאה ה-20, היה המחוז מרכז לגידול חיטה וכונה "האסם של צ'ילה". עם זאת, החל מאמצע המאה איבדה האדמה מפוריותה, בשל הימנעותם של החקלאים ממחזור זרעים ובשל בירוא יערות. גם כיום לחקלאות מקום חשוב במחוז, אך היא מגוונת יותר, וכוללת גם גידול שיבולת-שועל, ענבים ופרחים, בפרט תורמוסים.

מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 החל להתפתח האזור שסביב אגם ויאריקה, הכולל את הערים ויאריקה ופוקון, כאחד המרכזים התיירותיים החשובים בצ'ילה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אראוקניה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אראוקניה