אריה אלטמן (ביוטכנולוגיה בחקלאות)

פרופ' אריה אלטמן

אריה אלטמן (באנגלית: Arie Altman, נולד ב-8 ביולי 1937) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף שהה כפרופסור אורח באוניברסיטאות ומוסדות מחקר בארצות הברית, אנגליה, צרפת, הולנד ודרום אפריקה.

ביוגרפיה

אלטמן נולד בפתח תקווה לחוה ויעקב, שעלו לארץ ישראל בשנת 1933 מאזור קישינב.

בשנת 1955 סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א' בתל אביב. לאחר מכן התגייס לצבא, שירת בנח"ל וגרעין הנח"ל שבו היה חבר נשלח לקיבוץ שדה בוקר.

עם סיום שירותו היה אלטמן מדריך כרמי גפן מטעם הסוכנות היהודית במושבים בנגב.

בשנים 1959-1964 למד אלטמן באוניברסיטה העברית ובשנת 1964 סיים בהצטיינות את לימודי המוסמך. עבודת הגמר שלו עסקה בהבדלים מורפולוגים ופיזיולוגים של מערכות השורשים של כנות הדר ונעשתה בהדרכתם של פרופסור שאול מונסליזה ופרופסור קורט מנדל. הוא המשיך ללימודי תואר שלישי באוניברסיטה העברית ובמסגרת לימודיו נסע גם לשנה לאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד. בשנת 1969 הגיש את עבודת המחקר שלו לתואר דוקטור, שעסקה בקליטת כלור בשורשי כנות הדר בהקשר לבעיות החמורות של מליחות מי ההשקיה. עבודה זו נעשתה בהדרכתו של פרופסור קורט מנדל.

לאחר קבלת התואר התמנה אלטמן למרצה בפקולטה לחקלאות (1970), ובהמשך הועלה לדרגת מרצה בכיר (1976), פרופסור חבר (1982) ופרופסור מן המניין (1989).

ב-2006 פרש לגמלאות אך הוא ממשיך לחקור, להורות, לפרסם, להשתתף בכנסים מדעיים ולהיות חבר בוועדות מדעיות.

חיים אישיים

היה נשוי ליהודית (חוקרת במעבדה במרכז הרפואי קפלן ברחובות) עד למותה בשנת 2009. אב לשניים: בן (רון משה אלטמן) ובת (אורלי הרמן).

מתגורר בתל אביב.

מחקרו

מזה עשרות שנים אלטמן פעיל, יוזם ומעורה בחזית המחקר בביולוגיה התפתחותית וביוטכנולוגיה של צמחים וחקלאות, בארץ ובעולם, בדגש על עמידות צמחים לעקות יובש ומליחות (עצי יער וצמחי חקלאות), פיתוח תרביות רקמה למטרות ריבוי וגידול ולייזום שיטות להנדסה גנטית ורגנרציה (התחדשות) של כמה מיני צמחים, ולאחרונה באיתור מנגנונים של יחסי גומלין בין גנים צמחיים, תרבות וחברת האדם וגומחות חיים (סינתזה אבולוציונית מורחבת Extended Evolutionary Synthesis). כאחד החלוצים בתחומים אלה, העלה אלטמן תרומה מרכזית לפיתוחה של הביוטכנולוגיה החקלאית ותחום תרביות הרקמה ועמידות לעקות, בארץ ובעולם.

עמידות צמחים לעקות יובש ומליחות: במחקריו של אלטמן אותרו ונבדקו מנגנונים פיזיולוגים (קליטת מלחים, מעורבות פוליאמינים) ומולקולריים (גנים וחלבונים) הקשורים בשיפור כושר הגדילה בתנאי מחסור במים ועלייה במליחות המים, המאפשרים עמידות חלקית לעקות אלה, בין השאר בצמחי עגבנייה ובעצי צפצפה וכן בצמחי מודל רגישים ועמידים. במסגרת זו התגלה לראשונה חלבון חדש למדע (SP-1) בעל מבנה ותפקוד ייחודיים; הגן לחלבון זה בודד ונקבע המבנה הגבישי שלו.

פיתוח תרביות רקמה והנדסה גנטית של צמחים: פותחו שיטות - חלוציות בארץ - לגידול, רגנרציה וריבוי מהיר באמצעות עוברים סומטיים ויצירת ניצנים ושורשים של צמחי סלרי, צפצפה, אורן, הדרים, שום ועגבנייה. במסגרת זו פותחו במעבדתו של אלטמן שיטות להנדסה גנטית של צמחי צפצפה, עגבנייה ועוד.

