סביון ליברכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

סביון ליברכט (נולדה ב-13 בינואר 1948) היא סופרת ומחזאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליברכט נולדה בשם סבינה סוסנובסקי במינכן שבגרמניה, להורים ניצולי שואה. ב-1950 עלתה לישראל עם הוריה. בילדותה התגוררה בבית דגן ולאחר מכן בבת ים. לאחר השירות בצה"ל נסעה ללמוד בלונדון ושינתה שמה לסביון.

היא למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והועסקה כעיתונאית בירחון "את". אוסף סיפוריה הראשון, "תפוחים מן המדבר" יצא לאור בשנת 1986.

ליברכט פרסמה שני רומנים, אך היא נודעת בעיקר בזכות סיפוריה הקצרים, שאת חלקם עיבדה למחזות. סגנון כתיבתה הוא ריאליסטי, מורכב, דחוס ומלא מתח. בכתיבתה ניכרת העדפה לקול הפנימי של הדמות המרכזית, על פני ההתרחשות החיצונית. סיפוריה נוגעים בהוויה הישראלית, והיא מרבה לעסוק בקונפליקטים המאפיינים הוויה זו: הקונפליקט הדתי-חילוני, היהודי-ערבי והבין-דורי. סיפוריה מושפעים רבות מחוויותיה כבת לניצולי שואה, ורבים מסיפוריה נוגעים בשואה ובהשלכותיה על הניצולים וצאצאיהם.

ליברכט היא זוכת פרס ויצ"ו צרפת לשנת 2009, על ספרה "מקום טוב בלילה" [1].

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזותיה שהוצגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוניה מושקט, עיבוד של ליברכט לסיפור פרי עטה, הוצג בהבימה, בבימוי איציק ויינגרטן, מוזיקה אלברט עמר, תפאורה פרידה שוהם, פברואר 1998. הפקות נוספות: תיאטרון ציריך, שווייץ (2000), תיאטרון בון, גרמניה (2007).
  • סינית אני מדברת אליך, עובד על ידי ליברכט למחזה שהוצג בבית ליסין מ-2005, ועליו זכתה בפרס מחזאית השנה. הפקות נוספות: תיאטרון ברן, שווייץ (2006), תיאטרון קיל, גרמניה (2008), תיאטרון אודיאון, בוקרשט (2009)
  • תפוחים מן המדבר, עיבוד של ליברכט לסיפור מתוך קובץ סיפוריה הראשון, הוצג בבית ליסין מ-2006. ההצגה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי למחזאית השנה. הפקות נוספות: מנילה, הפיליפינים (2009), דנבר, ארצות הברית (2011).
  • הבנאליות של האהבה, הוצג בבית ליסין מ- 2009 וזכה בפרס התיאטרון למחזה המקורי. הפקות נוספות: תיאטרון בון, גרמניה (2008), תיאטרון דורטמונד ומונסטר, גרמניה (2008), תיאטרון אופסלה, שבדיה (2010), תיאטרון אולם, גרמניה (2010), תיאטרון "המקום", וינה (2011), הלסינקי, פינלנד (2011).
  • רוחל'ה מתחתנת, עיבוד של ליברכט לסיפור פרי עטה. הוצג בבית ליסין מ-2010, וזכה בפרס התיאטרון להצגת השנה ולמחזה המקורי.
  • סוסים על כביש גהה, עיבוד של ליברכט לסיפור מקובץ סיפוריה השני. מוצג בבית ליסין מספטמבר 2012.

תסריטים לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים המבוססים על סיפוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים שהוענקו לה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אלתרמן על הקובץ "תפוחים מן המדבר" (1987).
  • פרס הטלוויזיה על התסריט "כידונים ואורכידאות" (1990).
  • פרס ראש הממשלה (1991, 1999).
  • פרס התיאטרון: מחזאית השנה על "סינית אני מדברת אליך" (2004).
  • פרס התיאטרון: מחזאית השנה על "תפוחים מן המדבר" (2006).
  • פרס התיאטרון: מחזה מקורי על "הבנאליות של האהבה" (2009)

בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אמיליה רוזלי על "נשים מתוך קטלוג" (2002).
  • פרס ויצו, איטליה על "נשים מתוך קטלוג" (2003).
  • פרס אמלפי, איטליה על "מקום טוב ללילה" (2005).
  • פרס ויצו, צרפת על "מקום טוב ללילה (2009).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי רודין, פוליטיקלי לא קורקט: פוליטיקה של מין, מגדר ומדינה בסיפורת של סביון ליברכט, אורלי קסטל-בלום ורונית מטלון (חיפה, תש"ע 2010) <דיסרטציה. אוניברסיטת חיפה>
  • שי רודין, "'אני דלילה טובה' – אהבתם של 'אחרים' בנובלה סואד לסביון ליברכט". הדור, גיליון מס' 4, עמ' 102-110, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]