אריה קרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה קרן
אין תמונה חופשית
לידה 1936 (בן 83 בערך)
תל אביב
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
חבר מועצת העיר אשקלון, מנכ"ל יד לשריון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריה קרן (נולד ב-1936 בתל אביב) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף. שירת כמפקד חטיבה 500 במהלך מלחמת יום הכיפורים.

קרן עשה את שירותו הצבאי בחיל השריון. במלחמת סיני שירת כמפקד מחלקה בגדוד טנקי שרמן שלחם בקרבות בכיבוש רצועת עזה[1]. בשנות השישים שירת כמפקד פלוגת מילואים בגדוד 46. ב-1964 היה חבר במשלחת החשאית של צה"ל למערב גרמניה שנשלחה לקלוט את טנקי הפטון האמריקאים (שזכו לכינוי מגח בצה"ל). במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 121, גדוד חרמ"ש בחטיבה 8, ולחם עמו בקרבות ההבקעה ברמת הגולן. לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 46, אותו הקים כגדוד סדיר, הוא פיקד עליו עד אוגוסט 1968 כולל במהלך פעולת כראמה. ב-1972 מונה למפקד מתקן 500 בצאלים, ובמקביל מפקדה הראשון של חטיבה 500. במלחמת יום הכיפורים פיקד על החטיבה שלחמה במסגרת אוגדה 162. במהלך המלחמה צלחה החטיבה את תעלת סואץ והשתתפה בקרב העיר סואץ קרב מיותר וכאוטי ובו נכשל כמפקד חטיבה מאי הבנת המטרה ואי ראיית הקרב. בתפקידו האחרון בשירות הקבע שימש סגן מפקד גייסות השריון.

מיד לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1978, הוא התמודד בראש רשימה עצמאית בבחירות לראשות העיר אשקלון[2], לאחר שניסיונו לזכות במועמדות המערך לתפקיד, נכשלה[3]. במהלך מערכת הבחירות הוצגו קרן, ומועמד הליכוד נתן ניר, כמועמדים המרכזיים, והקרב על ראשות העיר כקרב גנרלים[4][5]. בבחירות, זכה קרן למספר הקולות הרב ביותר (28%) והתמודד בסיבוב שני נגד אלי דיין, שהתמודד גם הוא מטעם רשימה עצמאית[6]. לקראת הסיבוב השני הודיע המערך על תמיכה בקרן והליכוד על תמיכה באלי דיין[7], ובבחירות הפסיד קרן לדיין לאחר שקיבל 46% מהקולות[8]. קרן לא שותף על ידי דיין בקואליציה העירונית[9], כיהן כחבר מועצת העיר במשך כ-10 שנים ופעל כאופוזיציה לדיין[10]. בשנת 1981 עמד בראש הוועד הציבורי נגד הקמת תחנת הכוח רוטנברג[11]. כמו כן כיהן כמנכ"ל יד לשריון בשנים 1990 עד 1996. ב-2013 זכה לעיטור יקיר העיר אשקלון.[12]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]