קשרי גומלין בין גנטיקה ואבולוציה של מדעי הצמח-תרבות וחברת האדם-יצירת גומחות חיים: במחקריו החלוציים בארץ בתחום של אבולוציה משותפת לגנים ולתרבות , בדק אלטמן את ההנחה כי קיימים קשרי גומלין ברורים בין מערכות גנטיות ואבולוציוניות בצמחים (בדגש על היבטים חקלאיים), לבין אבולוציה תרבותית של האדם ורכישה מתמשכת של ידע (אבולוציה סוציו-תרבותית - Sociocultural Evolution) ותוך כדי יצירת גומחות ייחודיות (Niche Construction). מדוע היבטים חברתיים ותרבותיים קשורים להצלחתם של שיפורים גנטיים? מדוע האדם ביית גם צמחי נוי ולא רק צמחי מאכל?

הוראה אקדמית

בשנת 1974 התחיל אלטמן בהוראת שני קורסי יסוד לתלמידי תואר ראשון: "ביולוגיה של ריבוי צמחי מטע וגן" ו"ניהול משתלות". במהלך 35 השנים השתתפו בשני קורסים אלה למעלה מ-2,800 סטודנטים, המשמשים עתה כמדריכי חקלאות, מנהלי משתלות, חוקרים ומורים. בשנת 1980 הוא יזם עם עמיתיו את הקמתו של הקורס הראשון בישראל ב"תרביות רקמה וביוטכנולוגיה של צמחים" והתחיל בהוראתו לתלמידי תואר שני ותואר שלישי. בקורס זה השתתפו מאות תלמידים, שחלקם הניחו את היסוד להקמת תעשיית תרביות רקמה של צמחים למטרות ריבוי וניקוי מנגיפים, בארץ ובחו"ל. בהמשך פיתח והורה את הקורס המתקדם "ביוטכנולוגיה בחקלאות" במסגרת החוג הבין-פקולטאי לביוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית, והרצה על היבטים מדעיים ואתיים של שימוש במזון מהונדס. העברית, והרצה על היבטים מדעיים ואתיים של שימוש במזון מהונדס. בשנת 2012 החל להורות קורס חדש על קשרי מדע-תרבות באוניברסיטה העברית בהר הצופים ובאותה שנה גם הוזמן ללמד קורס דומה חדש לתלמידים מתקדמים כפרופסור אורח באוניברסיטת תל אביב ביחידה למחקר התרבות בפקולטה למדעי הרוח.

רשימת הקורסים האקדמיים העיקריים שלימד במהלך השנים:

• ביולוגיה של ריבוי צמחים (תואר ראשון)
• שתלנות וניהול משתלות (תואר ראשון)
• תרביות רקמה וביוטכנולוגיה של צמחים (תואר שני)
• התמיינות ורגנרציה של צמחים (תואר שני)
• מביות צמחים להשבחה וייצור מזון: Gene-Culture Coevolution (תחום מחקר חדש בישראל, תואר שני ותוכנית "אבני פינה")

תפקידים אקדמיים נוספים

בנוסף לעיסוקו העיקרי במחקר, בהוראה ובהדרכת סטודנטים, מילא אלטמן כמה תפקידים בולטים של ניהול אקדמי, ייעוץ ומחקר:

• 1979-1983 - ייסד וכיהן כנשיא החברה הישראלית לריבוי צמחים.
• 1992-1998 - ניהל את מרכז אוטו ורבורג לביוטכנולוגיה חקלאית באוניברסיטה העברית.
• 1994-1998 - כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לתרביות רקמה ולביוטכנולוגיה של צמחים (International Assocation of Plant Biotechnology).
• 1993-2024 - חבר הוועדה הראשית לצמחים טרנסגנים (מהונדסים), משרד החקלאות.
• 2000-2003 - חבר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה, משרד המדע.
• 1999-2005 - יזם והקים את המכון המשולב למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית והיה מנהלו הראשון.
• 2013-2021 - פרופסור אורח באוניברסיטת תל אביב ביחידה למחקר התרבות בפקולטה למדעי הרוח.
• 2013 - עד היום (2024) - חבר המועצה האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה.
• 2016, 2019, 2022 - היה עמית מחקר בכיר (Honorary Senior Research Associate), ביוניברסיטי קולג' לונדון (אנגליה).
• 2022 - היה עמית מחקר באוניברסיטת קיימברידג' (אנגליה).
• במהלך השנים - היה עורך מדעי וחבר מערכת של 10 עיתונים מדעיים בינלאומיים. 

