בוקאצ'יבצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוקאצ'יבצי
Букачівці
Bukaczowce
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז איוונו-פרנקיבסקמחוז איוונו-פרנקיבסק איוונו-פרנקיבסק
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,221 (נכון ל־1 בינואר 2019)
קואורדינטות 49°15′N 24°30′E / 49.250°N 24.500°E / 49.250; 24.500
אזור זמן UTC+2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בוקאצ'יבציאוקראינית: Букачівці; בפולנית: Bukaczowce ; ביידיש: באקשעוויץ) היא עיירה במחוז איוונו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

בוקאצ'יבצי נזכרת לראשונה בשנת 1438, וזכויות עירוניות הוענקו לה בשנת 1489. העיירה שימשה כמרכז עירוני ליישובים החקלאיים שסביבה, ובזמן מלחמת העולם הראשונה נפגעה קשות מהכיבוש הרוסי.

יהודי בוקאצ'יבצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה יהודית עצמאית התארגנה בעיירה במהלך המאה ה-18, ובמאה ה-19 הגיעה הקהילה לשיאה מבחינת אוכלוסין. בשנת 1920 פרעו ביהודי העיירה כנופיותיו של סימון פטליורה, תוך אונס נשים רבות. בשנים שלאחר מכן, עזבו את העיירה כמחצית מיהודיה. בסיוע הג'וינט השתקמה הקהילה, ובין מלחמות העולם פעלו בעיירה מפלגות ציוניות שונות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן הנוער הציוני, בית"ר והשחר. כמו כן, פעל בעיירה בית ספר מרשת תרבות.

מסוף המאה ה-19 ועד 1929 כיהן כרב העיירה אפרים סגל חאמיידס, ואת מקומו מילא הרב צבי שוורץ.

בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-650 יהודים, קרוב לשליש מסך תושבי המקום באותה עת.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מבצע ברברוסה, ביוני 1941, גויסו מספר מיהודי העיירה לצבא האדום, ופנו מזרחה. ב-3 ביולי נכנסו לעיירה הגרמנים, ועל יהודיה הוטלו שעות עוצר וחובת ענידת סרט עם מגן דוד על הזרוע. בד בבד, נרצחו בכפרים הסמוכים לעיירה תושביהם היהודים בידי איכרים אוקראינים. בעיירה עצמה נחטפו יהודים על ידי שוטרים אוקראינים לעבודות כפייה, בהן הוכו והושפלו, ומיהודי העיירה הוחרמו תכשיטים ודברי ערך.

כעבור זמן מה הוקם בעיירה יודנרט, בראשות אמיל קרויז, אשר נצטווה לדאוג למסירת דברי הערך והפרוות של היהודים לשלטונות. באביב 1942 הועברו לבוקאצ'יבצי כמה מאות מיהודי הסביבה, ותנאי הצפיפות של היהודים בעיירה נעשו קשים יותר. יהודי העיירה מגיל 15 ומעלה חויבו בעבודות כפייה.

בספטמבר 1942 (יום כיפור תש"ג) התקיימה בעיירה אקציה ראשונה. יחידת שוטרים מרוהטין יחד עם שוטרים אוקראינים מקומיים הוציאה את היהודים מבתיהם, וערכה בהם סלקציה. כמה עשרות יהודים שניסו להימלט מהאקציה נורו למוות. כ-100 עד 300 זקנים, חולים ותשושים הועברו לתחנת הרכבת, ושולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ.

באוקטובר 1942 הועברו לבוקאצ'יבצי כמה מאות יהודים נוספים מבורשטין, וכעבור ימים אחדים נערכה במקום אקציה נוספת, במסגרתה שולחו לבלז'ץ כמה מאות יהודים נוספים מהעיירה. בינואר 1943 גורשו אחרוני היהודים בעיירה לרוהטין, וגורלם היה כגורל יתר יהודי המקום. כ-20 מיהודי העיירה שרדו את השואה במסתורים וביערות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]