פרסומיו

ספריו

• A. Altman, ed. (1998), Agricultural Biotechnology, Marcel Dekker, Inc., New York
• A. and Y. Waisel, eds. (1997), The Biology of Root Formation and Developmen, Plenum Press, N.Y., USA.
• Altman, A. and M. Ziv, eds. (1997), Horticultural Biotechnology: In Vitro Culture and Breeding, Acta Horticulturae 447, Wageningen, The Netherlands.
• A. Altman, M. Ziv and S. Izhar, eds. (1999), Plant Biotechnology and In Vitro Biology in the 21st Century, Kluwer Academic Publishers, Dordrecht, The Netherlands.
• Altman A. and P. Hasegawa (2012), Plant Biotechnology and Agricultural Prospects for the 21st Century, Elsevier Publishers, and Academic Press, San Diego, USA.

לספר האחרון יצאו גם מהדורות מתורגמות לסינית (2018) ולמונגולית (2023).

מבחר ממאמריו

אלטמן פרסם עד היום כ-200 מאמרים מדעיים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:

• Nadel, B.L., A. Altman and M. Ziv (1990). Regulation of large-scale somatic embryogenesis in Celery. Acta Horticulturae. 280:75-82.
• Tzfira, T., C. S. Jensen, A. Vainstein and A. Altman (1997). Transformation and regeneration of transgenic aspen plants via shoot formation from stem explants. Physiol. Plant. 99: 554-561.
• Wang, W.G., D. Pelah, T. Alergand, O. Shoseyov and A. Altman (2002). cDNA cloning, expression and characterization of SP1, an oligomeric water-stress responsive boiling stable protein. Plant Physiology 130: 865-875
• Vinocur, B. and A. Altman (2005). Recent advances in engineering plant tolerance to abiotic stress: achievements and limitations. Curr. Opinion Biotecnology 16: 1-10.
• Antoine Harfouche, Richard Meilan and Arie Altman (2014). Molecular and physiological responses to abiotic stress in forest trees and their relevance to tree improvement. Tree Physiol 34: 1181-1198. (Special issue, Invited Review).
• Moshelion, M. and A. Altman (2015). Current challenges and future perspectives of plant and agricultural biotechnology. Invited Opinion Review, Trends in Biotechnology 33: 1-6.
• Harfouche A, Jacobson DA, Kainer D, Romero JC, Harfouche AH, Scarascia-Mugnozza G, Moshelion M, Tuskan GA, Keurentjes J and Altman A (2019). Accelerating climate resilient plant breeding by applying next generation artificial intelligence. Trends in Biotechnology 37: 1217- 1235.
• Altman A., Shennan S. and Odling-Smee, J. (2022). Gene-culture coevolution and breeding of ornamental plants is a specific aesthetics-driven socio-cultural niche. Trends in Plant Science. 27: 124-138

פטנטים

על שמו של אלטמן רשומים שני פטנטים:

• Wang, W., Pelah, D., Alegrand, T., Pouny, Y., Marton, I., Wolf, A., Shoseyov, O., Altman, A. (2007). Denaturant stable and/or protease resistant, chaperone-like oligomeric proteins, polynucleotides encoding same, their uses and methods of increasing a specific activity thereof. USA Patent 7,253,341.
• Wolf, A., Pouny, Y., Marton, I., Dgany, O., Altman, A., Shoseyov, O. (2007). Sp1 Polypeptides, Modified Sp1 Polypeptides And Uses Thereof. Patent: Wo/2007/007325.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה העברית בירושלים - אריה אלטמן (דף אישי)
• אתר האינטרנט הרשמי של גוגל סקולר - אריה אלטמן (רשימת מאמרים מצוטטים) (באנגלית)
• פרופ' אריה אלטמן, לקראת מדע של תרבות בתוך מסגרת של אבולוציה דרוויניסטית (הרצאה באנגלית), סרטון בערוץ "אוניברסיטת תל אביב", באתר יוטיוב, 11 ביוני 2015
• אריה אלטמן, הפקולטה להנדסת הפחד - האם יש ביסוס מדעי לבהלת המזון המהונדס, ירוק כחול לבן: דו ירחון לאיכות חיים וסביבה 30, פברואר-מרץ 2000, עמ' 34-36